מערך השרות הניאונטולוגי בארץ קורס. בשנים האחרונות אין כמעט מתמחים בטיפול בפגים, למעשה 2 מתמחים בלבד בכל הארץ התמחו בשנים האחרונות בניאונטולוגיה. למיעוט בכוח האדם המקצועי יש כבר השפעות בשטח: זיהומים, תמותת פגים קטנים. למעשה המערכת קורסת.
ברוב המרכזים הרפואיים נותרים משעות אחה"צ ועד לשעות הבוקר שלמחרת תורן יחיד וכונן יחיד המופקדים על ילודים במצב קריטי המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ, ילודים ופגים המאושפזים במחלקת הביניים, ילודים המאושפזים במחלקת ילודים ולידות המחייבות התערבות בעמדות ההחייאה בחדרי הלידה. מצב זה מסכן את איכות וזמינות הטיפול בילודים.
עוד בonlife:
איך הגענו למצב הזה? רופאים המעונינים להתמחות בגולת הכותרת של רפואת ילדים נאלצים לעבוד שעות רבות ולמעשה לבלות מחוץ לבית במשמרות ארוכות. התקנים הנמוכים בפגיות לא מאפשרים לרופא מומחה לעבוד בשעות סבירות.
כך נוצר מצב שבו רק שלושה ולפעמים פחות מתוך כל הרופאים שמסיימים התמחות ברפואת ילדים מבקשים להתמחות בגולת הכותרת של רפואת הילדים – ניאונטולוגיה – רפואת הפג והיילוד.
בימים אלה הרופאים יוצאים שוב למאבק, לא בשביל לעלות את שכרם, אלה כדי להפוך את תנאי העבודה שלהם לקצת יותר אנושיים, לא רק עבורם, כי אם בעבור כל תינוק שצפוי ליוולד בישראל בשנים הקרובות ובעבור משפחתו.
עליה בילודה מבלי תקינה לרופאים
בישראל בשנת 2010 נולדו כ 160,000 תינוקות, בשנת 2011 צפוי המספר הזה לעלות בעוד כ 10,000 תינוקות, כל אחד מהם אוצר עצום למשפחתו, בכל אחד טיפל רופא ניאונטולוג, גם כשמדובר בתינוק שנולד במועד ובמשקל תקין.
בישראל של היום אין תקנים לרופאי ילדים שיבדקו את הילדים המוגדרים כבשלים, אחרי לידה ובמחלקות התינוקות. מי שבודק אותם הם רופאים בכירים שהוסמכו להציל חיים של פג ששוקל 700 גר' וכך במקום להשקיע את כל מאמציהם בהצלת חיים הם "מושאלים" למחלקות אחרות, מצב אבסורדי שעולה לעתים בחיי הפגים.
"משנת 2001 יש הוכפל מספר התינוקות שנולדים מדי שנה", אומר פרופ' שאול דולברג, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, "ולעומת זאת מספר הרופאים עלה בפחות מ 25% . כיום יש 100 ניאונטולוגים שמטפלים ב 25 מחלקות ברחבי הארץ, מתוכם כ-40 צפויים לפרוש בשנים הקרובות, ואין מספיק רופאים שמתמחים בתחום כדי לתפוס את מקומם.".
הפעם לא מדברים הרופאים הנאבקים כלל על שכר, "זה לא משנה כמה משלמים", אומר פרופ' דולברג," כאשר תנאי העבודה כל כך קשים. אנשים לא באים למקצוע, זאת למרות שאין ויכוח על החשיבות והסיפוק שיש לעוסקים בו".
סיפוק ואהבה הם אלה שגרמו לד"ר סנאן אבו –ליל, אחד משלושת המתמחים הבודדים בניאונטולוגיה, לבחור להמשיך את לימודיו אחרי 4 שנות התמחות ברפואת ילדים לעוד שנתיים וחצי של התמחות ברפואת הפג והיילוד. "אני עובד עם צוות נהדר בבית החולים הדסה הר הצופים, התחום מאוד מספק, אני מרגיש שאני עוזר מאוד ומטפל במקרים הקשים של פגים בטיפול נמרץ מצד אחד וילדים בריאים מצד שני. העבודה קשה מאוד, פיזית ונפשית אבל הסיפוק עצום".
ד"ר אבו ליל רואה את שני ילדיו הקטנים אולי שעה ביום "אבל הם רגילים", אומר ד"ר אבו- ליל בחיוך רחב, "הם נולדו כשכבר הייתי מתמחה".
בלי תקנים תינוקות ימותו
הרופאים שעובדים היום בבתי החולים ברחבי הארץ, עובדים לפי תקנים שנקבעו בשנות ה- 70 ולא עודכנו במשך השנים. לא כאשר הטכנולגיה התפתחה, האוכלוסיה גדלה, עלו מספר הלידות בכלל ומספר לידות הפגים הדורשים טיפול בפרט. כמו כן עלו גם מספר הלידות מרובות עוברים כתוצאה מטיפולי הפריה מוצלחים.
במשך השנים הרופאים נאבקו, הזהירו, וביקשו לשנות את המצב הקיים. ואכן נחתמו הסכמים, בדרגים וברמות שונות, אבל עד היום המדינה לא כיבדה אותם. "כבר בשנת 1985 " מספר פרופ' דולברג, "נחתם הסכם בוררות עם כבוד השופט גולדברג בו חתמה המדינה על הוספת תקנים למחלקות התינוקות, אולם עד היום זה לא קרה".
להסכם זה נוספו המלצות מבקר המדינה במספר דוחות שהגיש במשך לא מעט שנים, המלצות של ועדות שונות שהקים משרד הבריאות, האחרונה שבהם מנובמבר האחרון ובמרכזה עומדת ההחלטה לתוספת תקנים של 173 רופאים, 800 אחיות, ו-240 מיטות טיפול נמרץ לילוד. עד היום, יותר משבעה חודשים אחרי, אין יישום של ההמלצה הזאת או אחרות.
"המדינה חייבת לתת עוד תקנים", קובע פרופ' דולברג, "אנחנו אוספים נתונים בצורה מאוד מסודרת, ואני יכול לומר, כמו שאמרתי לשר הבריאות באחד הישיבות איתו, שב 2009 אנחנו ראינו עלייה של 15% במספר התינוקות הפגים שנפטרו. ואין כל ספק שהעלייה הזאת היא כתוצאה מכך שאין מספיק רופאים. הלב שלי נשבר אבל חשוב שידעו שאם המצב לא ישתנה אני מאוד אצטער אבל לא התפלא אם תינוקות נוספים ימותו".