פרופסור מירי ברוך, חוקרת ספרות ילדים ממכללת לוינסקי והאוניברסיטה העברית אומרת בחיוך שאין גיל בו מומלץ להתחיל להקריא, "אם היה אפשר מהבטן, זה היה טוב" היא אומרת. "יש מחקרים בעולם שמראים שאמא שסיפרה במהלך ההריון לעוברה סיפורים, אוצר המילים שלו היה גדול יותר. אבל אם נשים את המחקרים הללו בצד, הייתי אומרת להורים שאין גיל להתחיל לקרוא ספרים, כמה שיותר מוקדם, זה מצוין."
עוד בonlife:
מה יש בספרים שאין בשום דבר אחר
"שום אמצעי לא יעשיר את שפתם של הילדים כמו הספרים", אומרת בנחרצות פרופ ברוך. "הורים שאומרים, אני לא אקריא את 'איה פלוטו' – הילד שלי יכול לראות את הסרט, טועים טעות גדולה. אף סרט או תוכנית או משחק מחשב לא שווה ערך לספר טוב מבחינת התרומה הגדולה שהוא מעניק לנפשו ולהתפתחותו של הילד".
ישנן הוכחות רבות המחזקות את קביעתה הנחרצת של פרופ ברוך, ביניהם מחקרים עולמיים על הקשר הישיר בין ספרים ושירים לאוצר המילים המתגבש של הילד, על חשיבות פיתוח כושר ביטוי, על יכולת מתפתחת של הבנת הנקרא, על העשרת העולם הפנימי, הדמיון, יכולת האמפטיה, וסיוע בהתמודדות עם מצבים חדשים וישנים.
כל אלה ועוד מתווספים לאותו רגע אינטימי מיוחד ויחודי שנוצר בין ילד או ילדה ואמא או אבא, כאשר רק שניהם יחד צוללים לעולם מרתק של מילים, חרוזים ודימיון.
אולם לצד ההמלצה החד משמעית להתחיל להקריא מגיל להידה, מצביעה פרופ ברוך על בעיתיות מסוימת, "מעט מאוד סופרים כותבים לגיל הזה. יש מעט מאוד ספרים טובים לילדים בגילאי לידה עד שנה. ספרים כמו "בוא אלי פרפר נחמד" או " נצא אל השדה" שניהם של פניה ברגשטיין הם דוגמאות ליצירות מצוינות לבני הגיל הצעיר. אבל יש רק מספר מצומצם של ספרים ברמה הזאת".
לגיל לידה, על פי פרופ' ברוך, מתאימים ספרים בהם יש שירים או סיפורים קצרים ודרמטיים, קליטים, מלווים בחריזה שיכולים ללוות את התינוק למשך כל ימי חייו. השיטה ידועה: בתחילה מקריאים את אותו השיר או הסיפור, בשלב התפתחות השפה הילד משלים לבד את החריזה, ובהמשך הוא זוכר אותו בעל פה. הרבדים הולכים ומעמיקים ככל שניסיון החיים שלו גדל.
לקרוא ספרים זה כמו לתת ויטמינים
למרות החוסר גדול ומורגש בספרות טובה לגילים הצעירים מאוד, מציינת פרופ' ברוך את העושר הרב שיש לגילאי שלוש עד שבע שנים: "לאה גולדברג אמרה כי הספרות לגיל הרך היא פרוזדור לספרות כבדה יותר. ובאמת, ידוע היום כי הגיל הרך הוא למעשה הזמן המרכזי לקליטת השפה, לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס כתבו קלאסיקות שעומדות בכל מבחני הזמן, מעשירות את השפה, את אוצר המילים ונותנות כלי לחיים".
היא מציינת כי הילדים של היום כבר מתקשים להבין את השפה של גולדברג ועמיתיה. תרבות ה"זיפזופ", הטלויזיה וההרגל לסיפוקים מיידים מרחיקה אותם מהיכולת לשבת ולקרוא סיפור בקשב וריכוז. הילדים נכשלים במתמטיקה, לטענתה, לא בגלל שהם לא יודעים לפתור סוגיות מתטיות, אלא בגלל שהם לא מבינים אתה שאלה. "כאן המקום שלנו כהורים לתת לקריאה מקום של כבוד בגידול הילדים. כמו שנותנים לילדים ויטמינים כך צריך לתת להם ספרים" היא מדגישה.
מה כאי לקרוא לילדים
פרופ' ברוך ממליציה על הטיפים הבאים לבחירת ספר טוב בחנות הספרים:
קראו את הספר בחנות. "הורים לא קוראים", אומרת פרופ ברוך, "אני לא יודעת לפי מה הם בוחרים ספרים, אולי לפי התמונות או העטיפה. אבל כיום כ 80% מהספרים שמצויים בחנויות הספרים לא ראויים להיות על המדף. הם תופסים את מקומם של הספרים הטובים".
בדקו את השפה. האם הספר כתוב נכון, בשפה תקנית, האם יש שימוש בשפת רחוב? שפה מדוברת לא תעשיר את שפתו של ילדכם.
עלילה וכתיבה. האם הספר כתוב בגובה העיניים של הילד שלכם, האם העלילה דרמטית, מעניינית או אמינה.
עניין ועומק של הטקסט. שאלו את עצמכם האם הספר מספיק טוב בכדי לחזור אליו כמה פעמים, האם לא ממצים אותו בקריאה אחת, האם אפשר להבין אותו בכמה רבדים.
ספרים טובים הם מתנה לכל החיים, חוזרת שוב ושוב פרופסור ברוך בתקווה להעביר את המסר אלנו ההורים, וספרות טובה היא יצירת ומנות וככה יש להתיחס אליה – בתשומת לב וביראת כבוד.