בספרו החדש "The Science of Evil" – "מדע הרוע" בתרגום חופשי – מציג הפסיכיאטר הנודע פרופ' סיימון ברון-כהן דרכים חדשות להבנת המושג "רוע".הוא מנסה לדרג את הרוע לפי דרגות הולכות ועולות, כשהוא מציג דיכוטומיה של ההתנהגות האנושית. אם אתה רע, אז אתה לא אמפתי וההפך. אבל האם הרוע הוא חד ממדי ולכן אנשים רעים הם לא אחראיים למעשיהם, רק כי הם רעים?
עוד ב- Onlife
- הצלמת ורדי כהנא בוחרת את הצילומים האהובים עליה
- 6 מצבי סטרס מוכרים – 6 דרכים להיפטר ממנו
- איך לבנות דימוי גוף בריא לילדים שלכם ולהימנע מטעויות?
האם הספר החדש יעמוד בבסיסה של סערה חדשה כמו ספרו הקודם של פרופ' ברון כהן, Mind blindness: An Essay on Autism and Theory of Mind", שראה אור ב-1995, ובו טען כי הבדלים בין המינים הם התשתית להבנת האוטיזם. לטענתו אז, אוטיזם הוא שיקוף קיצוני של המוח הגברי המתאפיין ברמה נמוכה של אמפתיה.
"מטרתי העיקרית היא להבין את האכזריות האנושית", כותב פרופ' ברון- כהן בהקדמה לספרו, "ולהחליף את המושג הלא מדעי 'רוע' במושג המדעי 'אמפתיה'". אולם פרופ' צבי זמישלני מנהל בית החולים "גהה" טוען שהחלוקה לא מדוייקת.
"זה נכון שככל שאתה יותר אמפתי באופן עקרוני, יש פחות רוע, אבל לא מדובר בחזות הכל, זה ספקטרום של התנהגויות, אי אפשר ליצור הגדרות. הנה למשל, בדוגמה של טוני סופרנו, הדמות הראשית בסדרה "הסופרנוס". עם המשפחה שלו הוא מאוד אמפתי אבל עם היריבים שלו הוא חסר רגש לחלוטין".
דרגות הרוע
פרופ' ברון – כהן מציג בספר סולם של שבע דרגות של אמפתיה המאפיינות טיפוסים שונים, ובעזרתו מקודד ביטויים שונים של רוע אנושי:
דרגה אפס – דרגה זו מייצגת אנשים חסרי אמפתיה לחלוטין. לאנשים אלה יש קושי עצום בקשירת קשרים חברתיים, משום שהם כלל אינם מבינים מהו רגש החרטה – ולכן אין להם יכולת להזדהות עם הזולת ועם מה שעובר עליו.
עקב כך הם עלולים לנהוג באכזריות כלפי זולתם. אנשים השייכים לקבוצה זו לרוב נחלקים לדרגת אפס שלילית – אנשים שיאובחנו כבעלי אישיות גבולית, כפסיכופתים וכנרקסיסטים – ולדרגת אפס חיובית – אוטיסטים הלוקים בתסמונת אספרגר, שיודעים להגדיר מהו מצב של יחס הוגן כלפי הזולת ומסוגלים ללמוד את כללי ההתנהגות המוסרית.
פרופ' זמישלני מציין, כי הרבה פעמים סוציופטים או נרקסיסטים שמדורגים על פי הספר בדרגה אפס, מבחינת רמת האמפטיה, יכולים דווקא להיות מאוד אמפתיים. "הם פשוט לומדים את הרצייה החברתית המקובלת ומתנהגים ככה, אבל אין כל קשר לאמפטיה".
דרגה 1 – דרגה זו מייצגת אנשים שהם חסרי משמעת עצמית. האנשים שיש להם דרגה 1 של אמפתיה לרוב יפגעו בזולת משום שבמצבים מסוימים (למשל, כשהם כועסים) הם אינם יכולים לשלוט בהתנהגותם.
דרגה 2 – דרגה זו מייצגת אנשים שמתקשים לייצר אמפתיה, אך יש להם די אמפתיה כדי להבין בדיעבד שהתנהגותם פגעה בזולת. עם זאת, הם אינם מפסיקים להתנהג באופן שגוי כלפי הזולת מבלי להבין מה הם עושים שלא כראוי.
דרגה 3 – דרגה זו גם היא מייצגת אנשים שמתקשים לייצר אמפתיה ולהיות אמפתיים כלפי הזולת. האנשים המיוצגים בדרגה זו מודעים לכך שהם אינם מבינים משהו שברור לכל האנשים שסביבם. אנשים אלה מתקשים ביצירת קשר עם סביבתם, משום שהם מנסים להתנהג בצורה המקובלת והנורמלית אף שלעולם לא יצליחו בכך.
דרגה 4 – דרגה זו מייצגת אנשים שמסוגלים לייצר רמה נמוכה עד ממוצעת של אמפתיה כלפי הזולת. זוהי הדרגה המאפיינת את הגבר הנורמלי. אנשים המיוצגים בדרגה זו מעדיפים שלא לדבר על רגשות, ומבססים את הקשרים שלהם עם הזולת על פעילויות משותפות.
דרגה 5 – דרגה זו מייצגת אנשים שמסוגלים לייצר אמפתיה כלפי הזולת ברמה גבוהה מהממוצע. זוהי הדרגה המאפיינת את האישה הנורמלית. אנשים המיוצגים בדרגה זו נוטים לגלות זהירות באופן שבו הם יוצרים קשר עם הזולת ומגלים רגישות לרגשותיו.
דרגה 6 – דרגה זו מייצגת אנשים שיש להם רמות יוצאות מגדר הרגיל של אמפתיה כלפי הזולת. הם יכולים לזהות בנקל את רגשותיו של הזולת ולגלות בהם מידה רבה של עניין.
האם יש הבדל בין גברים לנשים?
פרופ' ברון- כהן מצא בספרו הקודם למשל, כי יותר גברים מנשים מאובחנים כמי שנמצאים על הרצף האוטיסטי – בין אוטיזם לתסמונת אספרגר. הוא מוכיח את הטענה הזו בכך שהוא מראה כי התכונות המפותחות אצל האוטיסטים הן כאלה המאפיינות את המוח הגברי, למשל: יכולות ניתוח גבוהות ויכולת גבוהה ביותר להתרכז במה שמעסיק אותם.
המושג "אמפתיה" בתיאוריה של פרופ' ברון- כהן מתייחס לנטייה של היחיד כלפי הזולת, לדאגה לזולת ונטייה למצוקה אישית. מדדים אלה, לטענתו, נמוכים יותר אצל בעלי המוח הגברי ועקב כך אצל הלוקים באוטיזם. לדברי פרופ' זמישלני, בדרך כלל נשים הן יותר מכילות ויותר אמפטיות, אבל אי אפשר להכליל מהנתון הזה להגדרה של רוע.