המצחיקה
קמרון דיאז ? מורה רעה
בעברי ניסיון קצרצר ומר בהוראה. כרגע אני בעיקר מתגעגעת לימים שבהם עמדתי מול קבוצות של אנשים צעירים וניסיתי להעביר אליהם סוגים שונים של מידע.
מי יודע, אולי עוד אמצא את המסגרת שמתאימה לי ואחזור ללמד. אני חושבת שלא הייתי ממש גרועה בזה. חוסר הניסיון, הבעיות המאפיינות את הנוער של היום וההתנערות של המערכת הן ממצוקות הלקוחות והן ממצוקות נותני השירות הבריחו אותי מהר מדי מהמקצוע החשוב בעולם.
הדבר שהכי הגניב אותי בהוראה הייתה האפשרות לכתוב על הלוח בטושים צבעוניים. רוב המורות והמורים היו מבוגרים ממני, ועל כן קוטלגו באופן דיכוטומי למדי כ"נחמדים" ו"לא נחמדים", וחדר המורים היה המקום שבו הרגשתי הכי פחות בנוח ? בגלל הרעש, בגלל האפשרות הקלושה למצוא כיסא פנוי ובגלל הרכילויות המרושעות (בעיקר על התלמידים החלשים) שמילאו את חלל האוויר.
כשצפיתי בפעם הראשונה בטריילר לסרטה החדש של קמרון דיאז, "Bad Teacher", פערתי את פי בתדהמה. ואז צחקתי נורא. בסרט החדש שיעלה לאקרנים בארצות הברית בשבוע הבא, מגלמת דיאז מורה מהסוג שנהגו להתלחש עליו במסדרונות החוג להוראה:
זו שבחרה במקצוע כי הוא בא עם כמות מטורפת של ימי חופשה בשנה; זו שאין לה שאיפות מי יודע מה בחיים או מוטיבציה או אינטליגנציה שתאפשר לה לרכוש מקצוע שבו ניתן להתקדם ולהגיע להישגים; זו שרק מחפשת את הבעל העשיר שיגאל אותה מהצורך לעבוד, ובינתיים כדי שלא יגידו שהיא פרזיטית מוחלטת מחלטרת במשרת הוראה שלא באמת אכפת לה ממנה.
עצוב להודות בכך, אבל יש גם מורות כאלה. כמו בכל מקצוע כמעט בעצם, רק שכאן מדובר בנשים שמופקדות על שלום הילדים שלכם. וזו הסיבה העיקרית שבגללה התרחקתי מהוראה: לא הרגשתי שאני מסוגלת לשאת באחריות האדירה הזו בצורה ראויה.
עצוב, אבל קמרון דיאז מספקת לנו מבט משעשע על חיי המורות בדיוק עם סיום שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול. יש לי הרגשה שדווקא המורות המסורות והמשקיעות ייהנו לראות את הנגטיב שלהן משתוללת על המסך הגדול. ככה זה נראה בטריילר:
האחות 1
יינגלוק שינאווטרה ? הכל נשאר במשפחה
כחובבת טריוויה אני משתדלת להכיר קשרי משפחה פרלמנטריים. בארץ זה יחסית קל ? משפחת הרצוג, משפחת דיין, משפחת יתום. בבריטניה פועלים האחים מיליבנד, ובפולין היו אלה התאומים קז'ינסקי שמילאו זה לצד זה תפקידים של נשיא ושל ראש ממשלה. מדובר בעיקר בגברים, כמה לא מפתיע.
והנה השבוע התוודעתי ליינגלוק שינאווטרה (Yingluck Shinawatra) התאילנדית, מועמדת מפלגת האופוציזזיציה לראשות הממשלה בבחירות שתתקיימנה ב-3 ביולי ואחותו של ראש הממשלה המודח תקסין שינאווטרה, הנמצא כעת בגלות פוליטית בדובאי.
שינאווטרה האחות נחשבת למועמדת מובילה בסקרים, והשאלה המסקרנת ביותר בעניינה היא עד כמה מדובר בקמפיין שלה ? ועד כמה היא משמשת נציגה של אחיה.
בניגוד לבנים של או אחים של שניסו להתנער מהצל המשפחתי שרבץ עליהם, נראה ששינאווטרה האחות רואה בעצמה שלוחה של אחיה הגדול, וזו שתחזיר אותו לפוליטיקה התאילנדית. עם זאת, קשה להתעלם מהכריזמה שלה. נראה שמפעמת בה אש פוליטית אמיתית. נצטרך לחכות לבחירות כדי לראות אם היא תעמוד כמנהיגה עצמאית או שמא מדובר שתכסיס פוליטי שבו יש לה תפקיד מוגדר ומוגבל.
הישראלית
פרופ' דפנה ברק-ארז ? הדיקאנית החדשה
כמקובל בעיתונות המודרנית, אפתח בווידוי: האינטראקציה הבלבדית כמעט שלי עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הסתכמה באזור הקפטריה המהוללת שלה. שנים רבות ייחלתי ליום שבו תהיה הפרוטה מצויה בכיסי, ואוכל לעבור מפת עניים של כריכי אוטומטים מסובסדים ומיץ חום במסווה של קפה בצדם לארוחות שחיתות בקפטריית משפטים.
וכשהגיע היום הזה לא הייתה מאושרת ממני, ואף כשננזפתי על ידי עמיתיי כי אני מבזבזת הון על קופסת ירקות ומיץ פירות ממותג המשכתי בנוהגי זה. ועד כאן הווידוי.
השבוע קראתי באתר האוניברסיטה כי מונתה דיקאנית חדשה לפקולטה למשפטים, פרופ' דפנה ברק-ארז. השם ודאי נשמע לכם מוכר ולא בכדי: פרסומיה הרבים בנושאי משפט ופמיניזם, זכויות האדם והאזרח והעוולות הנגרמות לאזרחים הפכו אותה למשתתפת מבוקשת בתכניות אקטואליה שונות, שבהן נידונים הנושאים האלה ואחרים הנוגעים לתחומי המחקר שלה.
למקרא הידיעה על המינוי שייכנס לתוקפו בחודש הבא, עלתה בי מחשבת זדון קטנה: למה שלא אספור בכמה מתשע הפקולטות של אוניברסיטת תל אביב מכהנות דיקאניות? לשם כך נעזרתי באתרי הפקולטות והתוצאות הן 2:7 לרעת הנשים. רק בפקולטה לאמנויות מכהנת דיקאנית.
לא אכנס פה לנושא הכאוב של נשים באקדמיה, רק אזכיר שהוא קיים. ואאחל הצלחה רבה לפרופ' ברק-ארז, ואקווה שבעבודתה היא תשפיע על הסטודנטיות ותראה להן שיש לאן להגיע ולאן להתקדם.
האחות 2
קים דיל ? טווין פיקס
היססתי אם לאחל לקים דיל מזל טוב ליום הולדתה ה-50 שחל בסוף השבוע האחרון. בכל זאת, ברז כמו זה שדפקה לנו להקת הפיקסיז בקיץ שעבר זה לא משהו ששוכחים מהר כל כך. אבל אז ראיתי את התמונות של עוגת יום ההולדת המקורית במיוחד שחלקה דיל עם אחותה התאומה קלי, וידעתי ? מודה ועוזב ירוחם.
כפי שאתם רואים, העוגה היא בצורת רחם ובו שני עוברים. מקורי, לא? נאחל לקים שתשכנע את חבריה לפיקסיז שיעשו תיקון ויבואו להופיע פה, ונקדיש לעצמנו את השיר "ספארי", של להקת הברידרז שבה חברות התאומות דיל:
המיתולוגית
מולי בלום ? חג שמח
פעם, כשהייתי פעוטה ופתיה, חשבתי ש"מולי בלום" זה רק שם של פאב של או"מניקים. מאז בגרתי (מעט) ולמדתי ש"מולי בלום" הוא של דמות ביצירת המופת "יוליסס" של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, ויום אחד אולי גם אקרא את הספר (יש אותו בבית. אני רק צריכה להחליט שאני רוצה).
ולמה נזכרתי דווקא השבוע במולי בלום? כי ממש השבוע, ב-16 ביוני, מצוין, בעיקר בעיר דבלין אבל לא רק, "Bloomsday" ? היום שבו נותנים כבוד לג'יימס ג'ויס וליצירתו. למה 16 ביוני? כי זהו התאריך שבו מתרחשת עלילת "יוליסס".
הדעה המקובלת היא שהתאריך הזה נבחר לשמש רקע ליצירה הספרותית, משום שביום זה ממש יצא ג'ויס בפעם הראשונה ובאופן רשמי עם נורה ברנקל (בתמונה) שכמעט 30 שנה לאחר מכן הייתה לרעייתו.
כאמור, את "יוליסס" טרם קראתי. אך זכיתי לשמוע את החלק המסיים את הפרק האחרון שלו, המוכר בכינוי "המונולוג של מולי בלום", מפי פרופ' מיכאל גלוזמן מהחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. אני לא הולכת לעשות פה ספוילרים, אבל זה בהחלט היה אחד הטקסטים החושניים ביותר ששמעתי בחיי.
מומחית גדולה לספרות אני לא (ומתברר שלתחביר יידישיסטי דווקא כן), אבל ברור אף להדיוטה שכמותי שמולי בלום, היא דמות נשית מרתקת מאין כמותה. עוד אגיע לקרוא אותה, ובינתיים אני שוקעת בקריאה על אודות נורה ברנקל, האישה ששימשה מוזה לדמותה של מולי בלום.