הנוער של היום לא אוהב לקרוא. את הקביעה הנחרצת הזאת אפשר לשמוע מכל הורה שני, אבל האמת לעיתים רחוקה. "כולנו חשבנו שהנוער לא יחזור לספרים, כבר כמעט התייאשנו, אבל אז הגיעה ג'יי קיי רולינג והוכיחה שסיפור טוב – סוחף אחריו גם את המתנגדים הקשים."
עוד בonlife:
את הדברים הללו אומרת פרופ מירי ברוך, חוקרת ספרות ילדים ממכללת לוינסקי והאוניברסיטה העיברית. והכוונה כמובן היא לסידרת ספרי "הארי פוטר" שמכרה כבר יותר מ-250 מיליון עותקים ברחבי העולם, וגוררת אחריה עשרות ספרים דומים של כישוף ופנטזיה.
"משרד החינוך גורם לנו לאבד אותם"
כיתה א' היא נקודת המפנה אותה מסמנים חוקרי התרבות והספרות ביחס שבין הילד המתבגר לספרים."הילדים שמגיעים לכיתה א'", מנתחת פרופ' ברוך, "מבחינה רגשית ושכלית הם בשלים לשמיעת סיפורים מורכבים, אבל דווקא אז רכישת מיומנות הקריאה בדרכה הנוכחית של משרד החינוך מחזירה אותם אחורה. בבתי הספר מבקשים מהם לשנן את "דנה נמה דנה קמה" ודומה, ספרות סינטטית שלא מעניקה להם דמויות איתם הם יכולים להזדהות, עלילה דרמטית, מעניינת וסוחפת. לא מדובר בשפה מעשירה שמכבדת אותם וכאן אנחנו מאבדים אותם."
גם דלית בלונדר-רון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית מומחית המטפלת במבוגרים, בני נוער וילדים רואה חשיבות עצומה למקום אותו נותן בית הספר לספרים ביחס של המתבגרים למילה הכתובה.
"בית הספר צריך לתת מקום של כבוד, מרכזי לספרים. אני מכירה בתי ספר שמחייבים את התלמידים לקרוא כל בוקר במשך רבע שעה בכיתה ספר אותו הם מביאים מהבית. החוויה הקבוצתית הזאת, הדיאלוג שנוצר בין המתבגרים בכיתה על הספרים הגיבורים והעלילות מעניקים לספר מקום בחייהם ולא רק כאביזר ערכאי של הדור הקודם."
האם כל ספר שווה קריאה
האחריות ההורית בנושא הקריאה מתחילה מגיל לידה, אולם לא מסתיימת גם כשמדובר בבני נוער מתבגרים. "נכון שהם כבר קוראים לבד", אומרת בלונדר-רון, "אבל זה לא אומר שאין להורים מקום או אחריות להמשך הקשר של הנוער עם הספר. ככל שהם מתבגרים החברים וה"חבורה" תופסים יותר ויותר מקום בחייהם. הספרים, במיוחד אצל הבנים, נחשבים תחום של "חנונים" והמקובלים הספורטאים לא תמיד ממשיכים להתעניין בקריאה.לעיתים קרובות המרד כנגד הספרים נעשה מפני שהם מייצגים את עולם המבוגרים, הישן והם הדור החדש".
"כאן המקום שלנו כהורים להביע את דעתנו, לעזור להם לבחור, ללמד אותם לברור את התכנים, לחשוף אותם לתכנים שיכולים לעניין אותם – לא לפסול את הטעם שלהם, לכבד אותו והכי חשוב בעיניי לא להילחם, לא להכריח. בגיל ההתבגרות כל הורה צריך לבחור את המלחמות שלו".
פרופ ברוך מייצגת גישה שונה ואומרת שהתפקיד שלנו כהורים הוא לא לתת להם לנשור. "ההורה יכול לספר לילד שהוא כילד אהב מאוד לקרוא את ספרי "חסמב"ה", או את "אמיל והבלשים" ולהביע רצון לשתף את הילד בחוויה הטובה שההורה עבר כילד".
גם ברוך וגם בלונדר-רון טוענות שצריך להשקיע בקריאה, אבל בעוד ברוך שמה דגש על אי ויתור על ספרות איכותית, בלונדר-רון אומרת שכל מילה כתובה, בשפה סבירה וללא שיבושי כתיב – ראויה.
"בסביבות גיל 12 אנחנו כהורים כבר לא יכולים לשלוט בתכנים אלהם נחשפים הילדים. אנחנו יכולים לחנך אותם לערכים, ללמד אותם לבחור מה נכון ומה לא נכון, מה מתאים ומה לא אבל העולם סביבם כל כך פרוץ שכבר אין לנו שליטה בתכנים אלהם הם נחשפים", היא אומרת. אז אם הילד שלי מבקש לקרוא את "יומנו של חנון", או את "קפטן תחתונים" אני יכולה לומר לו את דעתי בנושא, אבל גם לכבד את טעמו האישי."
לבלונדר-רון יש כמה טיפים לדבריה יסייעו לאהבת הקריאה של הילד:
1: להתחיל מגיל צעיר. מי שלא קרא ספרים בגיל צעיר, סביר להניח שלא יאהב ספרים גם בגיל מבוגר.
2: להציע ספר שיש עליו סרט, אבל להתעקש שהילד יקרא קודם את הספר.
3: לא לפסול את הטעם האישי של הילד, לכבד את המקום שלו.
4: ספר זה לא תרופה ולא עונש, אבל כל ילד יכול למצוא משהו שהוא כן אוהב.
5: להתעניין בהמלצות של חברים. בני נוער מאוד מושפעים מהחברים שלהם, גם בנושא זה.
6: להציע מנוי לעיתון נוער, לתשבצים.
7: בגיל ההתבגרות לעיתים יש לנו, ההורים, תחושה שכל מה שהנחלנו לילדים מתאדה, זה לא נכון. אחרי המרד שלהם הם חוזרים לאותם דברים וערכים של הילדות. לכן, תהיו עקבים ותאמינו במה שאתם אומרים.
8: לא להפוך את הקריאה למאבק. אחרת ההפסד שלכם מובטח.
הספרים שמובילים את הרשימה לילדים ונוער:
המובילים כרגע בחנויות הספרים הם סדרות ספרי קומיקס קלילים. סידרת ספרי "בון" של ג'יף סמית, בהוצאת כנרת זמורה ביתן. ולצידו סידרת ספרי "קפטן תחתונים" של פילקי דאב, בהוצאת כנרת שרף. הספרים יעבירו את זמנם של הקוראים ללא צורך בהתעמקות בעלילה מסובכת או מורכבת, עם דמויות קומיקס, כפי שרק דמויות קומיקס יכולות להיות.
לצידם ניצבים סדרות ספרים שנכתבו ועל פיהם הוסרטו לא מעט סרטים. הבולטת היא כמובן סידרת הספרים של "הארי פוטר", של ג'יי קיי רולינג בהוצאת משכל הוצאה לאור, ומאחוריה עם קהל מעריצים הולך וגדל סידרת "דימדומים" של מאייר סטפני, בהוצאת פועלים כתר. "דימדומים" הוא רומן ערפדים על נערה בת 17 העוברת לגור אצל אביה בעיירה אפלה שם היא פוגשת נער צעיר בעל סוד אפל.
ספרי קלאסיקה שיוצאים השנה בהוצאה מחודשת, חמשת סיפרי חסמב"ה של יגאל מוסינזון בהוצאת משכל. הסיפורים המוכרים על תשעה ילדים תל אביבים המתכנסים במערה החשמלית בימי המשטר הבריטי בישראל. קלאסיקה ישראלית.
כמו כן ישנם שני ספרים של דבורה עומר על נשים אמיצות היוצאים בימים אלה "שרה גיבורת נ"לי", ו"דמעות של אש", בהוצאת שרברק. הפעם באמת מדובר בנשים הראויות להיות מודל לחיקוי.
ספר נוסף הזוכה להצלחה מרובה, אולי בגלל שמו הלא מאיים – הוא "יומנו של חנון", של ג'יף קיני, בהוצאת כנרת, העוסק גם הוא בחיים בחטיבת ביניים מנקודת מבטו של ילד לא מקובל שחווה אכזבות, כישלונות, מצבים מביכים ומרגשים. הצלחתו המסחרית הובילה לסרט.
שני ספרים נוספים שניצבים על מדפי הספרים ומיועדים לבני נוער: "החזרה" של אלינור קטון בהוצאת עם-עובד. ספר עטור פרסים, העוסק במורה תיכון ששוכב עם תלמידתו בת ה-17 ובמה שזה גורם לו בבית הספר.
ספר נוסף, "מסטול" , של גלילה רון-פדר עמית בהוצאת אדם. מספר על תלמיד בית ספר, ספורטאי מצטיין ובין משפחה מבוססת שבעקבות שברון לב מתחיל לצרוך סמים. על ההכחשות, הנפילה המהירה, ההתמודדות המשפחתית והקריאה לעזרה.