הכוכבת
ג'וליה רוברטס ? לחמם ולהגיש
בתי הקולנוע בכוננות ספיגה ? בשבוע הקרוב יעלה בארצות הברית (ושתי דקות אחר כך גם כאן) הסרט החדש "לארי קראון", שיפגיש על המסך הגדול את חביבי הקהל טום הנקס וג'וליה רוברטס.
הפעם האחרונה שבה חברו השניים לסרט הייתה ב"מלחמתו של צ'ארלי ווילסון", שהייתה גם המפגש הקולנועי הראשון שלהם, למרבה ההפתעה, שכן ידוע לרובנו שצמר גפן נוטה להסתפח לשכמותו.
אל תבינו אותי לא נכון, אני מחבבת את ג'וליה רוברטס מאוד. אני מסוגלת לצפות ב"נוטינג היל" בכל פעם שהוא משודר בטלוויזיה (והוא משודר לפחות פעמיים בשנה), ובילדותי שקלתי ברצינות קריירה בתחום הליווי לאחר שרוברטס הכשירה אותו בלהיט הראשון שלה.
פשוט שכאשר אני חופרת בהילה שנוצרה לה, על רעמת השיער השופעת שלה ועל חיוכה הלבבי, אני כבר לא מוצאת הרבה. נשאלת השאלה כמה צריך לבקש מכוכבי הקולנוע שלנו. האם העובדה שאני מחבבת את סרטיה היא התשובה הברורה לשאלה זו?
לא מזמן ישבתי בקבוצה שדנה בשאלה "מה ומי יגרום לך לבחור לצפות בסרט מסוים?". אני לא יודעת אם ג'וליה רוברטס היא התשובה לשאלה הזו, מבחינתי.
ובכל זאת, הידיעה שסרט חדש נכנס לרזומה שלה מפעילה בי משהו. החשש שמא היא תעזוב לחלוטין את עולם הקולנוע לטובת האמהות פיעם בי למקרא ציטוטים שלה בנושא. אני צריכה את ג'וליה רוברטס כאופציה. אני לא יכולה להסתפק בכל הכוכבות המרגשות והמטלטלות. כל מי שמכיר אותי יודע שלפעמים אני אוכלת בבית מנה חמה גם כשיש לי קוטג' במקרר.
ולמי שמתחשק לו קצת שיער וחיוך, הנה הטריילר של "לארי קראון"
הישראלית
זהבית כהן ? לא מזיזה את הגבינה שלה
אין מנוס מלהתייחס לשגעת הקוטג' הפייסבוקית. אישית, הגביע הקדוש לא חסר במיוחד במקרר שלי. אני מעדיפה לטבול את פתי בחומץ, ועדיף בכלל בלי פחמימות מיותרות. אבל כשהדיון נטה מהמחיר של הגבינה עם הגושים לאישה החזקה בתנובה, זקפתי אוזניי ופערתי עיניי וניסיתי לחפש משהו מעבר.
"אני עושה קניות בסופר", "קיסרית הקוטג'", "זהבית כהן בפאניקה" ? להמשיך? אלה הם חלק מההיגדים שליקטתי כשביקשתי מגוגל לספר לי מה כתבו על זהבית כהן בימים האחרונים. מה לעשות, לשם נמשכה העין שלי.
ממש כמו שהדבר היחיד שאני זוכרת מכתבת הפרופיל שעשו עליה בערוץ 2 לא מזמן הוא הראיון שנערך במטבח ביתה.
זה מייגע, זה משעמם וזה בעיקר לא רלוונטי. למה הרלוונטיות של המשפחה של סטנלי פישר מתעוררת רק כשתוהים אם בנו הוא החבר החדש של בר רפאלי (לא, אגב, זה פישר אחר. שם נפוץ)?
לחמו את מלחמת הקוטג' שלכם בצורה עניינית ואל תגלשו לאמירות שמזכירות לנו שזהבית כהן היא "קודם כל אישה ואימא". ואם אתם לא מסוגלים ? זה הזמן לאמץ את הגישה שגורסת שצריכת מוצרי חלב נוגדת את טבע האדם.
השחקנית
מישל יאו ? משלמת את המחיר
אתם בטח זוכרים שבסוף השנה האזרחית חזרתי כאן לכמה מהנשים שעליהן כתבתי בשנה שעברה, וסיפרתי מה קורה בחייהן. פולו-אפ, כמו שקוראים לזה בעיתונאית.
כתבתי, בין השאר, על המנהיגה הבורמזית אונג סן סו צ'י, שסרט על אודותיה בבימויו של לוק בסון ובכיכובה של מישל יאו (Michelle Yeoh) הצטלם אז.
השבוע הצטערתי לקרוא שקללת הדיכוי שמוטלת כבר שנים רבות על סן סו צ'י דבקה גם בבת דמותה מישל יאו. מתברר שהממשל בבורמה הכניס את יאו לרשימות השחורות שלו.
זה, אגב, לא דימוי שלי, אלא מה שנכתב בדיווחים השונים ברשת שסיפרו על כך שיאו גורשה מבורמה (או ממיאנמר, תלוי עד כמה שוחים הכותבים בחומר) בעקבות השתתפותה בסרט שמהלל את דמותה של מתנגדת המשטר הוותיקה.
האינסטינקט מבקש לכנות את המשטר הבורמזי "פרימיטיבי", על כך שהוא קושר בין השחקנית ובין הדמות שהיא מגלמת. השכל הישר טוען שקיים קשר, או שיש לשאוף לקשר. בהנחה שיאו הייתה בהכרה מלאה כשהסכימה לשחק דמות של אישה שחיה בינינו ושסכנות מרחפות עדיין מעל ראשה, יש להניח שהיא ציפתה שמשהו כזה יקרה לה.
שלא ישתמע שאני חושבת ש"מגיע לה" או ש"היא הביאה את זה על עצמה". לא מגיע לה להיענש על עבודתה האמנותית, בטח לא על דעותיה הפוליטיות. גם לא לאישה שאת דמותה היא מגלמת.
אבל הגירוש של יאו טומן בחובו נקודה אופטימית מאוד ? הוא מזכיר לנו שיש עוד אמנים בעולם שמוכנים לעשות משהו משמעותי למען מטרה ולמען אדם שהם מאמינים בחופש שלו. לא הצגות בתוך אולפן טלוויזיה ממוזג לשעה קצרה וקצובה. מישל יאו חיה בסרט באורך מלא.
המשוררת
אליזבט בארט בראונינג ? דברי אהבה
אני לא אדם רוחני או מאמין או מיסטי. חוץ מזה שהתחלתי להתכונן לנסיגה הבאה של מרקיורי באוגוסט, אין דבר רחוק ממני מהלא נודע.
והנה השתלט עליי כוח – ממש קול שדיבר בקול רם מהקול הרגיל שמדבר אליי מתוך ראשי ? ופשוט ציווה עליי לסקור את רשימת "המתים העתיקים העגולים" שלי.
כלומר, את האנשים שנפטרו לפני מספר עגול של שנים רבות. עשיתי זאת תוך ששם אחד הדהד בראשי, וכל שיכולתי לעשות היה לקוות שאמצע מישהו מהמעגל הלא גדול של אותו השם.
השם שהדהד בראשי היה שמה של המשוררת הוויקטוריאנית אליזבט בארט בראונינג, אחת משתי המשוררות הוויקטוריאניות החביבות עליי (השנייה היא כריסטינה רוזטי). והיא נפטרה השבוע לפני 150 שנה! מזמן לא שמחתי ככה למראה תאריך פטירה.
אליזבט בארט בראונינג, למי שלא מכיר, היא פחות או יותר האבטיפוס של המשוררת הוויקטוריאנית. זוכרים את הסרט החביב של גווינת' פאלטרו "מכתבי אהבה"? משוררת מתבודדת, חולנית, מאוהבת אהבה אינטלקטואלית במשורר אחר? בארט בראונינג הייתה שם קודם. רק שהאהבה שלה למשורר בראונינג הייתה אופטימית לפרקים גדולים יחסית.
אני מהדור האבוד שעוד נדרש ללמוד טקסטים שונים בעל פה בבית הספר היסודי. למזלי, הייתה לי לפחות מורה אחת בתיכון שכיוונה ללמידה בעל פה ולשמחתי הרבה, הייתה לי מרצה באוניברסיטה שהפכה את הלמידה בעל פה לחגיגה עשירה במיוחד.
בין לבין ניסיתי במשך השנים ללמוד בעל פה גם ביזמתי האישית. אליזבט בארט בראונינג כתבה שירים שעשו לי חשק לגלגל אותם על לשוני בכל עת. אז ניסיתי ללמוד חלק מהם בעל פה.
"סונטה מספר 43" מתוך "הסונטות מפורטוגזית" של בארט בראונינג ריגשה אותי כל כך, שנהגתי לקרוא בה שוב ושוב ושוב, ולשנן ולמלמל ולדקלם אותה עד שהיא פשוט ישבה שם, בין "קינת דוד" לבתים הראשונים של "העורב". פעם, כשמצאתי את עצמי במבחן של החוג לספרות אנגלית (אח, המקומות המשונים שהגורל האקדמי זרק אותי אליהם) ונגמרו לי הנימוקים בתשובה לאיזו שאלה, פשוט כתבתי שורות מתוך הסונטה שפגעו בול.
הנה הקלטה של השחקנית הלן מירן מקריאה את "סונטה מספר 43" מאת אליזבט בארט בראונינג:
הזוכה
מרשה אמברוזיוס ? אפליה מתקנת
השבוע התקיים בארצות הברית טקס חלוקת פרסי BET? Black Entertainment Television, ובתרגום חופשי: פרסים לאמנים ולאנשי ציבור ממוצא אפרו-אמריקאי.
בין הזוכים המוכרים מאוד (הילדים של וויל סמית', קניה ווסט, ריהאנה והאקס האלים שלה כריס בראון שזכו בקטגוריות מקבילות, ניקי מינאז', סרינה וויליאמס ועוד) בלט שמה של מרשה אמברוזיוס (Marsh Ambrosius), שזכתה בקטגוריית אמן הניו סול ו/או האר אנ' בי המסורתי.
אין דרך טובה יותר להכיר אמנית חדשה מאשר לחטט בקליפוגרפיה שלה ביוטיוב. חיטוט מהיר העלה מסקנה ראשונית משעשעת למדי: מרשה אמברוזיוס היא זמרת לא רעה עם יומרות חינוכיות שמתבטאות בקליפים קיטשיים וצדקניים. מה עושים? מגבירים את הווליום וממזערים את המסך.
למי שרוצה ליהנות משירה לא רעה ואולי גם לצחקק קצת, הנה דוגמה: