לפני כ-7 שנים ארזתי מזוודה והגעתי מלאה בחלומות לתל אביב מאילת. שם גרתי במשך שנה וחצי, ולאילת הגעתי מהקיבוץ בו גדלתי.
מחאת הדיור אותה כולם מציינים כמהפך, מרד חברתי והתחלה של שינוי באוויר נראית לי מגוחכת, ואפילו מרגיזה. אני לא מבינה, מי לעזאזל הכריח אתכם לחיות בתל אביב?
נסו להימנע מהתשובה המדוקלמת היטב שבמרכז יש יותר מקומות העבודה, חיים תוססים, מוסדות לימוד ועוד ועוד. זה נכון – אבל אנשים עובדים, חיים ולומדים גם בבאר שבע, גם באשקלון, גם בחיפה, וגם ביישובים הסמוכים לערים אלו. שם מחירי הדיור נמוכים הרבה יותר מבתל אביב.
חולמים לגור בבית חלומות? תתפלאו בגליל זה עוד אפשרי
אבל מה לעשות, אלו הם המחירים. ידעתם עליהם לפני שבחרתם לגור בעיר הזו, לפני שהחלטתם שאתם רוצים לגור במרכז של כל האקשן. אז באמת, כל הכבוד על היוזמה. נחמד לראות שיש מי שמרים את הדגל, אבל וואלה, כבר קמתם מהספה, תניעו רעיונות שבאמת יזיזו משהו במקום לעשות רעש כדי לעשות רעש.
תלחמו למען שינוי המיסוי ? כך שהחברה תהיה שוויונית וצודקת יותר. היאבקו לצמצום פערי שכר, על תמיכה בהורים עובדים, על יצירת מקומות עבודה חדשים, על סבסוד גבוה יותר של שכר לימוד, חינוך נגיש לכולם ועוד ועוד ועוד. זה לא שמחירי השכירות בתל אביב גורמים למישהו תחושה חמימה בלב מלבד למשכירים – אבל אי אפשר באמת למחות נגד מחירי הדיור.
רוצים נוחות? תשלמו!
למה? כי למחירים לא אכפת שמוחים נגדם. גם לא לדירות. ואי אפשר להכריח בעל דירה להשכיר דירה במחיר נמוך ממה שמוכנים לשלם לו. מחיר הדירות לא עולה סתם, אנשים מוכנים לשלם את המחיר הזה כדי לגור במרכז. הרי גם אם ייצא מחר חוק שחותך את מחירי הדירות בחצי, לא ישתנה מספר הדירות, ומספר האנשים שרוצים לגור ת"א רק יגדל.
אז זה נכון שזה עולה לא מעט כסף, אבל זה המחיר שצריך לשלם בשביל הנוחות של לגור במרכז. ולא, אני לא עשירה, אין לי הורים שיכולים לעזור לי כלכלית ואני מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתפרנסת בכוחות עצמי. אני משלמת שכר דירה של כ-2,850 שקל (לא כולל חשבונות) עבור דירה מיניאטורית בת"א, ומרוויחה פחות מ-7 נטו. אז כן, בכייף יכולתי להצטרף למחאת הדיור ולבכות כמה שזה קשה, אבל אף אחד לא הכריח אותי לגור בת"א – אני פשוט מוכנה לשלם את המחיר.
אוהל זה המגניב החדש
מי שלא מוכן לשלם את המחיר, מי שחייב דיור בזול צריך ללכת עם כל האמביציה הזו, ולארוז כמה אוהלים ולהתיישב בנגב או הגליל. לא רק שיהיו לכם מחירי דיור סבירים אלא גם תקבלו הטבות שיהפכו את תלוש המשכורת שלכם לאטרקטיבי הרבה יותר.
אבל לא, אתם רוצים לגור בתל אביב. ולעבוד בתחום התקשורת או הברנז'ה או וואטאבר, כי תל אביב אמורה להיות עיר של צעירים (למה? מי אמר?). אבל זה לא עובד ככה. תסתכלו על ניו יורק, או על רומא. אלו המחירים שמשלמים כשרוצים לגור בלב המטרופולין הכי תוסס.
דיור ציבורי? זה לוקח כמה שנים ולכם אין סבלנות
דיור ציבורי? זהו, דיור ציבורי במקום שכולם רוצים לגור בו, המרכז של המרכז, לא ממש יפתור את הבעיה. תסתכלו על הולנד, שם מחכים לדירות בדיור הציבורי שנים על גבי שנים, ונוצר שוק שחור של דירות, והזנחה בשל חוסר כדאיות כלכלית בתיקונים. וגם אם נצליח לעשות זאת טוב יותר ? עדיין זה לא משהו שאפשר לפתור ביומיים וחצי כמו שדורשים המוחים באוהלים, אלא בשנים של בנייה.
אבל כולנו יודעים למה בעצם אתם רוצים את הכל מייד עכשיו ובידיים שלכם ? כי אף אחד מכם לא באמת מתכוון להזיז את עצמו לדרום או לגליל, כי יותר מגניב לשבת ברוטשילד עם גיטרה, לקבל כיסוי תקשורתי (הנה כבר פתחתם לעצמכם את הדלת הראשונה למקצוע) ולהתלונן.
הרי אתם לא ב-א-מ-ת נלחמים את המלחמה של מעוטי היכולת. רובכם ככולכם סטודנטים שלא ישתכרו שכר מינימום עוד 5 או עשר שנים. אז במקום להיות מגניבים ? נסו להילחם את המלחמה של האמא החד הורית משכונת התקווה (לא רוטשילד), או מבת ים, או מאשקלון או דימונה, שמגרדת את 4,000 שקל בחודש. המלחמה שלה היא על השכר, על סבסוד מוצרי יסוד, על קצבאות ועל חינוך חינם. לה לא תעזור דירת 2 חדרים ברוטשילד גם ב-2,000 שקל.
עוד ב-Onlife:
ממי גנבה ליידי גאגא את הרעיונות למופע?