קרן אורון הספיקה בגיל 30 את מה שרובנו לא נספיק לעולם. הכוריאוגרפית הישראלית המצליחה הופיעה על במות ה-MTV לצד כוכבים ואומנים ואף זכתה לרקוד מול הנסיך וויליאם באחד הדייטים הראשונים שלו עם קייט. מעטים יודעים שלמעמד זה הגיעה לאחר התגברות על נכות גופנית קשה כילדה, ובצל קרע משפחתי עמוק שעליו עדיין קשה לה לדבר.
עוד ב-Onlife:
- סיפור השראה ראשון בסדרה: בת רב החובל שהפכה למעצבת אופנה מצליחה
- מה לאכול כדאי להיראות יפה וצעירה יותר
- מייסדת אתר הסאטירה "לטאמה" חושפת את דעתה על התקשורת
אורון, שכיכבה בקליפים ומופעים לצד סנופ דוגי דוג, קסקדה, אמבר וסמנתה פוקס החליטה שנמאס לה ללוות אחרים, מפורסמים ככל שיהיו, ולפרוץ בעצמה. "אני שנים רוקדת ובסך הכול אני עושה את מה שאני טובה בו ואוהבת אותו… בזמן האחרון פשוט נמאס לי להיות המלווה של אמנים אחרים ובא לי לפרוץ בזכות עצמי".
בימים אלה היא שחררה לרדיו סינגל בשם "dancing makes you feel beautiful", ובעוד שבועיים היא עתידה לשחרר לעולם קלטת חיטוב לנשים בסגנון כרמן אלקטרה. זאת, לאחר שכבר לפני שנתיים היא הקימה את "הסטודיו האדום" בתל אביב – הראשון מסוגו על טהרת הסטריפ דאנס (מדובר בסגנון ריקוד, לא בחשפנות – א"י).
"אמא העיפה אותי מהבית בגיל 17"
חייה של אורון אומנם נשמעים בומבסטיים, אבל תחילת דרכה לא הייתה כל כך מבטיחה. היא נולדה עם נכות באגן הירכיים ורגליים עקומות לגמרי. עד גיל ארבע היא בקושי הלכה, וניתוחים רבים שעברה לא סייעו לה. כל זה השתנה כשהצטרפה ללימודי ריקודים. ההתחלה הייתה קשה בשל הנכות, אבל ההחלטה ללמוד לרקוד הצילה אותה.
אבל כאן לא נגמרו הקשיים. בד בבד עם הצלחתה בלימודי הריקוד, עברה משפחתה משבר שקרע אותה לשניים. "אמא שלי החליטה שהיא חוזרת בתשובה כשהייתי בת 17. ככה ביום בהיר אחד אישה יפה שאהבה אומנות, האישה שעשתה אותי רקדנית – התהפכה לגמרי. איבדתי אותה".
"היא העיפה אותי בגיל 17 מהבית, ומאז לא ראיתי אותה ואת שתי האחיות שלי, היא חצתה את המשפחה שלנו לשתיים, היא לא מכירה בי ואני לא מכירה בה.כל בחורה שהייתה עוברת את מה שאני עברתי הייתה מתדרדרת לזנות".
הניתוק כואב לאורון, והשאיר את נפשה מצולקת. "הגיעה אלי שמועה לפני כמה זמן שאחותי הקטנה התחתנה… אני חושבת שמדובר בשידוך, בכל מקרה היא ממש ילדה עוד לא בת 20 . כשאני מספרת על זה אני מרגישה כאילו אני מספרת על חיים של מישהו אחר כאילו זו לא אני".
סיור הופעות מסביב לעולם
לאחר שנה של כאב ובכי, אורון מיהרה לקחה את עתידה בידיים. "התחלתי ללמד ריקוד, לימדתי עוד לפני שהייתה לי תעודה בכלל. "שלחתי אודישן מצולם דרך האינטרנט למפיקים ביפן ותוך כמה ימים כבר הייתי בדרך לשם, ביליתי שנה שלמה בסיבוב הופעות בסגנון קברט בטוקיו. משם עברתי ללונדון לשנתיים, חזרתי לארץ, עשיתי און אנד אוף הופעות עם MTV ונסעתי לפריז לשנתיים".
אורון מרחיבה על הקשר המיוחד שיש לה עם אביה. "תמיד הייתי הבת של אבא וכבר בתור ילדה, עוד לפני שאיבדתי את אמא שלי, הוא היה זה שהכי השפיע עלי. גם לאורך השנים הוא תמיד האמין בי ובריקוד שלי. הוא תמיד תמך בי גם מבחינה נפשית וגם מבחינה כלכלית כשהיה צורך".
אורון מודה כי הנסיעות לחו"ל היו סוג של בריחה בהתחלה מהמצב המשפחתי, אך לבסוף הבריחה הזו בנתה אותה. "בסך הכול הייתי ממש ילדונת כשרק הגעתי ליפן ובהתחלה היה לי נורא קשה כי סבלתי מבדידות אבל באיזשהו שלב הבנתי שאני צריכה ללמוד מההזדמנויות שנקרות לדרכי. למדתי יפנית, הכרתי אנשים מכל העולם ופתאום איכשהו בלי לשים לב הפכתי יותר אישה מילדה".
לאחר יפן היא עברה ללונדון, ואז לפריז והשתתפה בהופעות שונות בארצות הברית. למרות ההצלחה, הקריירה המשגשגת וההתחככות עם המפורסמים היאלא מצאה את עצמה. "זה לפעמים נשמע מאוד זוהר להופיע עם אמנים מפורסמים אבל בדרך כלל זה שלא מתפתח איזשהו קשר מעבר לקשר מקצועי עם אותו אמן, אלא 'באים רוקדים והולכים'", היא מספרת.
עם סמנתה פוקס זה היה שונה
היא מציינת סלב עבר אחד, או יותר נכון אחת, ששם העבודה המשותפת התפתחה לידידות – סמנתה פוקס. "איתה זה היה שונה. בילינו איתה תקופה ארוכה, היינו באים אליה לוילה היא סיפרה לנו שהיא לסבית ועל הבת זוג שלה".
לבסוף החליטה אורון לחזור לארץ. "הייתי שנתיים בפריז וזה בדיוק היה הזמן של מבצע עופרת יצוקה והיה ממש מפחיד עם ההפגנות שהיו נגד ישראל. אפילו חברים שלי מצרפת היו באים ואומרים לי 'מה המדינה שלך חושבת שהיא עושה?' הבנתי שאני צריכה לחזור הביתה, ופשוט להשתמש בכל מה שלמדתי בחו"ל –כאן".
היא פתחה את "הסטודיו האדום" והצליחה להתמודד בהצלחה עם הרתיעה מה"סטריפ דאנס". לאנשים יש נטייה מיד להמיר את המילה "סטריפ" למשהו זול שקשור לחשפנות אבל הם לא מבינים שזה בכלל לא הכיוון. מדובר בריקוד עם אלמטים חושניים, בסגנון בריטני, מדונה או הפוסיקט דולס".
אורון מסבירה שהצלחת הסטודיו היא דווקא היכולת לפנות לכל הקהלים. "יש נשים מכל החתכים שמגיעות לרקוד את זה. רוקדת אצלי אחת היועצות של שמעון פרס, עורכות דין, דוגמניות, נשות קריירה מכל הסוגים – זה פשוט ריקוד שמתאים לכל אחת".
אבל יש הבדל בין ריקוד כתחביב לבין ריקוד כמקצוע. מתברר שבניגוד למה שאפשר לחשוב, גברים אולי מתלהבים מרקדניות – אבל לא למערכת יחסים. "גברים לא תמיד מקבלים את זה שאני רקדנית. יש לי אמנם הרבה ניסיון עם גברים כי אני בן אדם של זוגיות ומסגרת, אפילו הייתי מאורסת פעמיים, אבל איכשהו הם תמיד רצו לקחת ממני את מי שאני, פשוט אף פעם לא נתתי להם. ואני גם לא מתכוונת לתת".