לאורך חיינו אנו עוברים מבחנים ומבדקים. עד כה רוב המחקרים בדקו קשר בין רמת ההשכלה של ההורים ליכולות קוגניטיביות וציונים גבוהים בבית הספר וכן גילו מתאמים בין משך הנקת התינוק לציונים גבוהים יותר – וכמובן ישנו קשר בין רמת ההכנסה של הורים לציונים ויכולות של ילדים. אבל מתברר שמבחן שנערך מייד עם הלידה הוא המנבא הטוב ביותר את ציוני הילד בביה"ס.
מחקר חדש מצא שהצלחת הילד בבית הספר נקבעת כבר בחמש דקות הראשונות שלו לאחר הלידה; או ליתר דיוק – מבחן שנערך לתינוק בדקות הראשונות לאחר הלידה הוא המנבא הטוב ביותר לציוני הילד בבית הספר התיכון.
מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו כדי לבחון קשר בין יכולות קוגניטיביות וציונים למנבא מסוים: המחקר, שיתפרסם בתחילת אוגוסט בכתב העת Obstetrics& Gynecology ותוצאותיו הוצגו בכנס גדול השבוע, בדק נתונים של 877,000 בני נוער שבדים, והשווה את הציונים בבית הספר התיכון לציוני האפגר שקיבלו לאחר הלידה.
מבחן אפגאר נעשה לילודים פעמיים בחמש הדקות הראשונות ללידתם. מדובר במבחן הבודק חמישה מדדים:
- נשימה
- צבע התינוק
- דופק
- טונוס שרירים
- ותגובה.
מטרתו לבחון מה מצבו של התינוק והאם הוא נמצא במצוקה כלשהי. כל מדד זוכה לציון של עד 2 נקודות, כך שמקסימום זוכה התינוק לציון של 10.
מבחן אפגר נקרא על שם רופאת הילדים שהמציאה אותו בשנת 1952, וירג'יניה אפגר. מאז כבר 60 שנים הוא מנבא בריאות ומקובל לעשותו בכל מקום בעולם לאחר לידה. המבחן נערך בדקה הראשונה בה התינוק נולד ובפעם השנייה לאחר 5 דקות. אם הציון נמוך יחזרו על הבדיקה לאחר התערבות גם לאחר 10 דקות.
החוקרים מצאו קשר כאמור בין ציוני האפגר שקיבלו תינוקות לאחר הלידה: תינוקות שזכו לציון 7 ומטה התגלו כפחות מוכשרים בלמידה. ציון מתחת ל-7 לאחר הלידה מחייב בדרך כלל התערבות רפואית שיכולה לכלול שאיבת הפרשות, הוספת חמצן ובציונים נמוכים מאד גם החייאה. הרופאים מציינים כי אפגר נמוך קשור לעיתים למומים מולדים או ללידה קשה.
עד עתה נהוג היה להרגיע ולציין כי אין קשר בין הציון להשלכות עתידיות או למצבו הנוירולוגי של התינוק. כמו כן נהוג לציין בפני ההורים שהציון אינו מנבא את מידת האינטליגנציה או הבריאות של התינוק בהמשך החיים, אלא נותן מידע לגבי הצורך בטיפול מידי ובמצבו.
מחקר זה משנה את ההתייחסות לציון האפגר ומעלה שאלות האם הוא מעיד רק על מצב רגעי של התינוק או שהוא מעיד על בעיות אחרות. ד"ר אנדריאה סטויארט, רופאה ומיילדת בבית החולים הלסינבורג בשבדיה טוענת כי לא כדאי להתייחס רק לציון האפגר שלעצמו אלא על הסיבות שהובילו לציון הנמוך הזה.
סטיוארט מציינת סיבות שונות כמו: לידה מוקדמת, זיהומים, חנק או כריכת חבל הטבור או אפילו שימוש בסמים אצל האם ההרה. "כל אלה שלעצמם יכולים להוביל לציון אפגר נמוך אבל גם להשפיע על תפקוד המוח בעתיד".