ביחס לרפואה האלטרנטיבית אפשר לומר שהעולם מתחלק לשלושה חלקים:
בקבוצה הראשונה נמצא את המאמינים האדוקים שכופרים לחלוטין בתועלתה של הרפואה הקונבנציונלית, שמלאה לדעתם רק ברעלים ובפתרונות שטחיים למצוקות עמוקות, ומעדיפים טיפול נידח שאף אחד לא שמע עליו עדיין מאשר ביקור תמים אצל רופא המשפחה.
בקבוצה השנייה שניצבת בקצה השני עומדים הספקנים השכלתנים שלא מוכנים לקבל שום דבר שלא הוכח באופן מדעי ולכן כופרים לחלוטין בתועלתן של "ההשערות הדימיוניות", כפי שהם נוהגים לכנות את הרפואה הזו.
ואילו הקבוצה השלישית נוטה באופן כללי לסמוך על הרפואה הרגילה, אך מגלה מידה של פתיחות בריאה ומוכנה לבדוק גם כיוונים חדשים ולא שגרתיים.
ובקיצור, אם נסכם, מדובר במאמינים, בשכלתנים ובגמישים, ובעצם בחלוקה שמצויה גם ביחס להרבה סוגיות אחריות.
אבל, אפילו אם נקבל את כל טענותיהם של מתנגדי הרפואה האלטרנטיבית, הם עדיין יהיו חייבים להודות בהשפעתו של אפקט הפלסבו, כלומר אפקט ההשפעה הפסיכולוגית, על אלו שכן מאמינים בהשפעתו של הטיפול.
ובאופן אבסורדי יצא מזה, שדווקא ככל שהטיפול יהיה יותר יומרני, יותר דמיוני ויותר מוזר וממילא גם הרבה יותר יעצבן את המתנגדים, אולי כך רק יגדלו הסיכויים להצלחתו…
אך אם כן, צריך לשאול מדוע המתנגדים נחפזים כל כך לחשוף את ה"שקר הגדול" שברפואה הלא קונבנציונלית?
שהרי מלבד עוד פיסה של אמת, שלא כל כך ברור מה היא מוסיפה לנו, אין שום תועלת ממשית שאנחנו מקבלים מההתקפה הזו אלא רק הפסד של עוד דרך רפואית!
האם בשם ה"אמת הקדושה" מותר למנוע מחולים טיפול שהיה מסוגל להועיל להם, אפילו אם רק בדרך עקיפה?
כמובן שאין בכך כדי לבטל את הצורך במחקר מדויק על יעילותם של הטיפולים, כי אז נוכל למנוע מאיתנו טיפולים שהיו עלולים להזיק לנו וכמו כן נדע לאיזה טיפול יש ערך אוביקטיבי שאינו תלוי בהכרתו של המטופל (דבר שיש לו השלכה למשל לגבי טיפול בתינוקות).
אך במקרה שלאחר מחקרים רציניים ומדוייקים הגענו למסקנה שהטיפול האלטרנטיבי המדובר איננו מזיק ומצד שני אף לא משיג תוצאות אובייקטיביות ודאיות, אלא רק מסופקות, האם באמת יש צורך לפרסם את הממצא הזה?
ומצד שלישי, אולי דווקא בשביל הספקנים שלנו הפרסום הזה חשוב.
שהרי אנשים כאלה יפנו לרפואה הזו רק במקום בו הרפואה הרגילה הרימה ידיים ובלית ברירה ינסו להאחז בכל חבל שמוגש לעברם. ואז, אם הם ידעו שמבחינה מדעית הטיפול ה"משונה" איננו מזיק ויש אפילו סיכוי כל שהוא שהוא אכן מועיל, הם כנראה לא יתנגדו לנסות אותו, שהרי, כאמור, מדובר במצב שבו כבר אין להם מה להפסיד (חוץ מהתשלום היקר שבד"כ כרוך בטיפולים מהסוג הזה).
ואז, מלבד היתרון האובייקטיבי האפשרי שטיפול כזה טומן בחובו, אנחנו מרוויחים גם את…הפלסבו!! (ואת זה צריך לומר בלחש, כי קשה לחשוב על דבר שיכול לזעזע אדם שכלתן יותר מהעובדה שמטפלים בו באמצעות פלסבו…).
בעיני, יש יתרונות מרובים להשקפת העולם הספקנית והעקשנית, כי העקשנות הזו מסוגלת להציל אותנו מהרבה שטויות שמסתובבות בעולם, אך דווקא במקום הזה צריך להודות שהיא בעיקר גורמת נזק.
כי את היתרון הרפואי שהמאמין מצליח להשיג די בקלות על ידי התמימות הפשוטה שלו, השכלתן מצליח להשיג רק אחרי דרך ארוכה מאוד.