תמיד מסקרן לבחון בתים של אחרים. מלבד ההתרשמות מהתכנון, הריהוט, העיצוב והאדריכלות הם מציגים מעין מראה שמשקפת את האופי והטעם של מי שמתגורר בתוכם. במקרה שלפנינו ביקשו הדיירים – זוג בתחילת שנות ה-50 לחייהם ושלושת ילדיהם בני 14.5, 21 ו-25 שמשרתים בקבע ומתגוררים ביחידות נפרדות בתוך הבית – להפוך אותו ל"בית לא מעונב ונינוח". התוצאה היא בית בסגנון אישי עם חיבור חזק אל העבר.
- אוהבים עיצוב? הרשמו לניוזלטר של בניין ודיור וקבלו עדכונים למייל
- איך מתכוננים לצביעת חדר הילדים?
- עיצוב פנים הבית: כל מה שצריך לדעת
מיקום: שיכון צמרת בלב הצפון הישן של תל אביב.
שטח הבית: 165 מ"ר בנויים ועוד 140 מ"ר בשלוש קומות.
מה רואים מהחלון? נוף עירוני רחוק והרבה ירוק.
לא תמצאו בשום מקום אחר: יצירות אמנות ופריטי ריהוט עתיקים, גג פרטי שיוצר אווירה של כפר בלב תל אביב.
עבר בין בני הדורות השונים במשפחה. חזית הבניין. צילום: עוזי פורת
מה בבית?
את הבניין, שנמצא במה שנדמה כרחוב פרטי באחד הרחובות שסמוכים לכיכר המדינה, ירשו האח והאחות מהוריהם. בזכות מיקומו המוצלח במיוחד וערכו הריגשי, בחרו השניים שלא למכור אותו לאורך השנים ולהמשיך להתגורר בדירות הנפרדות שקיימות בו בסמוך אחד לשני, לשפץ את החזית ולעדכן ולשפץ את המראה הפנימי של דירת האחות.
לצורך המשימה גוייסה מעצבת הפנים טלי גואטה, שנתבקשה ליצור עבור האחות ומשפחתה בית שמשלב בין העבר להווה והוא מעין אי של שלווה בלב העיר. גואטה לקחה את הבקשה בשתי ידיה והתחילה לחקור את הבית כפי שנמסר ליורשים מהוריהם. גואטה נדהמה לגלות בבית הקיים פריטי עיצוב, רהיטים ויצירות אמנות שאספו בני הדור הראשון של הבית.
יצירות של אגם ומאבק בבריטים. מראה הבית מהכניסה. צילום: עוזי פורת
זה לצד זה שכנו בו יצירות של אגם, לצד רהיטים מעוצבים שנוצרו במאה שעברה על ידי מעצבי על מרחבי העולם ונרכשו על ידי הסבתא חובבת העיצוב והאמנות. להפתעתה, גילתה גואטה כי בני המשפחה הם צאצאים למשפחה ותיקה בארץ שלקחה חלק פעיל במאבק המחתרות בבריטים וכי אחד מבניה הוא מעולי הגרדום – והחליטה שיש ליצור בבית פינה שתשמר את זכרו ואת עברה המפואר של המשפחה.
הכניסה לבית בן שלוש הקומות מתבצעת דרך מעלית שמובילה מהחנייה המקורה אל הקומה הראשונה. מימין לדלת נמצאת פינת המשפחה שנצבעה, לבקשת בעל הבית, בגוון אדום שהוא בחר בעצמו. "בעל הבית ביקש ליצור הרחבה של הסלון שתהיה פרטית ומשפחתית יותר ותבטא את האהבות של בני המשפחה", נזכרת גואטה בתהליך העבודה.
"לצורך זה התקנו בפינה המיוחדת הזו ספרייה רחבת ידיים שתכיל בנוחות את אוסף הספרים שלו ושל אישתו, ולצדה נישה בקיר שמציגה את אוסף המכוניות המיניאטוריות שלו". לצד שני אלמנטים אלה הוצבה בחלל גם מערכת קולנוע ביתית משוכללת ומערכת ישיבה נוחה במיוחד בגוון חום-אפרפר שמאפשרת רביצה.
נועד להירגעות ולפינוק של בני המשפחה בלבד. חדר המשפחה. צילום: עוזי פורת
פינת המשפחה צופה אל גרם מדרגות לולייני שמוביל למטה אל המרתף ולמעלה אל קומת הגג – ומבליט את ההיבט הסביבתי בעבודתה של גואטה. במקור היו שלבי המדרגות מחופים בשטיח מקיר לקיר שהסתיר לוחות עץ אורן משובח. גואטה בחרה כאן, כמו במקומות נוספים בבית, להשתמש בקיים ולחדש אותו וכך לוחות העץ שויפו ונצבעו מחדש בגוון אפור שמשתלב באווירה האלגנטית של החלל.
משמאל לכניסה לבית ניצבת פינת האוכל הענקית ובה שולחן עצום מימדים עשוי זכוכית ונירוסטה וסביבו כסאות עור לבנים. הבחירה בזכוכית שקופה נועדה ליצור תחושת מרחב בחלל למרות גודלו הלא שגרתי של השולחן – כ-3 מטרים. השולחן ממוקם לצדו של קיר לבנים אמיתיות בגוון אפור שהגיעו מבלגיה לאחר פירוק, ומעליו נתלו שלושה גופי תאורה עשויים ספוג דחוס.
מחברת בין החללים הציבוריים השונים של הבית ומהווה מעין צומת דרכים. פינת האוכל. צילום: עוזי פורת
פינת האוכל הרשמית משקיפה על שלושה חלקים עיקריים ושונים של הבית – הסלון, המטבח, ופינת האוכל שמשמשת ביומיום את בני המשפחה. פינת האוכל הישנה היא אחד הפריטים שעברו בירושה מהאם לבתה לאורך השנים. היא עוצבה בתחילת המאה ה-20 על ידי המעצב הסיני הנודע אירו סארינן ונחשבת לפריט אספנות שעם השנים נוצרו לו חיקויים רבים.
גואטה בחרה למקם את פינת האוכל במה שהיה מרפסת של הבית ולאחר השיפוץ קורתה ונפערה בה ויטרינה שמשקיפה אל גן ציבורי סמוך. לצד פינת האוכל יצרה המעצבת גם דלת אל חדר ההורים, כדי לאפשר להם גישה נוחה אל המטבח.
המטבח: גם במטבח נעשה שימוש בקיים תוך שיפוץ ועדכון שלו. בעלת הבית, שהתרגלה ואהבה את המטבח של אימה, ביקשה להשאירו בדיוק כפי שהיה ולכן בשיתוף עם הנגרים שעבדו בפרוייקט הוחלפו כל המנגנונים ואביזרי הפירזול של המטבח הקיים והוספו לו אלמנטים דקורטיביים בגוון נירוסטה.
כמשטח עבודה נבחר דווקא שיש גרניט שאינו פופולרי בשנים האחרונות אבל עבור בעלת הבית מסמל תחושה של חיבור לעבר. גואטה שילבה בין ארונות המטבח גם את מקרר היין של בעל הבית שנדמה שהיה שם תמיד וקבוצת ארונות גבוהים שמשמשים לשליפה מהירה של כלים.
שילוב של הקיים, תוך חידוש שלו. המטבח. צילום: עוזי פורת
הסלון: במרכז הסלון ניצב שולחן עשוי עץ טבעי שנדמה שאינו מעובד ותחתיו נמצא שטיח בגווני אדום שהיה ברשות בני המשפחה וספה אחת מרכזית בצבע שחור. לאלה צורפו שני כסאות שהיו בבית ורופדו מחדש ועוד קמין אחד להשלמת האווירה.
כך נראה טבעי ומודרני, חדש וישן. הסלון. צילום: עוזי פורת
חדר השינה של ההורים: כדי לחבר בין חלקי הבית השונים בחרה המעצבת לשלב ביחידת ההורים, שכוללת חדר מגורים ואמבטיה, את האלמנט של קיר הלבנים שמפריד בין חלקי היחידה. החדר עוצב בצבעים בהירים ורגועים ויש בו פינת עבודה עם כסא של פיליפ סטארק, עם בובת תצוגה שמשמשת לתליית בגדים ועם מיטה רחבת ידיים ומפנקת.
ממשיך את הקו העיצובי. חדר השינה של ההורים. צילום: עוזי פורת