ערב ספיד-דייטינג. בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון הזה, חשבתי שהוא גאוני. הרי אם יש דבר מבאס בסצנת ההכרויות, זה הצורך להשקיע לפני כל דייט לפחות שעה בלהתלבש, להתאפר ולעבור טרנספורמציה ממצב בטטת הכורסה הכה אהוב למצב נערת המסיבות.
במצב זה תצטרכי להוציא מהאיפסון, לפחות לכמה שעות, תכונות כמו תחכום, שנינות, חוש הומור, ואולי גם להפגין קצת ידע כללי. לא שיש בזה רע, זה אפילו נחמד. תקווה זה דבר נחמד. אבל אז את פוגשת בחור, ולפי המחקרים לוקח לך 3 שניות להבין שזה לא זה. במקרה הגרוע, לו זה לוקח עוד פחות והוא לא מתבייש להראות את זה. טוב, לפחות הרווחת מזה קפה או דיאט קולה. על חשבונך, כמובן.
קשה למצוא את הגבר המושלם
לכן, הרעיון להכיר 8-12 גברים בערב אחד, עם אותם בגדים, אותו איפור ואותה חניה, בהחלט קוסם. שלא לדבר על התקווה שסטטיסטית מתוך 8-12 בחורים, בטוח יהיה אחד שימצא חן בעינייך. לאחר 3 מפגשים כאלה (שלא יגידו שלא נתת צ'אנס) את יכולה להגיד בוודאות: עובדים עלייך.
נכון שאת חוסכת את ההתארגנות, ונכון שהסיכוי הסטטיסטי עולה לכאורה, אבל הוא עולה כמו הסיכוי למצוא חולצה לבנה בחנות עם חולצה אחת לעומת למצוא חולצה לבנה בחנות עם חולצות שחורות. מתברר שזה שנותנים לך מבחר יותר גדול של בחורים לא מתאימים, לא מגדיל את הסיכוי למצוא את המתאים. זה רק גורם לך להוריד את הסטנדרט שלך מתוך ייאוש.
כמו במבחן מיון לעבודה, סיכויי ההצלחה של בחור ממוצע בערב כזה תלויים בשאר הבחורים שהגיעו באותו ערב. הוא טוב במידה שאחרים גרועים, ככל שאחרים יהיו גרועים יותר, כך הייאוש של הבחורה מולו גדול יותר ויש לו סיכוי טוב יותר לצלוח לפחות את הערב הזה ולזכות ב-V המיוחל שיוביל לשיחת טלפון.
מי הבחורים שאת יכולה להכיר בערב כזה?
1. הבחור שמעולם לא השתלב חברתית וזקוק לך כמאמנת לתרגול תקשורת אנושית בסיסית ומיומנויות שלמד בסדנת יחסי אנוש. בחור בן 28 ומעלה, שהתקרבותו כרווק לגיל 30 הביאה את משפחתו ליזום תהליך התערבות, בו נשלח לסדנת יחסי אנוש כדי ללמוד כיצד לתקשר עם בחורה ולהראות לה את הבחור המקסים שהוא באמת. אותו בחור ינצל את 7 הדקות שנועדו להרשים אותך כדי לספר לך על התהליך שעבר, איך הוא שינה את חייו, איך לפני כן הוא לא ידע ליזום קשר עם אנשים וכעת הוא אדם חדש. את יושבת ומהנהנת ושמחה בליבך שעדיין לא לימדו אותו את השיעור על קשר עין. תודה לאל, הפעמון מצלצל. עוברים הלאה.
2. הבחור עם האג'נדה החברתית/הירוקה/האנטי-ממסדית. הוא יפתח בכך שלאחרונה שינה את חייו מקצה לקצה, כשהפך מאיש היי-טק מצליח למדריך בחוג לילדים משועממים, שההורים שלהם הם אנשי היי-טק מצליחים. לאחר שיצדיק את בחירותיו, ישאל אותך אם את פעילה חברתית, מה את עושה למען המדינה, האם את ממחזרת בקבוקים ואיך את לא מתביישת לעבוד תמורת כסף. את יוצאת מהדייט עם רגשות אשם ומכניסה לתיק את בקבוק המים המינרלים כדי לזרוק אותו בחוץ בפח המחזור, לפחות תעשי משהו קטן למען כדוה"א.
3. הבחור היוצא-בשאלה. הוא מגלה את העולם בפעם הראשונה ועושה את זה בקיצוניות. מאז שהוריד את הכיפה התחיל לאכול שרימפס וקלאמרי, ספגטי בולונז מוקרם וצ'יזבורגר. מעולם לא היה לו קשר עם בחורה, אבל את יכולה להניח לפי עיניו הנוצצות, שברגע שיפתח את הדלת לסצנה התל-אביבית, יהיה קשה להוציא אותו משם. חבל שאת כבר לא בגיל הזה או בסטייט אוף מיינד הזה. את רוצה לגדל כבר ילד משלך, לא ילד בן 30 של מישהי אחרת.
4. הבחור שהגיע כטובה למארגני הערב. הוא בכלל לא מחפש להכיר, הוא בא כדי להשלים מניין וכדי שלא תבואי בטענות למארגנים למה פגשת רק 9 בחורים במקום 10 המובטחים. כי ה-9 שכבר פגשת היו כל-כך מוצלחים, שבאמת חבל לך לפספס עוד אחד כזה. הוא גם מספיק טיפש בשביל לספר לך את זה ועוד לצפות שתנהלי איתו שיחה ערה ורבת רושם במשך 7 דקות שלמות.
5. הבחור הצעיר. הוא מגיע אלייך באמצע הערב ודבר ראשון שואל בת כמה את. את אומרת "34" ומסתירה את חוסר הפתעתך, כשהוא ממלמל: "אוף, כולן פה יותר מבוגרות ממני" (את לא מופתעת, כי את כבר יודעת שכשהמארגנים מבטיחים התאמה בגיל, הם מתכוונים שלא יהיה ביניכם יותר מעשור). מסתבר שהוא בן 32, אבל מרגיש כמו גוזל צעיר שכלוא בכלוב עם תרנגולות זקנות. את יוצאת מהדייט בתחושה של התנצלות על כך שבאת לערב כזה כשאת כבר כל-כך מבוגרת.
ה-V לא מוביל לאהבת אמת
ויש את הבחור שסימנת בכל זאת
בסוף הערב ישבתי והסתכלתי על השם של הבחור היחיד שסימנתי עליו V, יודעת שבנסיבות אחרות לא היה לו שום סיכוי אצלי, אבל לא רציתי לסיים את הערב בתחושת כשלון מוחלט. פשוט, יחסית לאחרים, שהיו ממש גרועים, הוא היה פחות גרוע.
הוא זוכה ל- Vמחמת היותו ראש לשועלים. נכון שגם אם יהיה סימון הדדי, בחיים לא אצא איתו לדייט; אבל אני לא יכולה לצאת מהערב הזה בלי אף סימון חיובי אחד. פשוט לא יכולה. כי אז יגידו שאני בררנית, ובגיל 34 כבר אי אפשר לסנן יותר מדי, צריך לקחת מה שיש.
מיכל זוכה בסופ"ש בצימר עם שתי חברות טובות שלה מתנת "אקטיביה".
רוצה גם? שלחי אלינו ל-women2talk@gmail.com.
את מוזמנת להמשיך לדבר, לשתף ולהגיב על כל הסיפורים בעמוד הפייסבוק של אקטיביה