השלטים שמילאו את תחנות האוטובוס בכל מקום בפרסומת לוויאגרה הצליחו לעורר סערה ברשת החברתית. תגובות כעוסות של נשים על קמפיין שהעלה נושא אינטימי לסדר היום- יחסי מין. הנשים בקמפיין הוצגו כאמפטיות ורגישות, אוהבות, מתרגשות, מכילות ויותר מהכל מחכות, מחכות שהגבר שלהן יבין שיש לו בעיה ושבקשת עזרה היא לא בושה.
הנשים ברשת, לעומת זאת, הרבה פחות סלחניות, אוהבות או מחכות למישהו, בטח לא לקמפיין שכזה. הרשת החברתית הוצפה בתגובות כועסות שטוענות שאם גבר לא יכול – אז שיילך. גברים הוצגו בשלטים של קמפיין-נגדי כסוטים, אלו שמצפצפים לנו ברמזור, מעירים הערות מעליבות בסופר, מתחככים בנו בתור לקופה ושורקים ברחוב.
לגברים האלו כמובן לא מגיע כלום, לא סקס טוב ולא ויאגרה, שיישארו בבית, בחושך ויעשו ביד. מתברר שבעולם בו 20% מהגברים סבלו, סובלים או יסבלו מקושי מיני זה או אחר – בגלל לחץ בעבודה, עייפות, קשיים כלכליים או אחרים – אנחנו לא מוכנות לקבל את זה. כי זה לא לגיטימי בעולם הפמיניסטי המריר והאגוצנטרי.
לנשים מותר ללקלל ולהסית בשם הפמיניזם
בכל הדיבורים הללו, ובין כל מה שאנחנו אומרות אחת לשנייה בפומבי או בארבע עיניים, נראה שנשכח פרט אחד – רבות מאיתנו נשואות. כמובן, שאצל הנשואות שבינינו בן הזוג אינו אותו גבר בהמי, שמעיר הערות ברמזור, מקלל ומתחכך באחרות בסופר או שהגבר שלהן – אלא גבר אחר.
דבר נוסף שאנחנו הנשים צריכות לשאול את עצמנו הוא מה היה קורה אם גבר היה זה שכותב שלטים לנשים בסגנון "לכי תאונני" ומכנה אותה בהמה? התשובה ברורה – לגברים אסור לנהוג בבהמיות והם חייבים לדבר בנימוס. נשים לעומת זאת יכולות להגיד הכל בשם הפמיניזם.
הנקודה העיקרית שהפריעה לנשים שתקפו את הקמפיין המקורי (הדוגמה למטה) הייתה שאלת השאלות – האם אנחנו צריכות להודות למישהו על סקס טוב?! בעידן בו אורגזמה היא לא מילה גסה, אלא להיפך, ושיחות על סקס שייכות לנשים ולא רק לגברים – אז "סליחה? שאני אגיד תודה?". כך הן שואלות.
ובכן, להודות על משהו טוב היא עניין מתבקש במערכת יחסים – וזה לא משנה אם מדובר בסקס משובח או ארוחת ערב, על השקעה בקניית מתנה או מחווה של רצון טוב. אולי אנו הנשים שכחנו בתוך כל הניסיונות לקטר, כמה אנחנו עושות את הכל: בית ועבודה וכמה אנחנו מושלמות, שלא פעם אנחנו בעצמנו לא טורחות להודות ותופסות מטלות שונות כהכרח של הצד השני. איך אמר גבר אחד בדיונים – "תודה? מקסימום מבקשים ממני להוריד את הזבל".
אז תודה? רובנו שכחנו מהמילה הזאת. לא מודות על כלום, עדיף לרטון ולקטר, ללכת בפרצוף זעוף של קדושות מעונות שעושות הכל ולצאת בהצהרות מעליבות. אין כמו קדושה מעונה שיוצאת נגד גברים, זה תמיד מתקבל טוב. בכלל לחשוב שכל הגברים הם בהמות עם מטרת חיכוך זה לגיטימי.
אבי לן בטור על הקמפיין שאל מה היה קורה אם היה מדובר בקמפיין הפוך, התשובה פשוטה: הנשים היו כועסות, כי מדובר במשהו שהן צריכות להיות אחראיות או כל הסבר אחר. בעצם גם כשהקמפיין נוגע אל הגבר הן כועסות, אז זה לא באמת משנה.
"כל הגברים בעולם רוצים לנצל אותנו לסקס"
קמפיין לוויאגרה, מסתבר, מתקשר אצלנו, הנשים, עם גברים שרוצים סקס. ברור, כל הגברים בעולם רוצים לנצל אותנו לסקס. בעצם גם מחקרים שבדקו מיתוסים על זוגיות מראים שנשים חושבות שגברים נמצאים במערכות יחסים ארוכות ובזוגיות רק כדי לזכות בסקס זמין.
אני לא יכולה שלא לתהות – מה זה אומר עלינו הנשים ועל התפישה שלנו את הגברים. האם אנו באמת מאמינות שהם מוכנים, או אפילו רוצים, להתחתן, לגדל ילדים או לנקות את הבית בשביל סקס? הרי סקס בתשלום זול יותר מהחזקת משק בית, גידול ילדים ותשלומי משכנתא וגן ילדים. אז בואו נחשוב למה הגברים, בני הזוג שלנו עושים את זה? למה הם מתחתנים איתנו?
אבל השאלה מיותרת, כי שום תשובה לא תתקבל אם אנחנו חושבות שהצד השני הוא אויב.
השאלה היא איפה האמפתיה הנשית? הקמפיין מראה שהיא נגמרת בשנייה שמפסיקים לספק את בת הזוג. כי אנחנו הרי יודעות שגבר חייב להיות אמפתי לאשתו אחרי לידה, גם אם ה"אחרי לידה" זה שנתיים, אמפתי כשהיא בהריון או מניקה או לחוצה או לא רוצה. אבל לא אנחנו, לא-לא. אם לאשה לא מתחשק – שילך לאונן ואם בא לה אז שיעמוד דום לבקשתה.
"חשבתי שזה קמפיין פמיניסטי"
שלומית סמג'ה כתבה בפייסבוק: "הקמפיין מיועד ל"גבר החדש" – לאלה שיודעים שגם לך, האישה, מגיע ליהנות מסקס, ולא הבנתי למה פמיניסטיות נעלבו ממנו … ואני חשבתי שזה קמפיין פמיניסטי. נשים – הכדור בידיים שלכן!".
גם אני לא הצלחתי להבין מה מעליב כל כך ואולי אין לזה קשר לקמפיין עצמו אלא לתחושות אחרות כעוסות ומרירות נגד הגברים. בסופו של יום, הקמפיין הזה עם כל הסערה סביבו ברשת החברתית, עשוי לעשות עמנו חסד. כי הוא מכריח אותנו לעצור לרגע ולחשוב על זוגיות ועל מערכות יחסים ועל הסיבות שהקמפיין הזה נתפס כמאיים כל כך על נשים.