יש אנשים שמקבלים את הקיק שלהם מכל מיני דברים שהשתיקה יפה להם. אני בחורה שמרנית. הפנטזיה הכי פרועה שלי מסתכמת באמבטיית קצף לוהטת וממושכת פעם ביום, ואם אפשר אז פעמיים.
החלום הרטוב שלי, מהרגע שבו השתכנו בביתנו הרעוע דאז, היה לשפץ את חדר האמבטיה. אבל החיים, כידוע, מכתיבים סדרי עדיפויות, ויצא שנאלצנו לשפץ קודם את המטבח (כדי לסלק אורח לא קרוא ממשפחת המכרסמים) ואת הסלון (כי שיפצנו את המטבח) ולהחליף את הריצוף (כי שיפצנו את הסלון).
כך שרק כאשר גמדון הבית היה בן שלושה חודשים, התפנינו למשימה החשובה באמת ? לארגן למלכה האם אמבט מפואר, שבו תוכל לטבול כקליאופטרה בשעתה ולרחוץ מעליה את תלאות היום ואת שלושת הגברברים למשך חצי שעה של שקט מבורך אפוף בניחוח פצ'ולי-לבנדר-וניל.
הרגע הגדול הגיע, והתחלנו לחפש את קבלן השיפוצים שיהפוך את החלום למציאות. שכנה של אמא של דודה של חברה בדיוק מצאה שיפוצניק מעולה, בחור צעיר וחמוד, והמליצה עליו בחום. הזמנו אותו לפגישה, והתברר שהוא לא רק צעיר וחמוד, הוא גם מקים את העסק שלו ממש עכשיו, אז המחירים ממש נוחים.
יצאנו לדרך, וכבר בסיבוב בחירת הקרמיקה הראשון הפכנו ? י' ואני ? לחברים טובים. הוא סיפר לי שאשתו ההרה לא מצליחה למצוא עבודה, אני קיטרתי על הלילות חסרי השינה, ועד שסגרנו על אסלה בצבע שמנת כבר היינו סול מייטס.
החברות המופלאה הזו נמשכה כמה שבועות ארוכים של שיפוץ, שבמהלכם הצטרפה אלינו לפרקים גם האישה המובטלת. הרכבנו ביחד פאזל של 1,000 חלקים, שתינו המון קפה ובעיקר נהנינו מאוד מהבונדינג.
י' היה כל כך חמוד, שהייתי מוכנה לסלוח לו על הכל. איחורים קטנים פה ושם, רווח מוזר בין האסלה לקיר, נזילה משונה מהמזגן. אפילו על זה שאחד הפועלים שלו הרים לי מהשידה 500 דולר במהלך השיפוצים הצלחנו להתגבר בזכות החברות.
בינתיים הפך חדר האמבטיה שלי מכוך קטן וחשוך לחדר מרווח ומעוצב, עם אמבט ארוך ומלכותי ומראה גדולה שמשקפת היטב את כל כתמי הפיגמנטציה שצצו על פני במהלך ההריון השני. הייתי מאושרת, ומיהרתי לצלול לתוך הר קצף ענקי וריחני.
הצרות התחילו בערך חודש לאחר מכן. על הקיר של חדר הילדים, שעכשיו הפך לקיר משותף עם האמבט, צצו כתמי רטיבות. מה הבעיה, אמרתי, י' הוא חבר. נרים לו טלפון, יהיה בסדר. ואכן, כבר באותו יום הוא הופיע עם פתרון קסום: סיליקון שקוף. כל החיבורים לקיר צופו בפס מבריק ? ו"זהו, עכשיו לא יהיו יותר בעיות", הוא הבטיח.
כעבור שבוע הפך הסיליקון השקוף לשחור משחור, וחדר האמבטיה המפואר שלי, רק בן חודש, נראה כמו מושבת חיידקים לתפארת. מה הבעיה, חשבתי, י' הוא חבר. נרים לו טלפון, נסביר לו מה קרה. ואכן, כבר באותו יום הוא הפסיק לענות לטלפונים שלי. גם אשתו, שילדה בינתיים, לא הייתה זמינה.
במשך כמה ימים ניסיתי לספר לעצמי שבטח יש בעיה בטלפון, הוא לא קיבל את ההודעה, הוא מאוד עסוק, הוא החליף מספר. אחר כך הבנתי שכנראה הוא שינה את השם שלי ל"לא לענות", והרמתי ידיים.
המשכתי בשגרת הפינוק היומית שלי, כשאני מנסה להדחיק את הכעס והעלבון ולהסתכל לצד השני כשאני מתרחצת. אבל אז החלו לצוץ בזו אחר זו עוד תקלות מופלאות. הספוטים, למשל, 12 במספר, החלו להישרף מדי שבוע בקבוצות של עשרה. מתקן המגבות נשר, ואיתו גם המתקן של נייר הטואלט. מחדר השינה שלי, שדרכו נמשך כבל חשמלי עבור מכונת הכביסה והמייבש, החלו לעלות ריחות של פלסטיק מותך, שהסתיימו בהשבתה של נקודת החשמל. בחורף שעבר, אחרי סערה רצינית, צנח לו אחד הלייסטים מהתקרה ישר על ראשי הרווי במרכך.
אבל שיא השיאים נרשם ביום סגרירי אחד, כשגם המכונה וגם המייבש דממו לפתע. ניחשתי ? גאונות צרופה ? שהחיבור המאולתר קרס, ומיהרתי למשוך חוט מאריך אל השקע החשמלי של מפזר החום. במשך כמה ימים התנהלנו בחדר האמבט המשופץ שלנו בזהירות מרבית, הפעלנו את המכונה והמייבש לסירוגין וקיללנו את י' בלי הפסקה. בסופו של דבר הזמנו חשמלאי מומחה, שתיקן את הבעיה לא לפני שאמר את דעתו על שיפוצניקים פרטצ'ניקים.
את הקיץ הזה שרדנו איכשהו, אבל עם בוא הסתיו החלטתי שחייבים לעשות טיפול יסודי לבית לפני הגשם הראשון הרציני. השבוע הזמנתי שיפוצניק חדש כדי לקבל הצעת מחיר על כל התיקונים. אני ממש מקווה שהוא יהיה סופר אנטיפת.