כששאלתי את בני ביתי הזמינים, ז"א את זוגתי ואת הסנדוויץ' המתבגר, מה הכי צורם להם בפרסומת הזאת, הם הרימו גבה ולא ממש ידעו מה להגיד.
– דווקא חמודים הכדורים האלה, ואפילו מצחיקים, אמרו שניהם.
האמת שבאותו רגע חשבתי שאולי כראי להניח לפרסומת הזאת של הלוטו, ואולי בכלל להניח לכל הרעיון הזה של ה-'רעל התודעתי' שכן, אם אף אחד חוץ ממני לא רואה ולא שומע את העוולות שבין ובתוך שורות הקופירייטינג, אולי הכי נכון לי זה להחליף את משקפיים ואת הסוללות במכשיר השמיעה.
למזלי, או שמא לחוסר מזלכם, המחשבה הזאת חלפה במהירות. אניצ'ה קוראים לזה בבודהיזם.
הימורים הוא מוצר פרובלמאטי מלכתחילה בכל הקשור לשיווק. גרעין הביקוש הקשה של מוצרי ההימורים למיניהם מגיע באופן מסורתי משורות הכפייתיים או הכפייתיים למחצה, אנשים מכורים במידה כזאת או אחרת, ברובם או לפחות בחלקם אנשים קשיי יום, כאלה שמאמינים שרק בכוחו של המזל יוכלו לשנות את גורלם, שלא לאמר את מר גורלם. תודו שזאת נקודת פתיחה 'לא משהו'.
אז איך מפרסמים מוצר כזה, בהנחה שצריך לפרסם, בהנחה שבכלל צריך מוצר כזה?
הינה הפתרון היצירתי של הלוטו, מודל 2011 :
אז מה היה לנו שם, כמאמר 'הגשש החיוור'?
היה לנו עובד מסור שהבוסים, או אולי השותפים הבכירים במשרד, קטלו את תוצר עבודתו ועל הדרך העליבו אותו באופן אישי.
היה לנו בנקאי מרושע שגיחך על לקוח שביקש הלוואה.
היה לנו בעל -בית קמצן שעשק את הזוג הצעיר ששכר את דירתו.
היה גם איזה סועד גרוזיני שהתעמר ב'לך-תבוא', במלצרית תמימה, והיד עוד נטויה.
ומעל כולם המסר, אוי המסר … :
דופקים אותך, מנצלים אותך, מעליבים, מתעמרים, פוגעים בכבוד ?!
אל תתן לאש הנקמה המתוקה לדעוך !
תהמר, תרוויח, תנקום!
אל דאגה, הכסף שלנו יחזיר לך את הכבוד האבוד.
לא צריך לשכוח ולא כדאי לסלוח. זכור לעד את אשר עשה לך עמלק, ותן לאלוהי הכסף לנקום את נקמתך.
אם זה לא רעל תודעתי, אז מהו רעל ?