בחינה עצמית זריזה: האם יש לכם את אחת התכונות הבאות:
1. בעלי פחד להודות בטעויות. בעיניהם, ההחלטות שלהם מושלמות.
2. שאפתנים – עד כדי פגיעה באחרים.
3. אינטרסנטיים.
4. צודקים בכל מחיר – מגזימים בערך של התרומה שלהם.
5. סגנון מחשבה של שחור או לבן.
6. מציבים הרבה מטרות לא מעשיות.
7. שתלטניים ולא נותנים מקום וקרדיט לאחר.
8. מחוספסים רגשית.
9. מתעסקים הרבה בצורה החיצונית שלהם כיוון שיש להם צורך להיות דומיננטיים בכל תחום, הכי טובים בכל תחום.
10. לא יודעים לקבל ביקורת, מאשימים אחרים בכשלונות שלהם.
אם אתם אכן בעלי אחת התכונות האלה (או יותר) אולי כדאי שתשקלו לפתח את כישורי האינטליגנציה הרגשית שלכם. תופתעו לדעת כמה זה עשוי להשפיע על סיכויי הקידום שלכם בעבודה.
מה זה בכלל אינטליגנציה רגשית
היכולת של אדם לזהות את מה שהוא והאחר מרגישים בזמן אמת, ולבחור פעולה – דבר הדורש הרבה שליטה עצמית. היא משלבת בין אינטליגנציה בין-אישית לבין אינטליגנציה תוך אישית. הוגה המושג, הפסיכולוג והעיתונאי דניאל גולמן טען בשנות ה 80 כי שתי אלה הן מקורות חשובים לצורך התקדמות בחיים ובעבודה.
צופית תדמור, יועצת ומאמנת אישית בכירה ומנהלת מכון בן ארי למדעי ההתנהגות, מספרת: "אחרי שהתפוצצה בועת ההיי טק, ניגשו חוקרים ובדקו למה חברות מסוימות שרדו ואחרות לא. החוקרים מצאו אז כי בחברות שבהן היו יחסים טובים בין המנהלים לעובדים, והייתה תחושה של מחויבות אמיתית בין העובד למקום העבודה – העובדים העדיפו להישאר בתנאים קצת יותר קשים ולא לעזוב, וכך החברה הצליחה לתפקד ולצאת מהמשבר. לעומת זאת, החברות שבהן העובדים הרגישו לא מוערכים ועזבו – לא החזיקו מעמד. החוקרים שייכו את התנהגות העובדים לאינטליגנציה רגשית שהייתה קיימת או לא קיימת באותן חברות".
חשיבות האינטליגנציה רגשית במקום העבודה
דוגמאות לצורך של אינטליגנציה רגשית בעבודה יש בשפע. "בכל המקרים, העובדים המקודמים ביותר בהם אלו שנעים לעבוד איתם". כך קובעת רונית נשר, פסיכותרפיסטית, מוסמכת בפסיכולוגיית הגשטאלט ומדריכת מטפלים ומנחי קבוצות. "אלו העובדים שיודעים להתמודד עם כל סיטואציה שיפגשו בה בעבודה, הם פרקטיים ובעלי ויסות רגשי. אלו כלים שלא בהכרח נולדים איתם, אבל בהחלט אפשר ללמוד איך להיות מנהל או עובד טוב".
נשר טוענת שמנהל, למשל, צריך לדעת שיש להתאים גישה מסוימת לעובד מסוים. יש עובד שצריך סמכות, אחר צריך חום וכדומה. "מנכ"לים רבים שולחים לטיפול מנהלים זוטרים שהם לא יכולים לקדם, למרות שהם מאוד מקצועיים, כיוון שיחסי האנוש שלהם לוקים בחסר. כשם שהמוכרת שעובדת ב yellow סופגת לפעמים צעקות ממתדלקים וצריכה לדעת איך להתמודד עם זה, או כשם שכל מוקדן שירות צריך לדעת איך להתמודד עם התנגדות, כעס או אפילו שמחה, כך מנהל צריך לדעת איך להתמודד מול עובד שמספר לו משהו אישי מאוד, כמו על מוות במשפחה או הפלה וכדומה". היא מוסיפה שגם כריזמה מורכבת מ-50 אחוזי אינטליגנציה רגשית, כיוון שהיא קשורה לביטחון עצמי והאותנטיות של אותו אדם.
לדברי נשר, גם אנשים שנמצאים בעמדות בכירות מאוד נזקקים לעיתים קרובות לעזרה ולהכרה בעובדה שיש להם מחסור באינטליגנציה רגשית. "מנכ"ל של חברת ענק הגיע אלי לטיפול, שבו גילינו יחד שהוא טיפוס מרצה. התכונה הזו גרמה לו לעכב החלטות, כשהמקור של התכונה הזו היה בכלל הפחד לאכזב. חלק מפיתוח האינטליגנציה הרגשית הוא חיזוק היכולת להכיל יותר מרגש אחד בו זמנית. אותו מנהל היה צריך ללמוד להכיל גם את הפחד לאכזב וגם את הרצון להצליח. עבדנו יחד על הצורך להחליט מה יותר חשוב לו – הפחד או ההצלחה".
"דוגמה נוספת היא למשל אנשים שיש להם אחריות גדולה מאוד על הכתפיים, וצריכים מדי פעם להציג את עבודתם בפני משקיעים, בוסים וכדומה. מדובר בלחץ עצום שלא כולם יודעים לעמוד בו בלי לקבל פיק ברכיים. גם פה הם צריכים להבין למה הם מפחדים וצריכים ללמוד לשים את הפחד בצד. יש גם את אלו שרצים מהר מדי כדי להתעלם מהפחד. הם למשל צריכים ללמוד להשתמש בפחד כאיזון, לפעמים הוא מעיד על כך שהחלטה מסוימת שקיבלנו היא שגויה".
אצל העובד מדרג הביניים ומטה, האינטליגנציה הרגשית מתקשרת לנושא הקידום בעבודה. נשר טוענת כי ישנן בעיות שונות שעלולות להיווצר אצל עובד בעל אינטליגנציה רגשית לא מפותחת. למשל – העובד מתפטר או מפוטר בתדירות גבוהה, עובד שמשוכנע שכולם סביבו הם טפשים או חסרי יכולת (וסביבתו עוינת אותו בשל כך) , עובד כזה עלול לסבול מהצקות בעבודה או שהוא פשוט לא יצליח להתקדם בעבודה. "היכולת ליצור קשר, ולהעביר את הכישורים שלי בצורה תקשורת מילולית, הם דברים הקשורים לאותה אינטליגנציה רגשית והם משפיעים מאוד על יחסי העבודה בכלל ועל היחסים עם הבוס בפרט", מוסיפה נשר.
השינוי הוא לא רק במקום העבודה. גם בבית
דיוה קרן, הבעלים של חברת "דיוה קרן קריאייטיב HR", העוסקת באיתור וגיוס מועמדים לתפקידים בכירים בתעשיית הביו-מד והקלינטק וייעוץ לחברות בתחום הרפואי, מפנה פעמים רבות מנהלים בכירים בחברות לקבלת עזרה בפיתוח אינטליגנציה רגשית. "המוקד של כל נושא הניהול הוא עבודה עם אנשים", היא מסבירה, "כל עובד מגיע מעולם אחר ויש לו צרכים מהותיים ושונים. חלק מהשינויים שעוברים מנהלים בעקבות פיתוח האינטליגנציה הרגשית – הוא גדול מאוד.
לדוגמה: מנהל אגרסיבי וכוחני שחשב ששיטת הניהול שלו היא הטובה ביותר, התוודע לנושא והבין, פתאום, איך הוא נתפס בעיני עובדיו. המנהלים שבאים לקבל עזרה הם,בדרך כלל בוגרים ובשלים יותר, והשינוי הוא תמיד נראה לעין ומשפיע על האדם לשנים קדימה, גם בתחום האישי והמשפחתי".
איך מפתחים אינטליגנציה רגשית
צופית תדמור מדגישה שאפשר בהחלט ללמוד לפתח אינטליגנציה רגשית – בתנאי שהאדם עצמו יהיה מעוניין בכך. היא מציעה כמה נקודות חשובות בהן תוכלו להתמקד כדי לחזק את האינטליגנציה הרגשית שלכם:
1. להעלות את המודעות לפרגון: פרגון צריך לבוא מהלב, בתדירות הנכונה ובמינון הנכון. קיימת תיאוריה תלת שלבית של פרגון המתייחסת לתיאור, להשלכה ולהערכה:
תיאור – כדי לפרגן על משהו מיוחד תן לעובד לספר לך איך הוא עשה את זה .
השלכה – ציין מה ההשלכה של מה שהעובד עשה ומה המשמעות של עבודתו
ולבסוף הבע את ההערכה הגדולה על מה שנעשה.
2. להיפתח: אם אתם נמצאים כמנהלים במקום עבודה בו אתם רוצים ליצור אוירה של פתיחות – צריך פשוט להיפתח באופן אישי: מספיק לספר דבר אחד אישי על עצמכם כדי שאנשים יפתחו גם הם. אנשים בדרך כלל חושבים שהם משעממים או שמישהו ישתמש בדברים שלהם נגדם בשלב מסוים וכדאי לתת להם תחושת ביטחון דרך הדוגמה האישית.
3. לשדר אמפתיה: להבין מה עובר על אנשים ("אני מבין שאתה עובר כך וכך אבל…"). לא צריך להסכים עם מה שהעובד או העמית אומר או להזדהות, רק להבין. עצם ההקשבה האמיתית הוא הדבר החשוב. יש לנו גם נטייה לשפוט את מעשיהם של אנשים אחרים בחומרה רבה יותר מזו שבה נשפוט את עצמנו. עלינו לסגל יותר אמפתיה גם במקרים אלו.
4. לחשוב חיובי ויצירתי: לראות את ההזדמנות, לא את הקושי. יצירתיות לא עוסקת רק ביצירה אלא גם באלתור.
5. להתאים את עצמנו לפוליטיקה ולהיררכיה של החברה ולדעת לקרוא את המפה נכון.
ניפוץ מיתוס: נשים הן יותר אינטליגנטיות-רגשית
תדמור מוסיפה כי המיתוס שטוען שלנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מגברים אינו נכון כלל וכלל. "אמפתיה ורגישות, המיוחסות רק לנשים בדרך כלל, הן לא אינטליגנציה רגשית בפני עצמן, אלא רק חלק ממרכיביה, בדיוק כפי שגברים הם בעלי תכונות אחרות". גם רונית נשר מצטרפת לאמירה. "אין הבדל בין גברים ונשים. ביטוי רגשי הוא סוג התנהגות שמיוחס לנשים, בדרך כלל, ואינו קשור כלל לאינטליגנציה רגשית, המתקיימת רק כאשר יש איזון בין השכל, הרגש וההתנהגות. הסיבה שבגללה התפיסה הישראלית היא שנשים 'טובות' בכך יותר מגברים, קשורה בעיקר לנושא התרבותי ולמשפטים כמו 'ילדי לא יבכה אף פעם', 'הגברים בוכים בלילה', 'חיילים לא בוכים' וכדומה. זו התניה חברתית ותרבותית".
גם דיוה קרן טוענת כי לא נתקלה בהבדלים מהותיים בין גברים ונשים בתחום האינטליגנציה הרגשית. "דוגמה קלאסית למקרה שבו קבלת סיוע חיצוני עזרה לפתור התנהלות פגומה בתוך חברה, היא למשל כאשר המנהל או המנהלת נתפסים כדמות אב או אם. לתוך מערכת היחסים הזו נכנס מערך ציפיות שלם שיש ,למשל, למנהל מול המנכ"ל שלו או לעובד מול הבוס. הוא מצפה מהמנכ"ל להשלים חלקים שחסרים לו, כאשר בפועל הוא צריך להבין ממה נובעת הציפייה שלו ולהתמודד איתה לבדו. אם לא יתמודד איתה, הוא ירגיש פעמים רבות דחוי ואפילו יכשל בתפקיד. כאשר נעשה השינוי, שלוקח בדרך כלל זמן מסוים אך לא רב מדי, התוצאות הן יפהפיות. אנשים שעובדים בחברות שנותנות להם את הכלים לגדול עשויים להישאר בהן הרבה שנים".
גברים או נשים: אצל מי האינטליגנציה הרגשית חזקה יותר?
אדמור מוסיפה כי המיתוס שטוען שלנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מגברים אינו נכון כלל וכלל. "אמפתיה ורגישות, המיוחסות לנשים בדרך כלל, הן לא אינטליגנציה רגשית". גם נשר מצטרפת לאמירה. "אין הבדל בין גברים ונשים. ביטוי רגשי הוא סוג התנהגות שמיוחס לנשים בדרך כלל ואינו קשור כלל לאינטליגנציה רגשית, המתקיימת רק כאשר יש איזון בין השכל, הרגש וההתנהגות. הסיבה שבגללה התפיסה הישראלית היא שנשים 'טובות' בכך יותר מגברים, קשורה בעיקר לנושא התרבותי ולמשפטים כמו 'ילדי לא יבכה אף פעם', 'הגברים בוכים בלילה', 'חיילים לא בוכים' וכדומה. זו התניה חברתית ותרבותית".
גם קרן טוענת כי לא נתקלה בהבדלים מהותיים בין גברים ונשים בתחום האינטליגנציה הרגשית. "דוגמה קלאסית למקרה שבו קבלת סיוע חיצוני עזרה לפתור התנהלות פגומה בתוך חברה, היא למשל כאשר המנהל או המנהלת נתפסים כדמות אב או אם. לתוך מערכת היחסים הזו נכנס מערך ציפיות שלם שיש למשל למנהל מול המנכ"ל שלו או לעובד מול הבוס. הוא מצפה מהמנכ"ל להשלים חלקים שחסרים לו כאשר בפועל, הוא צריך להבין ממה נובעת הציפייה שלו ולטפל ולהתמודד איתה לבדו. עם לא יתמודד איתה ירגיש פעמים רבות דחוי ואפילו יכשל בתפקיד. כאשר נעשה השינוי, שלוקח בדרך כלל זמן מסוים אך לא רב מדי, התוצאות הן יפיפיות. אנשים שעובדים בחברות שנותנות להם את הכלים לגדול גם יישארו בהן בדרך כלל שנים".
גברים או נשים: אצל מי האינטליגנציה הרגשית חזקה יותר?
אדמור מוסיפה כי המיתוס שטוען שלנשים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מגברים אינו נכון כלל וכלל. "אמפתיה ורגישות, המיוחסות לנשים בדרך כלל, הן לא אינטליגנציה רגשית". גם נשר מצטרפת לאמירה. "אין הבדל בין גברים ונשים. ביטוי רגשי הוא סוג התנהגות שמיוחס לנשים בדרך כלל ואינו קשור כלל לאינטליגנציה רגשית, המתקיימת רק כאשר יש איזון בין השכל, הרגש וההתנהגות. הסיבה שבגללה התפיסה הישראלית היא שנשים 'טובות' בכך יותר מגברים, קשורה בעיקר לנושא התרבותי ולמשפטים כמו 'ילדי לא יבכה אף פעם', 'הגברים בוכים בלילה', 'חיילים לא בוכים' וכדומה. זו התניה חברתית ותרבותית".
גם קרן טוענת כי לא נתקלה בהבדלים מהותיים בין גברים ונשים בתחום האינטליגנציה הרגשית. "דוגמה קלאסית למקרה שבו קבלת סיוע חיצוני עזרה לפתור התנהלות פגומה בתוך חברה, היא למשל כאשר המנהל או המנהלת נתפסים כדמות אב או אם. לתוך מערכת היחסים הזו נכנס מערך ציפיות שלם שיש למשל למנהל מול המנכ"ל שלו או לעובד מול הבוס. הוא מצפה מהמנכ"ל להשלים חלקים שחסרים לו כאשר בפועל, הוא צריך להבין ממה נובעת הציפייה שלו ולטפל ולהתמודד איתה לבדו. עם לא יתמודד איתה ירגיש פעמים רבות דחוי ואפילו יכשל בתפקיד. כאשר נעשה השינוי, שלוקח בדרך כלל זמן מסוים אך לא רב מדי, התוצאות הן יפיפיות. אנשים שעובדים בחברות שנותנות להם את הכלים לגדול גם יישארו בהן בדרך כלל שנים".