מי עדן – הדבר האמיתי
אפשר להתלונן על הדביקות הסכרינית של הפרסומת הזאת כמו גם על הדיאלוגים המאולצים. אפשר להתרעם בפעם המי יודע כמה על הנוהג לקחת סלבריטאים בשקל, לשדך אותם למותגים בשקל ועשרים, לשלם להם מיליון שקל כדי שידברו בשבחם ואז לשלוח יד ארוכה לכיסו של הצרכן כדי לממן את כל הפארסה.
אפשר עוד כל מיני.
אבל איכשהו, גם אם הטיעונים האלה ראויים לאזכור בפני עצמם, הם לא לגמרי נופלים בקטגוריה של 'רעל תודעתי'. 'רעל תודעתי' כפי שהגדרתי אותו, הוא תוכן שיווקי שנועד לעוות את תפיסת המציאות שלנו, להפר את תחושת השלמות שלנו כבני אדם, לגרום לנו לחוש לא מסופקים, לא רגועים, לפעור בור בתוך נשמותינו, ואז להאיץ בנו לצרוך, לקנות, להשיג, לכבוש, לרכוש בעלות, הכל על מנת למלא את הבור הזה שפערו במיוחד בשבילנו רק לפני רגע.
אז איפה בכל זאת הרעל?
או קיי, אז הבנו שמים מינרליים הם הם הדבר האמיתי. הם הם ולא המים המסוננים במכשירי הפלסטיק הצבעוניים (תמי 4) ובוודאי שלא, הס מלהזכיר, מי הברז המקוללים במטבח שלכם. ומה לעשות, אם אתם אנשים שמתעקשים על האמת בחיים שלכם, בקריירה, במשפחה, בזוגיות, אתם לא לא יכולים להרשות לעצמכם להסתפק במים לא אמיתיים. ברור.
אז לפני שאני ואתם רצים לקנות מים מינראליים, בואו נבחן לרגע את אקסיומת 'הדבר האמיתי'. מאיפה הפציע לחיינו הדבר האמיתי הזה?
אה, זה פשוט מאד:
קודם הפקענו מהציבור משאב טבע חיוני וזמין שניתן לו במתנה ע"י היקום בכבודו ובעצמו, ואז הפכנו אותו לנחלה פרטית.
אחר כך כלאנו את המשאב הזה בעשרות מיליוני אריזות פלסטיק בלתי מתכלות.
במקום להזרים את המשאב בצינורות, העלינו על הכביש מאות משאיות שורפות סולר ופולטות עשן כדי שיובילו את המשאב לצרכנים.
הדבקנו למשאב תג מחיר שהפך אותו למחוץ להישג ידם של רבים, רבים מדי.
במרוצת שני עשורים השקענו מיליונים ע"ג מיליונים כדי לשטוף את מוחו של הצרכן הפוטנציאלי ולגרום לו לחשוב שהאלטרנטיבה מדה-קדמה נחותה או אינה ראויה.
יצרנו מוצר צריכה יש מאין. גרמנו לציבור לשלם על משהו שפעם היה בחינם. את הכסף שהרווחנו חילקנו בין כמה מקורבים, את היתר השקענו בהמשך שטיפת המוח.
בעקיפין פגענו במוטיבציה ובמחויבות של המדינה לדאוג להשבחת האלטרנטיבה הכמעט-חינמית, שהרי לאוכלוסיות היותר חזקות שמורה האלטרנטיבה לצרוך כביכול את מוצר הפרימיום.
נו, אז אחרי שהתעמקנו בסוגיה, תגידו לי אנשי 'מי עדן' יקרים, תגיד לי קופירייטר שנון שהגה את הסיסמא, איך אחרי שורת העוולות הבלתי נגמרת הזאת, איך אתם מעיזים לקרוא לתרמית הזאת שלכם 'הדבר האמיתי'?
או קיי, אז הבנו שמים מינרליים הם הםהדבר האמיתי. הם הם ולא המים המסוננים במכשירי הפלסטיק הצבעוניים (תמי 4) ובוודאי שלא, הס מלהזכיר, מי הברז המקוללים במטבח שלכם. ומה לעשות, אם אתםאנשים שמתעקשים על האמת בחיים שלכם, בקריירה, במשפחה, בזוגיות, אתם לא לאיכולים להרשות לעצמכם להסתפק במים לא אמיתיים. ברור.
אז לפני שאני ואתם רצים לקנות מים מינראליים, בואו נבחן לרגע את אקסיומת 'הדבר האמיתי'. מאיפה הפציע לחיינו הדבר האמיתי הזה?
אה, זה פשוט מאד:
קודם הפקענו מהציבור משאב טבע חיוני וזמין שניתן לו במתנה ע"י היקום בכבודו ובעצמו, ואז הפכנו אותו לנחלה פרטית.
אחר כך כלאנו את המשאב הזה בעשרות מיליוני אריזות פלסטיק בלתי מתכלות.
במקום להזרים את המשאב בצינורות, העלינו על הכביש מאות משאיות שורפות סולר ופולטות עשן כדי שיובילו את המשאב לצרכנים.
הדבקנו למשאב תג מחיר שהפך אותו למחוץ להישג ידם של רבים, רבים מדי.
במרוצתשני עשורים השקענו מיליונים ע"ג מיליונים כדי לשטוף את מוחו של הצרכןהפוטנציאלי ולגרום לו לחשוב שהאלטרנטיבה מדה-קדמה נחותה או אינה ראויה.
יצרנומוצר צריכה יש מאין. גרמנו לציבור לשלם על משהו שפעם היה בחינם. את הכסףשהרווחנו חילקנו בין כמה מקורבים, את היתר השקענו בהמשך שטיפת המוח.
בעקיפין פגענו במוטיבציה ובמחוייבות של המדינה לדאוג להשבחתהאלטרנטיבה הכמעט-חינמית, שהרי לאוכלוסיות היותר חזקות שמורה האלטרנטיבה לצרוך כביכול את מוצר הפרימיום.
נו, אז אחרי שהתעמקנו בסוגיה, תגידו לי אנשי 'מי עדן' יקרים, תגיד ליקופירייטר שנון שהגה את הסיסמא, איך אחרי שורת העוולות הבלתי נגמרת הזאת, איך אתם מעיזים לקרוא לתרמית הזאת שלכם 'הדבר האמיתי'?
יצרנו מוצר צריכה יש מאין. גרמנו לציבור לשלם על משהו שפעם היה בחינם. את הכסףשהרווחנו חילקנו בין כמה מקורבים, את היתר השקענו בהמשך שטיפת המוח.
בעקיפין פגענו במוטיבציה ובמחוייבות של המדינה לדאוג להשבחתהאלטרנטיבה הכמעט-חינמית, שהרי לאוכלוסיות היותר חזקות שמורה האלטרנטיבה לצרוך כביכול את מוצר הפרימיום.
נו, אז אחרי שהתעמקנו בסוגיה, תגידו לי אנשי 'מי עדן' יקרים, תגיד ליקופירייטר שנון שהגה את הסיסמא, איך אחרי שורת העוולות הבלתי נגמרת הזאת, איך אתם מעיזים לקרוא לתרמית הזאת שלכם 'הדבר האמיתי'?
או קיי, אז הבנו שמים מינרליים הם הםהדבר האמיתי. הם הם ולא המים המסוננים במכשירי הפלסטיק הצבעוניים (תמי 4) ובוודאי שלא, הס מלהזכיר, מי הברז המקוללים במטבח שלכם. ומה לעשות, אם אתםאנשים שמתעקשים על האמת בחיים שלכם, בקריירה, במשפחה, בזוגיות, אתם לא לאיכולים להרשות לעצמכם להסתפק במים לא אמיתיים. ברור.
אז לפני שאני ואתם רצים לקנות מים מינראליים, בואו נבחן לרגע את אקסיומת 'הדבר האמיתי'. מאיפה הפציע לחיינו הדבר האמיתי הזה?
אה, זה פשוט מאד:
קודם הפקענו מהציבור משאב טבע חיוני וזמין שניתן לו במתנה ע"י היקום בכבודו ובעצמו, ואז הפכנו אותו לנחלה פרטית.
אחר כך כלאנו את המשאב הזה בעשרות מיליוני אריזות פלסטיק בלתי מתכלות.
במקום להזרים את המשאב בצינורות, העלינו על הכביש מאות משאיות שורפות סולר ופולטות עשן כדי שיובילו את המשאב לצרכנים.
הדבקנו למשאב תג מחיר שהפך אותו למחוץ להישג ידם של רבים, רבים מדי.
במרוצתשני עשורים השקענו מיליונים ע"ג מיליונים כדי לשטוף את מוחו של הצרכןהפוטנציאלי ולגרום לו לחשוב שהאלטרנטיבה מדה-קדמה נחותה או אינה ראויה.
יצרנומוצר צריכה יש מאין. גרמנו לציבור לשלם על משהו שפעם היה בחינם. את הכסףשהרווחנו חילקנו בין כמה מקורבים, את היתר השקענו בהמשך שטיפת המוח.
בעקיפין פגענו במוטיבציה ובמחוייבות של המדינה לדאוג להשבחתהאלטרנטיבה הכמעט-חינמית, שהרי לאוכלוסיות היותר חזקות שמורה האלטרנטיבה לצרוך כביכול את מוצר הפרימיום.
נו, אז אחרי שהתעמקנו בסוגיה, תגידו לי אנשי 'מי עדן' יקרים, תגיד ליקופירייטר שנון שהגה את הסיסמא, איך אחרי שורת העוולות הבלתי נגמרת הזאת, איך אתם מעיזים לקרוא לתרמית הזאת שלכם 'הדבר האמיתי'?
יצרנו מוצר צריכה יש מאין. גרמנו לציבור לשלם על משהו שפעם היה בחינם. את הכסףשהרווחנו חילקנו בין כמה מקורבים, את היתר השקענו בהמשך שטיפת המוח.
בעקיפין פגענו במוטיבציה ובמחוייבות של המדינה לדאוג להשבחתהאלטרנטיבה הכמעט-חינמית, שהרי לאוכלוסיות היותר חזקות שמורה האלטרנטיבה לצרוך כביכול את מוצר הפרימיום.
נו, אז אחרי שהתעמקנו בסוגיה, תגידו לי אנשי 'מי עדן' יקרים, תגיד ליקופירייטר שנון שהגה את הסיסמא, איך אחרי שורת העוולות הבלתי נגמרת הזאת, איך אתם מעיזים לקרוא לתרמית הזאת שלכם 'הדבר האמיתי'?