אומרים שעם ילד שני זה אחרת, זה נכון. זה בעיקר אחרת כי אתה נשבע לעצמך שהפעם לא תהיה אותו עבד נרצע זומבי סהרורי הישן שלוש שעות בכל לילה, הפעם זה יהיה אחרת לגמרי. הפעם תישן לפחות ארבע וחצי שעות בלילה בשאיפה לחמש.
אחד מזוללי שעות השינה היקרות שלי, היו החששות והחרדות מתפרחת חיתולים. חלילה וחס להעביר יותר משלוש שעות עם אותו חיתול, זה יעשה תפרחת חיתולים נוראית שעליה ידברו בגיל שלושים על ספת הפסיכולוג וחיתולים זה יותר זול מפסיכולוג, את זה יודעים כולם.
הלילות היו נראים בערך כך, הקטנטונת הייתה מתעוררת ובוכה ואז מניקים כמובן- כי היא בוכה. במהלך ההנקה הקטנטונת הייתה נרדמת, זה כמובן הזמן הקלאסי להחזיר למיטה- כי היא ישנה, אבל השד הקטן לוחש שאוי ואבוי מה שקורה שם בחיתול. ואז מחליפים, למרות שברור שהחיתול יבש או כמעט יבש, כי החיתולים של היום סופגים הכל, שלא כמו אמא שאחרי שהיא מגלה שהחיתול היה באמת יבש, אבל עכשיו הילדה ערנית לגמרי ומוכנה לאקשן, רוצה לחתוך לעצמה איזה וריד.
למרות הניסיון המצטבר, ולמרות שאמרתי שממחר זהו, גמרנו עם ההחלפות הליליות המיותרות והמעירות, החרדה לא נתנה לי מנוח.
עם הילד השני את כבר יותר אמיצה, או יותר עייפה, או השד יודע מה, אבל אחרי שהייתי בכנס של פמפרס פרימיום שבו הדגימו לנו איך החיתול סופג נוזלים של 12 שעות, אמרתי שלא נורא אם ננסה שש שעות עם אותו חיתול. אחרי שראיתי כי טוב, שש השעות הפכו לשבע, לשמונה ומשם נסקו כמו כלום לשתיים עשרה. אני מודה ומתוודה, שלפעמים כשקמים בבוקר וצריך להכין את הגדולה לגן זה אפילו קצת יותר. אני לא אספר כמה יותר כי ישלחו אלי את שירותי הרווחה. תפרחת אין.
בקיצור הסתבר לי שעם חיתול טוב, באמת, אבל באמת לא חייבים להחליף חיתול באמצע הלילה (כמובן בהנחה שבפיפי בלבד עסקינן). זו נשמעת קונספציה מטורפת, אבל זה עובד. לא רק שהקטנה לא סובלת מזה, היא אפילו התחילה לתפוס שינה רציפה מרשימה למדי, שכן היא לא התרגלה ליקיצות ליליות ממושכות, היא נרדמת כדרך הטבע וחוזרת למיטה כדרך הטבע וגם אמל'ה. מה אומר ומה אגיד, הקטנה פורחת (אבל לא פריחה מהסוג הזה) ואני ישנה הרבה יותר טוב לשם שינוי.