הישראלית
אפרת בן צור ? אין עשן בלי אש
כבר ארבע שנים שאני בלי טלוויזיה משלי. האמת? חשבתי שיהיה הרבה יותר גרוע. האתרים של חברות הטלוויזיה הישראליות השונות זורקים לי ממתקים בדמות פרקים ראשונים (ואחרי שנה גם עונות שלמות) של סדרות מקור.
השבוע זללתי בתאווה את שני הפרקים הראשונים של "תמרות עשן" (הטעות במקור. אם מישהו מ-HOT קורא אותי: צורת היחיד בנפרד היא "תימרה", ולכן צורת הרבים בנסמך היא "תימרות". ביו"ד).
אני מניחה שאתם יודעים שהשחקנית הראשית בסדרה, מלבד אדמת הבזלת של רמת הגולן, היא אפרת בן צור. האם מניתם אי פעם את התפקידים הטלוויזיוניים שהיא גילמה? אני מניתי אותם השבוע, וגיליתי שאין מנוס אלא להכתיר באותה בתור השחקנית הכי איכותית על המסך הקטן.
ההופעות שלה נדירות יחסית, וכולן בסדרות נחשבות ומצוינות. ומשום שהיא נדירה כל כך בטלוויזיה, היא מצליחה לברוא את עצמה בכל פעם מחדש. כשאני צופה בה בתפקיד לאה קפקא ב"תמרות עשן" אני לא חושבת על מלכה ב"הבורגנים" ולא על גליה ב"פרשת השבוע".
מה שכן, הקול נשאר אותו הדבר. אז במקום קדימון לעונה החדשה של הסדרה, תרשו לי להכניס אתכם לאווירת סוף השבוע עם הביצוע שלה ל"הילדה שרה לנחל":
הסופרת
קונדוליסה רייס ? זיכרונות מהחדר הסגלגל
זוכרים את קונדוליסה רייס? הגורם השפוי היחיד בערך בכהונה המיותרת של ג'ורג' בוש הבן בבית הלבן? בטח שזוכרים ? היא הרי מנצלת את הפנסיה המוקדמת שכפתה עליה הפוליטיקה האמריקאית לעשיית שיגועים ב"רוק 30" בתור האקסית הנוטרת של ג'ק דונגי! לא זאת ועוד ? בימים אלה מפרסמת מי שהייתה הגברת הראשונה האמיתית של ארצות הברית ספר ובו זיכרונותיה מהימים המאושרים בבית הלבן.
"No Higher Honor" הוא השם המכובד והצפוי למדי שהעניקה מזכירת המדינה לשעבר לקובץ זיכרונותיה (חבל. משחק מילים המבוסס של שמו של דיק צ'ייני הוא יותר ממתבקש כאן). אבל אל תתנו לו להטעות אתכם ? תוכנו מלא ג'וס ופרטים שתמיד רצינו לדעת. מה למשל?
מועמר קדאפי, אללה ירחמו, היה מעריץ גדול שלה ועמד מאחורי היצירה המוזיקלית "פרח שחור בבית הלבן" ? יצירה שהוא פקד על אחד מהמלחינים בלוב לחבר לכבודה. דיק צ'ייני, כשמו כן הוא, היה אידיוט שדגל ב"העלמת" טרוריסטים שנלכדו על ידי הצבא האמריקאי. גם מעצמה היא אינה חוסכת ביקורת, ומכה על חטא שבחרה לבלות חופשה מהנה במנהטן כשהוריקן קתרינה החריבה את ניו אורלינס.
קריאת חובה לכל מי שלא הבינו מה האישה המשכילה, המוכשרת והאצילית הזו עשתה עם הנשיא הטקסני חובב הפרעצעלים.
הסבתא
שירלי ג'והנסון ? מי ראה את ג'סי?
מי לא שמע על בייבי ליסה, התינוקת כחולת העיניים בת עשרת החודשים הנעדרת מביתה מאז 4 באוקטובר. אפילו בישראל דיווחו על המקרה ? תקלידו בגוגל "בייבי ליסה", ככה בעברית, ותוכלו לקרוא על המקרה המצער שכולנו תקווה שיזכה לסוף טוב.
על ג'סי שוקלי (Jahessye Shockley) בת ה-5 לא שמעו רבים, גם לא במדינת אריזונה שבה היא גרה ושבה היא נעלמה ב-11 באוקטובר. סבתא שלה, שירלי ג'והנסון, פנתה לתקשורת בתחינה נואשת שתגביר את הפרסומים על אודות נכדתה הנעדרת. היא טוענת שהמקרה שלה לא זוכה לחשיפה מספיקה, משום שנכדתה היא כהת עור.
קשה להתעלם מטענתה, וקל למצוא עוד דוגמאות רבות למקרים שבהם התקשורת עושה איפה ואיפה בין אייטמים רק בגלל הפוטוגניות של גיבוריהם.
לשם המחשה, תחשבו על הגיבורות השליליות של התקופה האחרונה: אמנדה "פוקסי נוקסי" נוקס וקייסי אנתוני. שתיהן הועמדו לדין באשמת רצח ושתיהן זכו לסיקור תקשורתי השמור לסלבריטאיות מהדרג הראשון. אף אזכור שלהם בתקשורת לא היה חף מהתייחסות ליופיין. ומה עם הפושעות שאינן עומדות בסטנדרטים של היופי המערבי? למי אכפת.
נכון לכתיבת שורות אלה עוד לא נמצאו שתי הפעוטות, ג'סי וליסה. אני מקווה שעד לפרסומן שתיהן כבר תהיינה בבית, מוגנות ובטוחות.
האקטיביסטית
לינה בן-מהני ? נערה תוניסאית
לפני שבועות ספורים נודע כי את פרס נובל לשלום תקבלנה השנה שלוש נשים. לרוב אין דנים בזהותם של המועמדים לפרס לאחר שנחשפים שמות הזוכים, אך הפעם אני מבקשת להקדיש כמה שורות לאישה שהייתה מועמדת לקבל את אותו הפרס ממש השנה. אם ה"גארדיאן" מצא לנכון לעשות זאת, אז גם אני יכולה.
לינה בן מהני (Lina Ben Mhenni) היא אישה תוניסאית צעירה ובעלת הבלוג האקטיביסטי "A Tunisian Girl". הבלוג שלה היווה מקור מהימן לאנשים מחוץ לתוניסיה שביקשו לדעת על מה שהתחולל במדינה בשנה האחרונה. למי ששכח בגלל שטף המאורעות שגדשו את החדשות בזמן האחרון, אזכיר שלפני כשנה החלה הפיכה בתוניסיה ? חלק מהאביב הערבי שמתעורר ביתר שאת בשבועות האחרונים, ותוצר של שנים ארוכות של דיכוי האוכלוסייה האזרחית במדינה.
לא כל בלוגרית שמצלמת אזרחים מוחים ברחובות זוכה להיות מועמדת לפרס נובל לשלום. הבלוג של לינה בן מהני הציג לעולם תמונות שהממשל במדינתה ניסה לכפות על התקשורת לטשטש ולהעלים ? אזרחים שנפצעו מירי אנשי הנשיא בן עלי ושאר הוכחות לכאוס שהשתלט על המדינה.
לינה בן מהני היא בת 28 בסך הכול, כך שיש לה עוד די זמן להיות מועמדת לפרסים. כרגע, בגלל הבחירות המתקיימות במדינה ומקומם של הצעירים המהפכנים בהם, כדאי לעקוב אחריה ולראות אם היא תמשיך לסקר את המצב במדינה מהצד או שמא תיקח חלק פעיל בשלטון החדש המתהווה במדינה (בעת כתיבת שורות אלה טרם הובהרה סופית תוצאת הבחירות שנערכו בתוניסיה).
הפוליטיקאית
דנה סקאלון ? בלדה לנאיבית
השבוע מצאתי את עצמי קוראת בשקיקה על מערכת הבחירות לנשיאות באירלנד (שטרם הוכרעה, נכון לעת כתיבת שורות אלה). למה מה קרה? הו, שבמקרה אחת המועמדות היא גם זוכה לשעבר בתחרות האירוויזיון, הריאליטי המועדף עליי בכל עת.
זוכרים את דנה, הנערה האירית הענוגה בת ה-19 ששרה ב-1970 על "פתיתי שלג ונרקיסים, פרפרים ודבורים… פעמוני חתונה ואגלי טל השכם בבוקר"? אז תשכחו ממנה. כלומר, זאת היא, המועמדת לנשיאות דנה רוזמרי סקאלון, אבל נדמה שמרחק גדול נפער בין הפוליטיקאית בת ה-60 לנערה המזמרת ההיא.
נתחיל מזה שהיום היא בכלל אזרחית אמריקאית, לאחר שהיגרה ליבשת המוזהבת עם משפחתה בתחילת הניינטיז כדי לקדם את קריירת השירה שלה. איך זה מתיישב עם רצונה להיות נשיאת אירלנד? לאלוהי הקלפי הפתרונים.
נמשיך בדעות הסופר-שמרניות שלה בכל הנוגע לתכנון המשפחה: היא נגד שימוש באמצעי מניעה הורמונאליים, שזה כשלעצמו ערך יפה וחשוב, רק שהסיבות שלה פחות קשורות לבריאות הנשים ויותר לעבודת האל. ונקנח בעובדה המטרידה שאחיה שהוא גם היועץ הפוליטי שלה הואשם בפגיעה מינית מתמשכת באחייניתו…
אוף, אין דבר מאכזב יותר מגיבורות ילדות שמתגלות בבגרותן כנשים שנושאות על גבן קן של צרעות. למזלי, אין לי זכות הצבעה באירלנד. כך אני יכולה ליהנות מקולה הצלול של דנה של פעם, ולקוות שדנה של היום לא תזכה בבחירות: