אזעקה, ילדים והנחיות פיקוד העורף: מדריך להורה

ממ"ד, אזעקה וסקאדים שוב הפכו למילים שגורות במהדורות החדשות.  מה שלא תמיד מספרים ומראים הוא את הילדים והתינוקות שחווים את המצב ולא תמיד יודעים להביע את הקשיים או החששות שלהם.

 

הפייסבוק והפורום להורים הוצף בהורים המתקשים להסביר לילדים מדוע דווקא עכשיו נשמעת אזעקה ומנסים להבין איך לדבר עם הילדים או איך להחזיר אותם לישון כשהיא מסתיימת.

 

פיקוד העורף אמנם מפרסם הנחיות ברורות להתנהלות במצבים כאלה ואפילו הלימודים במוסדות החינוך בוטלו, ועדיין מאות אלפי הורים שמקיימים את ההנחיות הטכניות, מתקשים לתפקד ולהצליח להתנהל בין אזעקה לבכי או לקושי של הילדים.

 

פרופ' עמוס רולידר מומחה מוסמך לניתוח וטיפול בקשיי התנהגות ותפקוד של ילדים וראש מכון רולידר לייעוץ והדרכת הורים במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה חושב שיש להתנהלות הורים בתקופות כאלה חשיבות  גדולה: "אני ממליץ לשדר שליטה במצב, לשתף את הילדים במה שעלול לקרות, לתרגל מצבים אפשריים, לחזק שיתוף פעולה ועזרה הדדית ולהקפיד על כללי התנהגות נאותה. כל אלה ישרו על הילד ביטחון ויאפשרו לו לעבור את הימים הקשים בקלות יחסית".

 

פרופ' רולידר מציין כי במצב המיוחד כל התנהגות חדשה שמבטאת חרדה או הקצנה של חרדה קיימת, כגון הרטבה, רצון לישון עם ההורים, בכי בלתי מוסבר או התעקשות שההורה יימצא כל הזמן בטווח ראייה, היא טבעית וכדאי לקבל אותה בהבנה.

פרופ' רולידר עם הטיפים להתנהלות הבריאה והנכונה ביותר:

 

1. אמא אני מפחד: התייחסו לביטויי חרדה מילוליים של הילד, ענו לו בכנות וברצינות על שאלות ועודדו אותו לעסוק בפעילויות שמועדפות עליו.

 

2. פעילות אקטיבית-מוטורית: עודדו פעילות של הילד. תנו לו תפקיד ואחריות כלשהי, עודדו משחקים עם חברים, צפייה בסרטים אהובים ובתוכניות מוקלטות.

 

3. זמן: השתדלו לשהות עם הילד בשעות הערות שלו.

 

4. טלוויזיה: אל תאפשרו צפייה מוגזמת בטלוויזיה.

 

5. חברים ומשחק עם חברים: עודדו את הילד להשתתף בפעילות עם כמה שכנים או חברים בגיל דומה, ככל האפשר תחת סייגים בטיחותיים.

 

5. סדר יום: שימרו על סדר יום קבוע בזמני הקימה וההשכבה. קבעו עוגנים שישמרו את השגרה היום-יומית תוך התחשבות בהעדפות הילד והמגבלות הביטחוניות.

 

6. חששות או היסטריה: שתפו את הילד בחששותיכם באופן מבוקר, אבל שמרו על קור רוח ואל תראו סימנים לפאניקה.

 

7. דוגמא אישית: הקפידו להראות לילדים דוגמה אישית להתנהגות אחראית בכל הנוגע למילוי הנחיות פיקוד העורף והרשות המקומית.

לא רוצים לישון

דבורה זהבי כהן, מנכ"לית המרכז לייעוץ שינה ויועצת שינה בכירה, מתייחסת למצב: "כיום אנו יודעים שלחצים סביבתיים גורמים להפרעות שינה אצל תינוקות וילדים, שנתם של הילדים מאוד רגישה ללחץ פיזיולוגי ורגשי ולכן שנתם משתנה כאשר בסביבתם הקרובה קיימת חוויה מלחיצה כמו אצל מי שנמצאים כרגע באזור הדרום".

 

הטיפים של זהבי כהן כדי להקל על שנת הילדים

1. שינה: אם בבית מצוי ממ"ד אני ממליצה להשכיב את הילדים לישון בממ"ד כדי למנוע ריצות עם הילדים במהלך היום ויותר מזה במהלך הלילה, כשהם ישנים ונשמעות אזעקות. הכניסו לממ"ד משחק או שניים שהילד קשור אליו.

 

2. להעיר את הילדים: אם נשמעת אזעקה בלילה ואתם נאלצים להעיר את הילדים, אחזו בהם בביטחון קרוב לגופכם ובעזרת קול מונוטוני וטפיחות נסו להרגיע את הילד במידה והוא בוכה.

 

3. חפץ מעבר: במידה ויש לתינוק חפץ מעבר ומוצץ השתדלו לקחת אותם איתכם כדי להרגיע את הילד ולהקנות לו ביטחון.

 

4. שגרה: הקפידו להשכיב את הילד בשעות שהוא רגיל להירדם בהן ולאחר טקס שינה הקבוע.

 

5. הילד מתעורר: אם הפעוט או הילד התעורר לאחר שהוצאתם אותו מהמיטה או מהאזעקה, שבו לצדו ונסו להרדים אותו על ידי מגע: ליטופים, טפיחות וקול מונוטוני . חשוב לא לעזוב את הילד לפני שנרדם לחלוטין.

אמא ברח לי פיפי

תגובה נוספת לחששות של ילדים ללחץ היא הרטבת לילה. מדובר בילדים שהיו גמולים ויבשים ובעקבות הלחץ, האזעקות והמצב הביטחוני הם חוזרים להרטיב, בעיקר הרטבת לילה.

 

ד"ר ברוך קושניר פסיכולוג קליני ומנהל מרפאות להרטבת לילה וחרדת אסלה מסביר: "הרטבת לילה יכולה לגרום לילדים מבוכה ותחושות לא נעימות.  ברוב המקרים התופעה תעבור מעצמה בתוך זמן קצר , ימים עד שבועות,  בלא התערבות מקצועית".

 

ד"ר קושניר ממליץ להרגיע את הילד ולהסביר לו שמדובר בתקלה זמנית שתחלוף. חשוב לדבריו לא להביע כעס על הילד או על הפספוסים.