הישראלית
אורנה אוסטפלד -המשחק הוורוד
כבר סיפרתי לכם בעבר על הקשר שלי לכדורסל הנשים הישראלי ועל החיבה שאני רוחשת לספורט הזה (בניגוד לאלפי ענפי ספורט אחרים שלא מזיזים לי כהוא זה).
והנה השבוע שוב עלה ענף הספורט המקסים הזה לכותרות, והפעם בהקשר שלילי. הסימפטום הישראלי לכל בעיה ותחלואה – שביתה – תקף גם את נשות הכדורסל הישראליות. הסיבה: איגוד הכדורסל הישראלי העלה את מספר השחקניות הזרות פר נבחרת שמותר להן לשחק בעת ועונה אחת על הפרקט.
לפי החלטת האיגוד, ארבע שחקניות זרות תוכלנה לשחק בזמן נתון, מה שישאיר ארבע שחקניות ישראליות להתייבש על הספסל. אכן, סגויה מעניינת להתענות בה: האם הניצחון חשוב מהזהות הקבוצתית?
ומה אשמתן של הזרות שהם זרות? ועוד אפשר לשאול איך משפיע הדבר על הדינמיקה הפנים קבוצתית, שכן הישראליות והזרות אמורות לשתף פעולה באותה הנבחרת. אבל את כאב הראש הזה נשאיר לנשים שבמרכז העשייה הכדורסלית הישראלית.
אחת מהן, המוכרת מכולן אולי, היא אורנה אוסטפלד, המאמנת הוותיקה של אלקטרה רמת השרון. השבוע האחרון זימן לה כמה וכמה אתגרים שחברו להם יחדיו למשחק של קבוצתה נגד קבוצת מ.כ. הבקעה: הראשון, כאמור, הוא עניין השביתה שהעיב על כל העיסוק במשחק (שבו, אגב, ניצחה רמת השרון). האתגר השני הוא שמירה על מסורת "המשחק הוורוד".
בשנים האחרונות מקפידה אוסטפלד לפתוח את עונת המשחקים של קבוצתה במשחק שמוקדש להגברת המודעות למאבק בסרטן השד. במשחק הוורוד משחקות הכדורסלניות בכדורי סל ורודים באולם המקושט כולו בסרטי הוורודים שהם סמל המאבק במחלה.
האתגר השלישי, העצוב מכולם, נגע לתמר מעוז, העוזרת של אוסטפלד שהמשחק הוורוד הוקדש לזכר אמה, נורית מעוז, שנרצחה עם בעלה בחודש אוגוסט השנה. איום השביתה עלול היה לבטל את המשחק, והדבר היה גורם עגמת נפש עזה לתמר מעוז, שאף התבטאה בנושא בתקשורת.
האמת חייבת להיאמר, אני לא שמעתי על "המשחק הוורוד" עד השבוע. איכשהו מעז יצא מתוק – בגלל סיפור השביתה נחשפתי למסורת החשובה שמקיימת אוסטפלד ושרלוונטית לכולנו, בין אם אנו חובבות כדורסל ובין אם לאו.
הכוכבת
גלן קלוז ? מין זה שאינו אחד
אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל הנושא הלוהט כרגע בעולם הקולנוע (וזו שכנראה תגאל אותנו מהסרטים המבוססים על אגדות ילדים) הוא מיניות האישה בתקופה הוויקטוריאנית. מבשריו המובהקים הם "היסטריה" על המצאת הוויברטור וההפקה החדשה של "ג'יין אייר", והשיא, כך אני מרשה לעצמי לחזות, יהיה "אלברט נובס".
השבוע צפיתי בטריילר לסרט הזה, ונסחפתי כפי שמזמן לא נתתי לשתי דקות וחצי לסחוף אותי. בסרט מככבת גלן קלוז האגדתית, הפעם בתפקיד אישה המתחפשת לגבר כדי למצוא עבודה, ובדרך מתאהבת באישה אחרת.
תשכחו מ"ינטל" ותחשבו יותר בכיוון "בנים אינם בוכים". אהבה שצריך להמציא לה שם בתקופה שרק לאחרונה אנחנו מגלים עד כמה היא הייתה מתקדמת יחסית למוניטין שלה ולמיקום שלה על רצף ההיסטוריה.
ההבעה הקפואה – כנועה שנשברת מדי פעם בחיוך ביישן של קלוז קנתה אותי. אני מקווה שהמפיצים ידאגו שהסרט הזה יגיע לארץ, כי אני ממש ממש רוצה לראות אותו. ואם התחלתי בחזיונות, הנה עוד אחד: אוסקר לגלן קלוז. אני רצינית. רק על סמך הטריילר. תשפטו בעצמכם:
הבת של
צ'לסי קלינטון ? פוליטיקה? עכשיו?
בסוף השבוע האחרון החלו לרחוש השמועות על כך שצ'לסי קלינטון, נסיכת הכתר האמריקאית, מעוניינת להיכנס לנעליהם הענקיות של הוריה ולדשדש בהן אל עבר הקונגרס.
המקור לשמועות היה הבלוג "Talk of the Sound", לינק לטקסט הנ"ל בבלוג, שגילה את אוזנם של קוראיו בדבר תוכניותיה של קלינטון הצעירה, ואף נכנס לדיון מפותל בדבר המחוז שאותו תייצג. ברם, מאז הופיעה בתקשורת תגובתו החד משמעית של הדובר של קלינטון, וממנה ניתן ללמוד כי אין אמת בדבר. לא מחוז ולא קונגרס.
למען האמת, קצת התאכזבתי מהתגובה הנחרצת. אני מקווה שהיא תימלך בדעתה. על הנייר, צ'לסי קלינטון היא האישה המושלמת לפוליטיקה האמריקאית. כמי שחיה מקרוב את שלל הטעויות (וההישגים, כמובן. אבל ידוע שמטעויות לומדים) של הוריה, אין ספק שהיא מצוידת בחכמת חיים פוליטית שבני גילה לא ירכשו לעולם.
דמותה הציבורית היא ללא רבב, והציבור בעולם מכיר אותה עוד מילדותה. גם בגרותה טרם ביישה את נעוריה, ותוסיפו לכל העסק את הנישואים הבין-דתיים שלה ואת ארגוני הצדקה שבהם היא פעילה ? היא פשוט כרזת פרסומת מהלכת לסובלנות, רצון טוב ואכפתיות.
כל שנותר לנו הוא לקוות עבור אחינו האמריקאים שהיא אכן תשנה את דעתה, ותצעד במסלול שכאילו הוכן עבורה מרגע לידתה.
הפוליטיקאית
אליזבת וורן ? עכשיו תורה
כתבת פרופיל מרתקת יש בגיליון חודש נובמבר של "וניטי פייר" על אליזבת וורן, הכלכלנית הבכירה שנכנסת בימים אלה למרוץ למושב בסנאט האמריקאי. הכותרת שניתנה לכתבה היא "האישה שידעה יותר מדי", והיא מכוונת לקשר המקצועי של וורן עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה.
למי שלא מכיר או שטועה לחשוב שמדובר בעוד אשת אקדמיה שחוצה את הקווים אל העולם הפוליטי, אספר כי וורן היא המוח העומד מאחורי הגוף החשוב הקרוי "הלשכה להגנה על הצרכנים הפיננסיים". היא הגתה אותו, הקימה אותו ו… לא עמדה בראשו כי שיקולים פוליטיים הביאו את הנשיא להעדיף על פניה את ריצ'רד קורדריי, שעבד בכפוף לה עד שקטף את המינוי.
בימים אלה עושה וורן את דרכה אל הסנאט, ומובן שהכתבה שהוקדשה לה מתייחסת לעניין ה"בגידה" של אובמה. לצערי, "בגידה" בעברית בהקשר שבו מעורבים גבר ואישה לוקחת אותנו מיד אל מחוזות רומנטיים. לשמחתי, בחירת המילים באנגלית של סוזאנה אנדרוז, העיתונאית החתומה על הכתבה, לוקחת אותנו אל בגידות אחרות, פוליטיות.
לכל מי שרוצה להכיר דמות מפתח בכלכלה האמריקאית (ואולי בקרוב גם בפוליטיקה האמריקאית) ועל הדרך ליהנות מכתבת פרופיל עשויה כמו שצריך ? אני ממליצה לקרוא.
האנושית
לורה ונדרוורט ? סופרגירל גם במציאות
בעקבות הטקסט הצודק והמצוין של עמיתתי קרין אלדאה על החוצפה מעוררת הגועל של הגברת ניקול ראידמן למכור פרוות בעלי חיים, רציתי לראות איך מתנהגות הסלבריטאיות האמיתיות בעולם הגדול בעניין.
נכנסתי לאתר של PETA, הארגון האמריקאי הגדול לזכויות בעלי החיים, ולא הופתעתי כלל לראות שהיפות והנכונות האמיתיות (בניגוד לאלה שהחיים הגרילו להן שקל תשעים ואוליגרך קשיש) נמצאות בצד הנכון במלחמה בניצול בעלי חיים בתעשיית האופנה.
קחו למשל את לורה ונדרוורט ? חלקכם מכירים אותה כסופרגירל מסדרת הטלוויזיה "סמולוויל". הכוכבת היפהפייה, שגורלם האכזר של בעלי החיים הניצודים בשם עורם נגע ללבה, הצטלמה כשהיא מאופרת כלטאה לכרזת פרסומת של PETA. בעולם נורמלי לא הייתי עושה מזה עניין, אך כשממש כאן אצלנו מתפארת אישה צעירה בכל שהיא לובשת שועל ומוכרת בבון…
ולמי שטרם השתכנע, הנה סרטון של PETA, שבו מסבירה ונדרוורט על ההתעללות בבעלי החיים הנידונים לשמש תיקים ונעליים. שימו לב, הסרטון כולל תמונות קשות לצפייה: