יקר שלי –
המייל הזה כבר לא כל כך רלוונטי וברור לך מדוע… ובכל זאת… ביקשת שאשתף בריגשותיי – ואני ממושמעת…..
כבר שוחחנו והבנו מהיכן נובעות אי ההבנות של שתי היממות האחרונות… (ואני שוקלת תביעת פיצויים מאורנג')…
המשכתי לחשוב על זה בערב, במופע (כן, גם שם עדיין הראש עסק בנו).
לא ציפיתי שכך יקרה וכך אחוש, באמת לא ציפיתי…
אך אנו פה (אני לפחות), במקום הזה – ואין לי רצון להחזיר את הגלגל אחורה, (למקום שהייתי לפני שהכרתיך) בכלל לא….
בחודשיים האחרונים, מאז הכרנו, לא עבר (כמעט) יום שלא דיברנו, סימסנו, חייכנו, גיחכנו, נישקנו, עקצנו, חיבקנו (אפילו וירטואלית – אז מה?)
וזה עשה לי טוב, נעים בנשמה ופנים מחוייכות…
עשה לי כייף….
במיוחד אותו ערב, כשנגענו לראשונה, כשיצאת מפה לחתונה "בחולצה מקומטת מתשוקה" למרות הגיהוץ….
באותו ערב יצאתי לגמרי מאיפוס כנערת תיכון שחוותה נשיקה ראשונה…
פשוט לא הצלחתי לתפקד ולחשוב ונכנסתי עם כל מסת הרגשות וההתרגשות למיטה…..מרוחה בריח שלך שהשתלב עם ריח ה"Polo"…….. (אגב, הוא התאים לך מאד)…. וזה היה נ ע י ם ו ס ק ס י . . .
ובשקט הזה שנוצר שלא באשמתנו (תקלת המיסרונים) הרגשתי צביטה בלב, כאילו לקחו לי את שמחת החיים, כאילו עלי לתפקד ביד שמאל (ואני ימנית בכלל, גם בדעותי)…
לא הבנתי מה קרה, למה, האם ייתכן?
אתה שלחת אלי, אני קיבלתי ומייד השבתי בחום כדרכי בד"כ (תמיד), אך אתה לא קיבלת את ששלחתי, מניחה שהתאכזבת, מניחה שחשבת שאולי אני נסוגה, מזלזלת…. ונוצר שקט לכמה שעות…..כי אתה "מתחשב" וחשבת "עסוקה" ואני מבואסת כי סבורה שאחרת מעסיקה אותך עכשיו או שאינני מעניינת אותך כבר…. יתכן שגם עסוק – אך רגילה שגם אם אתה עסוק אתה עונה אם כי בתדירות נמוכה וזה בסדר. לגמרי בסדר….
ניסיתי להרגיע את עצמי (אכלתי עוגיות ועישנתי ללא הפסקה – אך זה עשה להיפך)…
אמרתי לעצמי שככה זה בחיים, דברים קורים, אנשים משתנים
או שאולי מלכתחילה לא ידעתי לקרוא אותך נכון….
אח"כ מחשבותי שינו "נקודת מבט או ראות" והחלו ללכת לכיוון "אולי קרה משהו?",
אולי מישהו שמע, ראה, עלה על משהו…
ושוב חזרתי למחשבות המקוריות אך בזויות אחרות…. טלטלה רודפת מחשבה, השערה….
התעצבתי.
מאד.
ובמצב רוח הירוד הזה נתקלתי בשיר. הוא אמנם כתוב מגבר לאישה אך היה לי ברור שתבין. רציתי שתקרא את המילים ולכן גם צירפתי אותן…
הכי קשה זו אי הידיעה וחוסר היכולת לברר את הדברים… עד שחשבתי על "רעיון" המייל בו שאלתי רק אם קיבלת את מיסרוניי (פתח מתחת לנון)
רק אם קיבלת…
ולכן ביקשתי תשובה קצרה בת הברה אחת ושתי אותיות…. לא הייתי צריכה יותר…. סברתי שאם קיבלת – אז פשוט אינך מעוניין ואם לא קיבלת – אז יש הסבר ואפילו פשוט……. זה היה מאיר קצת את התעלומה……
את ההמשך שנינו יודעים.
מקווה לטפל בעניין מחר (היום – וואו כמעט 04.00) ומקווה שזה ייסתדר…
שלא נדאג יותר בגין "זה". יש לשנינו מספיק דברים לדאוג בגינם……
לא הבנתי את אמירתך "האמיני לי שגם לי קשה"… שתף אותי…. (((-:
אני האחרונה שארצה שתרגיש שקשה לך, לאכזב אותך ולגרום לך דאגה….. האחרונה……
מחבקת אותך יקר שלי, מחבקת בהכי חיבוק שיש ולא רק בזרועותיי…. בכל כולי, ליבי ונשמתי…..
אוהבת אותך….
אני