קווי החיתוך של השוני הם אינסופיים. יש המבדילים בין בני האדם על פי צבעם ומוצאם, יש העושים זאת על פי אופיים ודיעותיהם, יש המחלקים את בני האדם לפי קבוצת הספורט אותה הם אוהדים ( אם ניתן לשייך אותנו, הזכרים, לגזע בני האדם כמובן…) , יש המרחיקים עד לקטלג אנשים לפי הכיוון בו הם תולים את נייר הטואלט בשירותים, ועוד ועוד.
אני שם בהם סימנים אחרים. בעיני אנשים מתחלקים לאלה שמבחינים בפרטים הקטנים, ולאלה שלא. זה לא חייב להיות אוטומטית חלוקה לגברים ונשים, יש המון ניואנסים.
אלה שכן מבחינים בפרטים הקטנים – מבחינים בהם בכל דבר. במנגינות, במילים, בצבעים, בהבעות פנים, ובכל פיסת יצירת אומנות כמובן.
תת קבוצה היא אלה שהפרטים הקטנים מפריעים להם לראות את התמונה הגדולה. האם אתם נמנים על אלה שבן אדם מופלא מדהים חכם ומצחיק מעורר בכם סלידה כי הבל פיו איננו נודף בדיוק שיחי יסמין ושושנים, אלא קרוב יותר לפי גלילות, למשל??…
ולמה אני מספר לכם את כל ההקדמה הזאת? כדי לחלק אתכם סיפור משעשע הקשור בשיר רומנטי ואהוב , הקשור לרגישות לפרטים ובעיקר לריח ( שהוא אחד החושים האהובים עלי ביותר…).
לפני שנים רבות היתה בטלויזיה הישראלית תוכנית סאטירה שקדמה ל"ניקוי ראש" במעט, אותה כתב בעיקר אפרים סידון. נדמה לי שקראו לה "מה המצב" או משהו כזה.
יום אחד הוחלט להקדיש פינה ארסית בתוכנית לעשן ולצחנה העולים מארובת רידינג, שהיתה אז חדשה מאוד ומושמצת מאוד, ועוד לא חלמה שלמרגלותיה יוקם יום אחד המתחם הכי מגניב בעיר…
אפרים סידון כתב מילים שהתחילו ב: "העשן בארובה, קרב קרב ובא, סביב הכל מסריח, אני כבר לא יכול לנשום…"
מתי כספי כתב מנגינה. הימים ימי מלכות מתי כספי בארץ, האיש יצר יצירות מופת בזו אחר זו ונחשב לפחות סגן ראשון של אלוהים בענייני מוסיקה.
שלמה גרוניך, שותפו של כספי להופעה "מאחורי הצלילים" שמע את השיר, והתפלץ מייד. איך אתה יכול? הזדעק. מדובר במנגינה מופלאה ורומנטית, ואתה ממלא אותה בסירחון ארובות? איך אתה לא רואה?
כספי הציב מייד אתגר לגרוניך לכתוב מילים אחרות למנגינת רידינג, וגרוניך חזר עם " ואותך אני בוחר, אותך אני חולם, איתך אני יודע שרק איתך אני חופשי…" שהפך כמעט מייד לנכס צאן ברזל ולאחד משירי האהבה הכי אהובים בעברית. ואפילו טיפת צחנה לא נשארה במילים…
ואתם, אם הייתם שומעים מנגינה מדהימה ומרגשת טובלת באיזשהו רפש של מילים, הייתם מבחינים?
אם כן – אתם נמנים על המבחינים בפרטים הקטנים. הפרס בו זכיתם הוא שבוע שלם בו אתם יכולים להרכיב את נייר הטואלט באיזה כיוון שאתם רוצים.