בדיקות רפואיות: כיצד לפרש אותן בקלות

מכירים את זה שהרופא אומר, במבט חמור, "אינטרסטיציאלי" ואתם בטוחים שבאותו רגע תוחלת החיים שלכם התקצרה ב-20 שנה?. אז זהו, שהמושגים שהרופאים משתמשים בהם מפחידים רק אם לא מבינים אותם.

 

כרופאה, אני מאמינה, ששיתוף פעולה עם המטופל הינו דבר חשוב, והגדלת הידיעה של המטופל לגבי מצבו מורידה חרדות ומעלה את היכולת לקחת אחריות על הבריאות שלכם. לשם כך אספתי את ההסברים שיעזרו לכם לפרש את הז'רגון הרפואי מבלי להילחץ יותר מדי.

 

הכל בסדר

ב.מ.פ/א.מ.ל– קיצור שמופיע בהרבה מקומות, החל בבדיקה של רופא מקצועי, ודרך כל מיני בדיקות כמו למשל משטח גרון.

ב.מ.פ: קיצור של "בלי ממצא פתולוגי", א.מ.ל – "אין מה לציין", שניהם אומרים שמבחינת הבדיקה הכול תקין.

חיובי זה שלילי ושלילי זה חיובי

חיובי נחשב משהו טוב ב"עולם החיצון", ואילו ברפואה בדרך כלל חיובי זה לא משהו טוב, וההפך כשמדובר ב"שלילי". אבל זה לא תמיד נכון.

 

התבלבלתם? נבהיר את העניין. כשאנחנו בודקים משהו, תהיה זו בדיקת צואה לדם סמוי, בדיקת הריון, או אפילו רפלקסים (מה שהרופא בודק בפטיש), התשובה תהיה: או שיש מה שבודקים או שאין. אם אין מה שחיפשנו – אז זה שלילי, ואם יש – חיובי.

 

דוגמאות

• דם סמוי בצואה שלילי – אומר שאין דם סמוי בצואה – מצוין.
• נוגדנים למחלות שונות בדם – שלילי – יופי.
• הריון – תלוי את מי שואלים – אם רצית הריון והבדיקה חיובית – זה יופי, אם לא רצית הריון והבדיקה שלילית – זה גם יופי, וההפך. בדיקת הריון חיובית זה אומר שיש הריון.

באותו מטבע – בבדיקות מסוימות, הרופא המסכם כותב "אין עדות ל…" או "לא נמצא…" זהו סימן טוב שמשמעותו היא שלא נמצאו דברים פתולוגיים או לא תקינים בבדיקה.

תוצאות משטח –פלורה רגילה

כשעושים משטח גרון או משטח נרתיק (אצל נשים) – הרבה פעמים מתקבלת תשובה "פלורה רגילה". ולמה הכוונה?

 

בחללים שלנו, החשופים לחוץ (חלל הפה, הנרתיק וגם פי הטבעת) יושבים אורגניזמים שונים שמהווים חלק מהמערכת הטבעית שלנו. יש להם תפקיד בהגנה מפני תוקפים זרים, ונשמר כל הזמן איזון בין "יצורים טובים" (חיידקים ידידותיים – אבל בפועל לא רק חיידקים אלא גם פטריות) ל"מזהמים". כאשר מופר האיזון הזה יש עלייה במזהמים.

 

כשעושים משטח מהגרון או מהנרתיק, אם קיים איזון טוב – יימצאו כל מיני חיידקים ופטריות במשטח שבאופן כללי מכונים "פלורה רגילה" – שזה אומר שאין עדות למזהם במשטח, שזה מצוין.

תוצאות מעבדה

מאותו רגע, שהתאפשרה למטופלים גישה ישירה לבדיקות המעבדה, חיי הרופאים אינם חיים… המטופלים מקבלים את בדיקות המעבדה ועומדים נבוכים מול המספרים והצבעים (ירוק, אדום, שחור) ולא מבינים מי נגד מי, ולמה הערכים חורגים מהקו הישר הירוק. אפשר לחסוך כמה שאלות:

 

תוצאות סטטיסטיות. ערכי הנורמה של בדיקות המעבדה הם תוצאה של סטטיסטיקה שנעשתה במשך שנים רבות, בה נקבע טווח הנורמה לבדיקות השונות, בהסתמך על אוכלוסיות שונות ומצבים שונים. בפועל, ישנם אנשים שהנורמה שלהם שונה מזו של שאר האוכלוסייה, אבל עדיין בגדר הנורמה.

 

כך למשל, ערכי הנורמה של ספירת תאי דם לבנים – מסתבר שהנורמה אצל יוצאי אתיופיה ותימן נמוכה קצת מהנורמה אצל אחרים, ולכן ספירת הדם שלהם בהרבה מקרים "חורגת" מהתחום של הנורמה.

 

בכל אופן, גם אם יש חריגות מהנורמה זה לא אומר שהולכים למות מחר. החריגות בהרבה מקרים הן שוליות ולא משפיעות על הבריאות ואפילו לא דורשות "תיקון". לרופא יש את הכלים להעריך, האם החריגה דורשת המשך בירור או שניתן להירגע ולהתעלם ממנה.

 

חשוב שתדעו שבמקרים חריגים באמת הרופא מקבל הודעה ישירות מהמעבדה לגבי החריגה וייצור אתכם קשר לפי חומרת המצב. ולכן חשוב שיהיו מספר טלפון וכתובת מעודכנים במשרד המרפאה.

 

זמן תגובה. למרות הטכנולוגיה של היום עדיין ישנן בדיקות שלוקח זמן עד שמגיעה תשובה לגביהן. לפעמים תשובה מגיעה לאחר כמה שבועות. במקרים כאלה, בדרך כלל במחשב תופיע התשובה "בעבודה" או "נשלח לבי"ח" וכדומה. זה אומר שעדיין אין תשובה ויש להתאזר בסבלנות. כשהסבלנות פוקעת, אפשר לבקש מהרופא המטפל שיבדוק אם יש כבר תוצאה שעדיין לא עודכנה במחשב.

צילומים והדמיות

ממוגרפיות. כאשר יש ממצא בעייתי, הרופא מקבל הודעה טלפונית על כך, בדרך כלל ביום ביצוע הבדיקה, ואמור ליצור קשר עם הנבדקת ולהפנות אותה להמשך בירור.

 

אין בעיה. בצילומים ואולטרסאונד, הדיווח הוא בשלילה: "אין עדות ל…" , "לא נמצאו…" – זה אומר שהכל בסדר.

 

הצללה/תסנין/תפליט. אלה מונחים המצויים בדרך כלל בצילום ריאות. הצללה משמעותה שאיזור מסוים בריאות לא נראה "שחור" כמו שהוא אמור להיות. זו יכולה להיות דלקת ריאות או כל ממצא אחר שיכול להיות בריאות. כמו למשל, גידול או שחפת ישנה או שינויים שקשורים לחשיפה לחומרים שונים כמו אסבסט, סיליקטים וכו', וכן מחלות אחרות שפוגעות בריאות.

 

תסנין.  איזור בריאה שמלא בנוזל במקום באוויר, בדרך כלל מצביע על דלקת ריאות.

 

תפליט. איזור בין מעטפות הריאה או בין מעטפות הלב, שמלא בנוזל במקום בריק (ואקום).

 

אינטרסטיציאלי. בין בועיות האוויר בריאות יש חללים מיקרוסקופים, שבדרך כלל מצויה בהם רקמה שמחברת בין הבועיות ומייצבת את מבנה הריאה (רקמת חיבור). במחלות מסוימות יש הצטברות של נוזלים או הפרשות בחללים האלה או הגדלה של כלי דם – וניתן לראות את זה בצילום. "ציור אינטרסטיציאלי מוגבר". יופיע למשל בדלקות ריאות ויראליות.

אולי יש בעיה

חשד ל… אם סיכום הבדיקה הוא שמשהו "חשוד ל…" – אל תתביישו לגשת לרופא ולברר במה מדובר. בדרך כלל מדובר בממצא בעייתי שדורש המשך בירור, ויש ליידע את הרופא המטפל.

 

דברים שכותבים כדי שלא תדעו שמדובר בגידול. נכון שאנחנו רוצים שתהיו רגועים ושלא תיכנסו ללחץ, אבל יש דברים שצריך לדעת, ולו רק כדי שאפשר יהיה להמשיך את הבירור.

 

• המונחים: שאת, תהליך תופס מקום, ובאנגלית: S.O.L) Space Occupying Lesion) – מרמזים על גידול, לא בהכרח סרטני/ממאיר.

 

• המונחים: מליגני, ממאיר, נאופלזיה – בדרך כלל מרמזים על חשד לסרטן.

 

 

מושגים בבירוקרטיה

תיעוד ממוחשב. עבודה מול תוכנת מחשב, מקלה מאד מצד אחד על התיעוד הרפואי וחשובה לכל הצדדים לצורך מעקב. אחד מהקיצורים האהובים הם האבחנה:

 OBSERVATION – PATIENT UNDER OBSERVATION– שאומרת בעצם בעברית: "החולה תחת מעקב". כאילו היינו שב"כ, ימ"מ, קג"ב או CIA.

 

מי מכם שנתקל באבחנה כזו, לא להיבהל. בעצם לא כתוב פה יותר מדי.

 

חשוב להכיר את המושגים הללו ולקחת אחריות על בריאותכם. אחרי הכל, זהו הדבר החשוב ביותר.