העולם המודרני הרגיל אותנו להתנהל במונחים של הישגים מהירים, התקדמות מתמדת ותוצאות גבוהות. כהורים, יש לנו נטייה "להלביש" את צורת ההסתכלות הזו גם על התפתחות תינוקות. התפתחות תינוקות מהירה נחשבת הרבה פעמים לטובה. תינוק שדילג על שלב התפתחותי מוקדם דוגמת זחילה והזדרז להיעמד מכונה בצחוק "גבר", תינוק שמתקשה להתרפק ולהתערסל מכונה בגאווה "בוגר לגילו".
אני רוצה להציע הסתכלות קצת אחרת. התפתחות תינוקות בנויה על פי שלבים התפתחותיים קבועים. ישנה חשיבות לכל שלב ושלב, הן מבחינת עצם מימושו והן מבחינת האופן והאיכות שבהם הוא ממומש. כל שלב התפתחותי מוקדם משמש תשתית לשלב התפתחותי מתקדם.
ניתן לדמות התפתחות תינוקות לבניית בניין: חשוב להשקיע בהנחת היסודות ולבנות עליהם את הקומות לפי הסדר. ככל שנבנה את הקומות הראשונות בסבלנות וביסודיות, כך הבניין השלם שיקום יהיה יציב וחזק יותר.
בדומה לכך, כדאי להיות סבלניים גם באשר לשלבי ההתפתחות של התינוק ולא לזרז שלב שעדיין "לא הגיע תורו" לפי הרצף ההתפתחותי.
שלבי ההתפתחות המוטורית העיקריים הקודמים להתיישבות הם:
שכיבה על הבטן
הרמת הראש
התהפכות מהבטן לגב ומהגב לבטן
זחילת גחון
עלייה על שש
אם נזדרז להושיב את התינוק יש סיכוי שהוא ידלג על אחד השלבים הקודמים או לא יממש אותו במלואו. באנלוגיה לדוגמת הבניין הקומה התחתונה "רעועה" ועלולה לפגוע באיכות וביציבות של הקומות שמעליה.
הבעיות בהושבת תינוק
- תינוק שמושיבים אותו – נשאר "תקוע". הוא לא למד לעבור את הדרך שמובילה אותו לישיבה ולכן לא יידע גם לחזור חזרה ולצאת מתנוחת הישיבה לעמידה על שש, לזחילה.
- אם התינוק עדיין לא מתיישב בעצמו יכול להיות שמערכת שיווי המשקל שלו עדיין אינה בשלה דיה לשלב זה – כאשר מושיבים אותו הוא יתקשה לייצב את עצמו ועשוי להתנדנד או ליפול קדימה, אחורה או לצדדים בקלות.
- תינוק אשר ייפול בשל הקושי לייצב את עצמו – עלול להיבהל מכך. ישנם תינוקות אשר חוויה מסוג זה תוביל אותם להתנהגות הימנעותית, ועלול לחלוף לא מעט זמן עד שהם "ייקחו סיכון" וינסו להתיישב שוב.
- הושבה מוקדמת מדי של תינוק עלולה לגרום להיווצרות לחץ על עמוד השדרה, אשר אינו רגיל למנח האנכי הזה.
על שינה, ישיבה והתפתחות תינוקות:
תינוקות רבים אשר נמצאים בתהליך של למידה מוטורית חדשה נוטים לתרגל את ה"טריק" החדש גם בלילה. תינוקות הנמצאים בשלב ההתפתחותי של מעבר לישיבה, עשויים להתיישב לפתע במהלך הלילה, "להיתקע" בתנוחה ולהזדקק לעזרתכם כדי לחלץ את עצמם ולחזור לישון. זו תופעה נפוצה וטבעית, שאינה אמורה להימשך זמן רב, שכן היא אופיינית, כאמור, לתקופת הלימוד.
התגובות שלכם: אין ספק שהמראה של התינוק שלכם יושב פתאום במיטה כשהוא ישנוני ומבולבל, יכול להיות מרגש, מפתיע ומצחיק ולעורר אצלכם תגובות נלהבות. כדאי למתן את התגובות. תגובות של שמחה ותשומת לב מוגברת במהלך הלילה מעוררות את התינוק ומעודדות אותו להישאר ער. התינוק שלכם לומד שהתנהגות מסוג זה "מפעילה" אתכם ההורים, מה שמפתה אותו להמשיך ולשחזר את הסיטואציה, מתוך מטרה להשיג שוב ושוב את תשומת לבכם. לכן, מומלץ להגיב בצורה כמה שיותר "עניינית" ולהשכיב אותו חזרה מבלי לייצר התרחשויות מרגשות נוספות.
תרגול ביום: בשלב הראשון, אם התינוק שלכם אינו יודע עדיין איך לצאת מתנוחת הישיבה ולחזור לשכיבה – עזרו לו כמובן והשכיבו אותו בכל פעם שיזדקק לעזרתכם. אולם במקביל, תרגלו איתו במהלך היום (הלילה הוא לא זמן מתאים לכך) את הדרך לחזור מישיבה לשכיבה – ככל שילמד לעשות זאת ביום, הוא יצליח להיות עצמאי גם בלילה ולא יהיה תלוי בכם כדי לחזור לישון.