הישראלית
רבקה מיכאלי ? יש כבוד
עמוד החדשות באתר האינטרנט של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פתח את השבוע בהודעה משמחת במיוחד: תואר דוקטור של כבוד יוענק השנה מטעם האוניברסיטה לרבקה מיכאלי.
כמקובל בעניינים שכאלה, מצורפת גם הנמקה לבחירה. נכתב בה, בין השאר, כי מיכאלי היא "אמנית מוערכת וקומיקאית מופלאה, אשר בכישרונה המזהיר ובנוכחותה הבימתית הטביעה את חותמה על התרבות הישראלית במגוון תחומים".
עוד נכתב כי "היא הייתה לשחקנית מצליחה ועטורת פרסים שהופיעה בעשרות הפקות תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, ואשר הפליאה למצוא בכל דמות אשר גילמה את קולה המיוחד והייחודי, ותוך כך לגעת בלבבותיהם של קהלים רחבים".
תמיד מתייחסים להענקת תארים שכאלה לבדרנים (כן, אני מצמצמת את פועלה כרגע למילה אחת כדי לבנות תזה) כאל סוג של אתנחתה קומית בטקסים האוניברסיטאיים המשמימים.
פה מפרסמים תמונה מבדחת של הדוקטור לשם כבוד במצנפת המרובעת, ושם מצטטים מילתא דבדיחותא שנאמרו בנאום קבלת התואר. אבל אם תחשבו על זה לרגע, רבקה מיכאלי היא הבדרנית הממלכתית שלנו. איזה עוד מצחיקן מקצועי זכה לשיר מזמור עידוד לחוזה המדינה? מי יכול עליה בחיקוי פוליטיקאיות מהאייטיז?
חשוב לציין כי איתה תקבלנה את התואר עוד שלוש נשים שלכל אחת מהן השפעה על החברה הישראלית: אשת החינוך קארן טל, הסופרת יהודית הנדל והפעילה החברתית רעיה שטראוס בן-דרור.
ולמקרה שאתם צריכים עוד חיזוק לקשר האדוק של מיכאלי לאקדמיה, קבלו תזכורת משעשעת משנות חיינו היפות ביותר:
הכוכבת
אופרה ווינפרי ? ושוב אתכם
עוד לא הספקנו להתאושש מחגיגות הפרידה הבלתי מסתיימות שלה, והנה שבה אופרה ווינפרי בסערה אל חיינו. כדי להבהיר עד כמה התגעגעו אליה מי שהתגעגעו, אצטט (ואתרגם) כאן את הכותרת שניתנה לאייטם על שובה באתר "ג'זבל":
"יש תאריך לפרמיירה של התכנית החדשה של אופרה, מה שאומר שיש לכם סיבה חדשה לחיות". לא הגזימו בכלל. ואולי יש כאלה שבאמת לא הגזימו. למעריצי אופרה הפתרונים.
ולמקרה שאתם נמנים עמם, הנה הפרטים החשובים באמת: שם התכנית החדשה הוא "Oprah's Next Chapter", יעני, "הפרק הבא של אופרה". הפרמיירה המדוברת תתרחש ב-1 בינואר, סוג של שיחוק כי בחו"ל מדובר ביום חג וחופש, מה שאומר רייטינג מטורף.
ומה בתוכנית?
נראה, כך לפי הפרומו ששוחרר השבוע לרשת, כי אופרה מתכוונת לנטוש את הפורמט המוכר של "ברוכים הבאים לאולפן שלי, חפשו מתחת לכיסא שלכם ואולי תמצאו מפתחות למכונית חדשה", ועוברת לראיונות אחד על אחד עם אורחיה בסביבה הטבעית שלהם.
בין האורחים שכבר הבטיחו את מקומם בתכנית: סולן להקת איירוסמית', סטיבן טיילור, המככב בפרומו ונראה מהמם כהרגלו (נראה שהוא רואיין לפני התאונה המצערת במקלחת), הסופר ההודי-אמריקאי הפופולארי ד"ר דיפאק צ'ופרה, והבשלנית זוכת פרס ה"אמי" פולה דין, סוג של אימפריה טלוויזיונית בפני עצמה.
הנה הצצה למה שמצפה לנו בפרוס עלינו השנה האזרחית החדשה:
הסמל
האחיות מיראבל ? לזכרן
אתם ודאי יודעים שהשבוע, ב-25 בחודש, צוין ברחבי העולם היום הבינלאומי נגד אלימות כלפי נשים. למקרה ששאלתם את עצמכם מדוע נקבע דווקא התאריך הזה לציון הפעילות העולמית בנושא, הנני כאן כדי לספר לכם.
ב-25 בנובמבר 1960 נרצחו ברפובליקה הדומיניקאנית (תפנו ימינה בקאריביים) שלוש האחיות למשפחת מיראבל: פטריה מרסדס, מריה ארג'נטינה מינרווה ואנטוניה מריה תרזה.
האחיות (כולל האחות בלג'יקה אדלה, תיבדל לחיים ארוכים) פעלו באופן עקבי ומסור נגד שלטונו של הרודן רפאל טרוחיו, ששלט במדינה מ-1930 ונודע בתור מנהיג תאב דם שיצר סביב עצמו פולחן אישיות מהסוג שהיה פופולארי בזמנים ההם ושהכתים לא מעט מדינות שעד היום מנסות להתאושש מצל עברן.
שלוש האחיות – בנות המעמד הגבוה, משכילות, נשים נשואות ובעלות משפחות – התגייסו באמונה גדולה ובהתלהבות למאבק נגד שלטונו של טרוחיו. עד מהרה הן ובני משפחותיהן החלו לשלם את המחיר על התעוזה שגילו. האחיות נעצרו ועונו, בעליהן נכלאו, וב-25 בנובמבר הוצאו שלוש מהן להורג בהוראת טרוחיו.
ב-17 בדצמבר 1990 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם, כי תאריך רציחתן של האחיות מיראבל יוכרז כיום הבינלאומי נגד האלימות כלפי נשים. עוד הכריזה העצרת כי יום זה יפתח את 16 הימים שיוקדשו לפעילות בנושא מניעת אלימות הקשורה למגדר. היום ה-16 לפעילות הוא 10 בדצמבר, יום זכויות האדם הבינלאומי.
האמיצה
הנסיכה מרידה ? ג'ינג'ית עם אופי
אני משקיפה בבהלה מרוחקת על "ליין הנסיכות" ההולך ומתעצם של דיסני. בל, אריאל, רפונזל, סינדרל(ה) ושאר חברותיהן, ששום אצטלה של "אגדת ילדים עם מוסר השכל" או "סיפור היסטורי" לא תבטל את העובדה שבסופו של יום כולן פה כדי לזכות בנסיך (כינוי לגבר שהוא גם עשיר וגם חתיך. אבל בעיקר עשיר).
כמה שמחתי, אם כן, לגלות השבוע את הגיבורה המצוירת הבאה מבית פיקסאר, שמצילה את הכבוד הנשי האבוד של עולם האנימציה.
תכירו את מרידה: נסיכה סקוטית מזמנים עברו, קשתית אלופה שקולעת את חציה ישר למטרה, ולא מהססת למרוד בתפקיד המסורתי שיועד לה ביודעה שתצטרך לשלם על כך מחיר כבד. ואם בהשוואות לנסיכות האחרות עסקינן, הרי שמרידה זו מתהדרת ברעמת שיער ג'ינג'י מתולתל (!) ופרוע (!), ואת מבנה פניה תיטיב לתאר המילה "סופגנייה".
תוסיפו לזה מבטא סקוטי ברור, והרי לכם נסיכה מסוג חדש ורצוי.
לסרט שבו מככבת מרידה קוראים "Brave", והוא עתיד לצאת בעוד כחצי שנה ? לא יכולתי להתאפק והרגשתי שאני חייבת לספר לכם עליו כבר עכשיו.
עוד מישהי שנדלקה על הסיפור ועל הדמות הראשית בו היא הבלוגרית ננסי מאן, בעלת הבלוג המוצלח "Nancy's Baby Names". לפי התחזית שלה, השם "מרידה" (שהוא בכלל שם ספרדי ולא סקוטי, אבל לא נתקטנן) עומד להיות פופולארי מאוד בשנה הבאה. נחיה ונראה, ובינתיים נצפה בטריילר של "Brave":
המנצחת
שרה ברודריק ? מלכת הבריכה
סיפור משובב נפש סופר בסוף השבוע האחרון ב"ניו יורק טיימס", מהסוג שעושים ממנו סרטים לערוץ "הולמרק". שרה ברודריק, תלמידת כיתה י"א ממסצ'וסטס, היא כוכבת נבחרת השחייה לבנות של בית הספר שלה. בשבת האחרונה היא התחרתה בשחייה עם חברותיה… מול נבחרת של בנים.
כדי שלא תישארו במתח, אגלה לכם מיד שהיא הביסה את יריבה העיקרי, סקוט דל רוסי, תלמיד י"ב מבית ספר אחר, ששחה במסלול שלימינה.
לנו, שחיים במדינה שבבירתה יש מדרכות נפרדות לנשים ולגברים, ודאי נראה הדעת מוזר מאוד, שנערות ונערות יתחרו אלה באלה בשחייה באותה בריכה ממש.
מתברר שהסיבה לעירוב פחות פרוזאית ממה שהיינו רוצים שתהיה: הבנים נאלצו להתחרות בבנות כי בית הספר שלהם לא מפעיל מגמת שחייה. תיקון לחוקה האמריקאית מ-1970 קובע כי לנערות ולנערים תהיה הזדמנות שווה בכל הנוגע להשתתפות בפעילות ספורטיבית.
אבל בואו נחזור לברודריק. איך מרגישה שביעיסטית, על כל הסיבוכים הרגילים הנלווים לגיל הזה, כשהיא יודעת שהיא עומדת להתחרות בנער מבוגר ממנה (ולפי המתואר בכתבה, גם גדול ממנה פיזית)? המאמן שלה מספר בכתבה: "עשינו ככל שביכולתנו לגרום לשרה להאמין שהיא יכולה לנצח את הבנים". הצליח להם. ברודריק סיימה את המקצה ל-50 מטרים 8 מאיות השנייה לפני דל רוסי.