גארי סטרומברג וג'יין מריל – המשך
מתוך הספר: "אם היה צורך לאכול, נניח במסעדה הוליוודית מפוארת, הייתי אוכלת ואז ממהרת לשירותים כדי להקיא את זה.
"מישהי בתא לידי הייתה עושה את אותו הדבר. ואז את יוצאת מתא השירותים ואף אחד לא מדבר על זה". ברברה ניבן, שחקנית.
שורה תחתונה: שהפרעות אכילה לא פוסחות על אף אחד, גם על אנשים שכביכול חיים את החלום. ואם להם היה את האומץ לדבר על זה, לכל אחד מאיתנו יכול להיות.