כסף או איכות: מה שווה יותר

לאחרונה, פנו אלי, מחברת הי-טק, וביקשו ממני בתור מנהלת מרכז השתלמויות והכשרות, לספק הרצאה לחברה ליום עיון- מהרגע להרגע. התשלום, בסביבות 5000 שקל, עבור שעה וחצי.

 

הסכום, שמהווה סוג של משכורת חודשית ממוצעת, הפעים לרגע. אבל בו זמנית, גם העלה שאלות אודות הקשר בין "מספיק" ו"צודק". במקום בין "יותר" ו"שווה" וחשבתי שהרי פעם צניעות הייתה ערך.

 

אנשים גדלו וגידלו ילדים על עיקרון של הסתפקות במועט. המסר היה 'צמצמו' את כמות הרכישות החומריות לטובת 'הגדלת' חיי הנפש והרוח. ובן גוריון כסמל או מיתוס, הוליד דור של אנשים שראו במעט החומרי, סמל לאיכות.

 

אחר כך, באו הליבראלים וארידור, וכל אלה שאחריהם, והתחלנו לאמץ את אמריקה ומסריה כדרך חיים. וביחד עם העיקרון ש'קל יותר', ו'נוח יותר', זה 'טוב יותר'. החלטנו שגם 'גדול יותר' ו'עוד יותר', זה נפלא ונכון. למדנו שהענווה וחיי הרוח, הם בכלל פאסה. כי הם לא מקדמים אותנו הלאה. והם לא מביאים לנו תשואות.

 

בזמן הזה משהו קרה, ופתאום המדד לאיכותו של אדם הפך להיות מידת הכסף שהוא מרוויח. לא יאומן, אבל גם האדם עצמו וגם אנחנו כחברה התחלנו להאמין שאם מישהו מרוויח המון כסף, הוא גם שווה המון.

 

ואדם עם כסף שווה המון לא רק בבנק. בהתחלה עוד גינינו, ניסינו להצביע על הכשל. אחר כך גינינו, אבל גם קינאנו בהם – באלה שמשחקים אותה! אלה ששיכולים לבקש הרבה, הרבה מדי. ומקבלים…!

ואחר כך, כבר כולנו (טוב רובינו) נשאבנו למשחק. כי אם הכסף הוא חזות הכול, אז מה אני שווה, אם אין לי?

 

כך, אל מול השאלה- האם זה מוסרי לבקש ולקבל 5000  שקל להרצאה? חשבתי שאולי זה הזמן לעודד משוואה אחרת- משוואה שבה נשזרת המילה הגינות. כמובן, שמצד אחד, עלה בי קול שאמר – אם נותנים לך- קחי. מה תשני עכשיו את העולם, תהיי פראיירית? צדקנית? מוסרנית?

 

בו זמנית, חשבתי כשם שזה לא ראוי, נכון וצודק למרות שזה חוקי- לקחת מס על עבודה בשווי של עד 57 אחוז, בעוד שעל רווחים של הון ומס חברות המדינה לוקחת רק 20 אחוז. כך גם לא יהיה ראוי צודק נכון והגון לתת יותר ולשבור את השוק רק כי מישהו\י ביקש, ואפשר לתת לו\ה. (כי את הפער משלמים האחרים, השקופים, אלה שלא נמצאים פה במשוואה)

 

איך, נעודד משוואה אחרת, אם נמשיך לתבוע ולקבל כאלה סכומים.שהרי כך השוק לעולם לא יתאזן ויהפוך לפחות מקוטב. לפיכך, גם בעתיד "איכות" לא תמשיך לגלם גם דברים שלא ניתן לכמת לכסף, ולתפוקות.

 

לכן, אם אתם שואלים, ביקשתי 2500. המרצה תקבל 1000 ו-1500 ילכו לטובת פרויקט שבהן המרצות מקבלות שכר נשם (תעריף של נציבות שירות המדינה).

תגובות (0)
הוסף תגובה