תגובתה ה"חצויה" של בר רפאלי בשבוע שעבר על "חוק לשון הרע" היא לא הפעם הראשונה שהדוגמנית מגיבה על הצעות חוק במדינה. בשנה שעברה הגיבה רפאלי במדיות השונות על "חוק הפוטושופ" וטענה כי "חוק שקובע שדוגמנית צריכה להיות מעל משקל מסוים הוא סבבה. אני חושבת שזה ימנע מבנות להרעיב את עצמן ובאמת יעזור.
על החוק של הפוטושופ, לעומת זאת, אני לא כל כך סגורה. כי אם אסור לעשות פוטושופ אז בנות ירצו להיות מאוד מאוד רזות. אני למשל יודעת שאני יכולה לאכול ולהישאר בריאה ואם הג'ינס טיפה לוחץ אז בפוטושופ בשנייה מסדרים את זה".
עוד ב-onlife:
- מחיר התהילה: מפורסמות כותבות על הפרעות האכילה שלהן
- ליאת אשורי על הסטייל של נינט ומרינה מקסימיליאן בלומין
- הריבאונד של דמי מור: הפרודה הטרייה נצפתה עם טיפוס מפוקפק
כמובן שרפאלי לא חשפה כאן שום סוד שהרי אם תעלעלו בכל מגזין אופנה מיד תפגשו שלל סלבריטאיות בעלות רגליים אינסופיות ועור ללא רבב. הבעיה היא שארגוני בריאות בעולם הזהירו כי שיפורים דיגיטליים מהסוג הזה מקדמים ציפיות לא מציאותיות של דימוי גוף, בייחוד בקרב נערות ונשים צעירות.
דוגמנית מרוטשת. צילום מסך מתוך: www.iwanexstudio.com
מי שחשבו על דרך מקורית לצמצם את הנזק הם שני מדעני מחשב מאוניברסיטת דורטמונד. לטענתם יש לגלות לצרכנים עד כמה תמונה ספציפית היא מרוטשת. במחקרם הם מסבירים כי הם מצאו דרך לכמת זאת באמצעות מדרג אשר יעניק "אזהרת בריאות" אוניברסלית על דפי המגזינים.
לדבריהם: "דימויים אידיאליים ולא מציאותיים שנמצאים כל הזמן על גבי שלטי חוצות ומגזינים מקושרים לא פעם להיווצרות של הפרעות אכילה ולאי שביעות רצון מדימויי גוף בקרב גברים, נשים וילדים".
הכלי שיצרו השניים מדרג את התמונות השונות ומזהה את ההבדלים בין התמונה הרגילה לזו המרוטשת כך שנוצר ציון בין 1 ל-5.
קמרון דיאז מרוטשת. צילום מסך מתוך: www.iwanexstudio.com
דירוג 1 מסמן תמונה שנעשה בה ריטוש קל בלבד בעוד שדירוג 5 מסמן ריטוש כבד. שיטה זו לקחה בחשבון שני מדדים: "התאמה גיאומטרית" שאחראית על רגליים וזרועות צרות, ו"שינוי תאורה" אשר אחראי לשינוי גוון העור, להעלמת קמטים, פגמים וצלוליט.
וככה בודקים את זה (צילום מסך מתוך: www.dartmouth.edu)
מחקרם כלל 468 תמונות דיגיטאליות של "לפני" ו"אחרי" אפשר היה לראות בקלות שנעשו שינויי תאורה והתאמה גיאומטרית, אולם רק באמצעות תכנת המחשב שפיתחו המדענים אפשר היה לגלות אילו תחבולות גרפיות נעשו בכל תמונה ותמונה.
כוכב טלוויזיה בריטי מרוטש. צילום מסך מתוך: www.iwanexstudio.com
בניגוד למחקרים קודמים, החוקרים הללו הצליחו להגיע לאלגוריתם מתמטי שמסביר מהי מידת הריטוש בתמונה. בנוסף לכך החוקרים ביקשו מנבדקים מתנדבים להעניק לכל זוג תמונות ציון בין 1 ל-5 על פי הדמיון שהם זיהו בין שתי התמונות.
כאשר החוקרים מצאו מתאם גבוה בין ההערכה הממוחשבת שלהם לבין זו של הנבדקים, הם הסיקו שניתן להגיע לשיטת דירוג שתתפרסם לצד התמונות השונות במגזינים.
החוקרים טענו כי "למפרסמים יש סיבות לגיטימיות לשנות תמונות כך שהן ייצרו פנטזיה שתסייע במכירת מוצריהם, אולם בשנים האחרונות הם טיפה הגזימו. כעת יש לנו מדד מתמטי לריטוש תמונות. ברגע שכל תמונה מקבלת ציון, הצרכן יוכל לדעת עד כמה התמונה הספציפית רחוקה מן המציאות".
בעוד שהחוקרים ראו בהתנהגות המפרסמים התנהגות לגיטימית שהפכה למוגזמת בשנים האחרונות אחרים טוענים כי אין שום לגיטימציה לריטוש תמונות.
כך למשל ביוני האחרון קראה האגודה האמריקאית לרפואה לשינוי הסטנדרטים בכל הנוגע לריטוש תמונות כאשר הכריזה כי "יש לעצור את חשיפתם של ילדים ובני נוער לפרסומות שמציגות דוגמניות עם גוף שניתן להשיג רק באמצעות תוכנת עריכה".
קריאה זו מצטרפת ליוזמה הישראלית של ח"כ ד"ר רחל אדטו וח"כ דני דנון – "חוק הפוטושופ", שאושר בוועדת השרים בשנת 2010, ועבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת במאי האחרון.
החוק מציע לאסור על שימוש בתוכנות מחשב לצורך הצרת היקפים של דוגמניות בכל פעילות מסחרית. בנוסף קובע החוק כי ייאסר על סוכנויות דוגמנות להעסיק דוגמניות המצויות במצב גופני של תת משקל.
בינתיים החוק עדיין לא בתוקף, אבל אפשר להשתמש במחקר הנוכחי כדי לדעת כמה מרוטשת התמונה של בר רפאלי בשלט החוצות הבא שלה.