בזמני המתנה ,כמו בנסיעה באוטובוס או להבדיל המתנה לתורי בקו"ח,,המתנה שמאתגרת סבלנות,אני מנצלת אותה לזמן איכות עם עצמי.אלא שלאחרונה עצמי נימצא מקופח מסיבה אחת עיקרית:השיחות בטלפון הסלולרי:שיחות קולניות של הממתינים אתי פולשות קולנית לתוך המחשבות ומאלצות אותי כמעט אונסות אותי להיכנס לחייהם של אנשים שלא אוויתי כלל להשתתף אתם בדבר4.למשל בנסיעתי האחרונה באוטובוס הצפוף והמיוזע,עמדה עלי בחורה כשידה האחת אוחזת במוט העליון(למזלי היה לה ריח דאודורנט)וידה השנייה אוחזת בסלולר.היא רבה קולנית עם כנירא בן זוגנה,כך הבנתי תוך זמן קצר לפי הנזיפות הקולניות שלה,על כי "התחיל"לדבריה בליל אמש עם חברתה.הוא כניראה ניסה להתגונן והיא "ספר לסבתא"כל האוטובוס השתתף בטרגדיה הנוראה של אותה בחורה(תלוי במין המאזין.הגברים אולי צידדו בו)כולם החלו לתת לה עצות או למתוח עליה ביקורת והיא-לא אכפת לה.הפסיקה את השיחה ותווכחה עם הנוסעים.אין זו הפעם הראשונה שעצמי מקופח על כי עלי להפסיק להקדיש לו מחשבה ואני נאלצת להקשיב לשיחות קולניות.לאחרונה זה קרה אפילו במעלית צפופה,גם אמהות עם עגלות ילדים היו במעלית אבל לבעלת השיחה לא היה אכפת.צר לי,אבל המיקרים היו באמת שיחות נשים.אני מצטערת.עם עובדות אי אפשר להתווכח.
לא רק זה ,אלא חולי הסלולר גם מסכנים עצמם .לא לא בעניין הקרינה.את זה הם יודעים ומוכנים להקריב את גופם על מזבח השיחה הממושכת בציבור.הכוונה למה שקורה אתם בכביש.הם חוצים במעבר חצייה,אבל חלילה להם להביט ימינה או שמאלה ,אפילו לפני הכניסה למעבר.כניראה,בעיניהם עצם הקווים הלבנים מקנים להם ביטוח מפני תאונות..
לפי מקורות יודעי דבר נודע לי שחולי הסלולר לוקחים אותו עמם גם לשרותים(נידמה לי שבסלולרי אין סקייפ,למזלם)זה מסביר את הידיעה ששמעתי לאחרונה מפי רוקח מוסמך ביותר שטען שלאחרונה רבו רוכשי התכשירים נגד עצירות ,רחמנא ליצלן.
אז לפחות דחיל רבאכ:שיחות טלפון קולניות_לא בציבור!