כולנו מבקרים את האנשים סביבנו, את המצב ואת עצמנו. לפעמים הביקורת מועברת בלי שנשים לב ולעיתים במטרה לשפר מצב. האם ביקורת המועברת היא ביקורת בונה ובאמת עוזרת לנו לראות מה נתון לשיפור? אולי הביקורת גורמת לנו להיעלב או להעליב ולא לצמוח מתוך הדברים
עוד בonlife:
במילה "ביקורת" ניתן להבחין בין שני מובנים:
- ביקורת- לבקר את האחר או את עצמי (criticize)
- ביקורת- לבקר אצל האחר (visit)
לבקר את האחר (criticize), משמעותו להתייחס אל האדם כאובייקט, לדבר עליו בפניו, למשל לומר לו: "אתה תמיד מבולגן, איך אתה חי בבלגן כזה?", אני טוענת כי זו איננה ביקורת בונה, האדם שסופג את הביקורת (criticize) בדרך כלל יחוש מאוים, הוא אינו פנוי למסר אלא עסוק בהתגוננות, הכחשה או התקפה.
לעומת זאת לבקר אצל האחר (visit), משמעותו להתייחס אל האדם כסובייקט, לדבר אליו ולא עליו, למשל לומר לו: "שמתי לב שקשה לך לשמור על הסדר, מה קורה?", זו ביקורת בונה.
כולנו יודעים שלאנשים אחרים יש דעות אחרות משלנו, אך לרוב קשה לנו לקבל את זה ברמה הרגשית. נוח לנו לחשוב שהדרך בה אנו רואים את העולם היא הדרך הנכונה וכאשר מישהו לא מסכים איתנו אנו עשויים לחשוב שהוא טועה או רואה את העולם בצורה מעוותת.
מדוע הביקורת מכאיבה או מכעיסה?
יש בזה אמת? אחת הסיבות לכך היא שהרבה פעמים יש בה בסיס של אמת. חלק גדול מהביקורות שאנחנו מבקרים אחרים הן ביטוי לצרכים שלנו שלא באו על סיפוקם. אישה יכולה לבקר שוב ושוב את בן זוגה על כך שהוא אינו מפרגן: "אתה אף פעם לא אומר לי מילה טובה…" יתכן שהביקורת היא ביטוי לצורך שלה מהילדות למילה טובה מהוריה, צורך שלא סופק וניסיון לספק אותו בבגרות דרך הזוגיות.
רוצים לשפר: הורים מותחים ביקורת על ילדיהם מתוך מחשבה שכך הם יהיו בתהליך מתמיד של שיפור אך בפועל הדבר אינו משפר את אופיים אלא פוגע בביטחונם העצמי, אותם ילדים עשויים לבחור שלא במודע בני זוג ביקורתיים ולצפות לפרגון מצידם על מנת לרפא את אותו "פצע" מהילדות.
ביקורת ממקום לא מודע: חלק מהביקורות הן ביטוי לחלקים לא מודעים שלנו, למשל גבר שיבקר את בת הזוג שוב ושוב על כך שהיא מסורה מדי לעבודה, הרבה פעמים הביקורת הזו יכולה להיות ביטוי לא מודע לשאיפה שלו להיות יותר מסור לעבודה או ביטוי לרצון הלא מודע שלו להיות פחות מסור לעבודה שלו ולהתפנות לדברים אחרים.
אפשר גם אחרת?
אפשר להתייחס לביקורת גם כ"ביקור" visitאצל האחר או בתוכי, מביקורת אפשר להשיג מידע על עצמנו ועל האחר, כלומר, ביקורות כוללות מקורות ידע סמויים.
אם נשלים עם העובדה שיש מספר דרכים לראות את העולם, האמת שלנו היא לא אמת יחידה ונקבל גם את התפיסה של בני הזוג שלנו, במקום לראות בהבדלי הדעות מקור למריבות נראה בהם מקור לידע.
לבקר מהמילה visitהכוונה להכיר את המציאות של האחר, לשאול: "מה אתה רואה שאני לא ראיתי?" לדמיין שהאחר הוא ארץ חדשה שאני יכול לבקר בה וללמוד דברים חדשים על עצמי ועל האחר.
ניקח לדוגמא אישה שמבקרת את בן זוגה על כך שהוא קמצן, על מנת להשתמש בביקורת הזו כמקור למידע, היא יכולה לשאול את עצמה: מה אני מרגישה שהוא נוהג בקמצנות? האם התחושה הזו מוכרת לי מהילדות? יכול להיות שאותה אישה תגלה שאחד מהוריה התנהג בצורה דומה או הפוכה מזו של בן זוגה ומכאן ניתן להבין שבתוך הביקורת על בעלה מסתתר רגש כמו כעס או עצב מילדותה.
לעיתים בביקורת על האחר קיים בסיס של אמת לגבי עצמנו, על כך נאמר: "הפוסל במומו פוסל", אם נבקר בתוכנו ונבדוק כמה מהביקורת שהטחנו באחר נכונה גם לגבינו נוכל להעשיר את המידע שלנו לגבי האישיות שלנו.
איך להעביר ביקורת בונה?
לא להאשים: כאשר ביקורת מגיעה בצורה של האשמות, התגובה לרוב תהיה הכחשה וביקורת נגדית כהתגוננות, על מנת שביקורת תהיה בונה ותשמש מקור לידע (visit) ולא למריבות, כדאי להשלים עם העובדה שהמציאות מורכבת מהאמת שלכם והאמת של האחר, אין רק דרך אחת לראות את המציאות.
אפשר לדמיין שיש גשר ביני לבין האחר, אני עוברת את הגשר הדמיוני ומבקרת (visit) אצל האחר, מגלה ארץ חדשה עם חוקים אחרים (שימו לב שהמילים רגש וגשר מורכבות מאותן אותיות).
להתייחס להתנהגות לא לאופי: בביקורת בונה רצוי לתאר התנהגות ולא אופי: "אני לא אוהבת שאתה מאחר" (דיבור אליו) במקום "אתה חסר אחריות" (דיבור עליו), כדאי לנסות לקחת ביקורת כרונית שחוזרת על עצמה ו "לבקר" בתוכי, לחשוב מה אני מרגישה לגבי זה והאם זה יוצר אצלי זיכרונות מהילדות? כמה מזה נכון לגבי?
להקשיב ולא רק לדבר: תקשורת יעילה מורכבת מהקשבה, הבנה ואמפתיה, כלומר חשוב לתת לשני הרגשה שהקשבנו לו והבנו איך הוא מרגיש, גם אם אנחנו לא מסכימים איתו.
בזמן הנכון ובמקום הנכון: כאשר המסר של הביקורת מועבר בכעס, המסר אינו עובר והביקורת לא יכולה להיות בונה, כדאי להעביר ביקורת בזמן מתאים, כאשר לא לחוצים או עייפים מדי, חשוב שהאווירה תהיה רגועה על מנת שהמסר יעבור בצורה נכונה.
לבקר רק אחרי אמירה מחזקת: מומלץ להתחיל את הביקורת במילים מחזקות ובונות ורק לאחר מכן לתת את הביקורת כאשר אנו מעצימים את המילים הטובות ומקטינים את הביקורת. דוגמא: "אתה ילד מאוד חכם, אפשר ללמוד ממך הרבה דברים, אם רק הייתי משקיע קצת בלימודים אני בטוח שהיית מגיע להישגים מרשימים.."