טיול לחו"ל הוא מבחן לזוגיות. בטיול דווקא אנחנו פחות בטוחים בדברים שהיו בטוחים בזוגיות שלנו בבית: תלות, עצמאות, שתלטנות, יכולת חברתית, יכולים להתחדד ופערים בין בני זוג מעצימים.
עוד ב- Onlife
- מה באמת גורם לשפעת וצינון. 7 מיתוסים על מחלות חורף
- אם אתם לא יכולים בלי משהו מתוק אולי אתם צריכים להיגמל
- למה נשים במידה 44 ומעלה לא יכולות למצוא כלום ללבוש באף רשת אופנה?
על מה רבים?על הכל ועל כלום. על הכל- על כל דבר, על כלום- כי שום דבר מהדברים שרבים עליהם בחו"ל הוא לא באמת חשוב. בדרך כלל רבים על שטויות: היא רוצה קניות- הוא רוצה כדורגל. היא רוצה לנוח- הוא רוצה "לקרוע את העיר". ולא דיברנו עדיין על זה שנדמה לה שהוא חייך למלצרית או שהמלצר קרץ לה.
למה זה מתחדד בחו"ל?– קודם כל, הוצאנו סכום כסף גדול, חיכינו לחופשה הזו הרבה זמן, דמיינו אותה כהתגשמות חלומות וזוגיות, וזה לא מצליח. דווקא שם המריבות פורצות ביתר עוצמה בבית, בשגרה, יש ויסות. חיי היום-יום הם כאלה שלוח הזמנים והעיסוקים משחררים אותנו מחיכוך מתמיד, אין תלות כל כך גדולה בבן הזוג.
בחו"ל, המרחב האישי מצטמצם לגודל של מזוודה וחרדות הנטישה עולות ואז כל מריבה מקבלת פרופורציות מפלצתיות. אשליית הביחד, אשליית האהבה שכביכול הופכת אותנו לאחד מתנפצת. וכל שטות כזו מדגישה את היותנו אנשים נבדלים, שונים, נפרדים.
מוקשים שעלולים להתפוצץ בטיול לחו"ל
1. כסף. יש יותר קבלת החלטות, שקשורות בכסף, ממה שאנחנו רגילים בחיי היום-יום: יש , למשל, יותר הוצאות על מסעדות. צריך לאכול?- בוודאי. בבית, עצם ההחלטה ללכת למסעדה מחייבת חשיבה, ומהווה 'אירוע'. בחו"ל, זוהי החלטה יומיומית, שמחדדת את ההבדלים בין בני זוג: להקדיש לזה הרבה זמן וכסף? ליהנות ממסעדה טובה או לחטוף משהו בדרך וכיו"ב.
גם החלטות על הוצאות 'חריגות' מקבלות עוצמה ויכולות להוות מוקד חיכוך: שווה להוציא 250 $ לטיסה של פעם בחיים על קרחון/ שווה לבזבז 250$ על חוויה של חצי שעה? מעיל עור מדהים ב-200 פאונד/ כרטיס למשחק של ארסנל באותו מחיר? ואין זמן לדיונים. חייבים לקבל החלטות במהירות.
ומה באשר לכניסה למוזיאון? שווה את מחיר הכניסה? ולא הזכרנו את הבילוי בקזינו…
2. קניות. כשאחד מבני הזוג מרגיש שזו מצווה לקנות (מבחר שלא ראיתי בחיים, מחירים שלא ראיתי) ולשני מתחיל לכאוב הכיס. בבית- אין אינטנסיביות כזו של קניות או תחושת החמצה תדירה כזו. בבית- גם כשהיא עושה קניות זה לא מול הפרצוף שלו כל הזמן. אפילו מישל אובמה לימדה אותנו שכשברק מחמיא לה (ותוהה) על בגד חדש היא עונה' זה 'לא חדש'. בחו"ל- הקניות בולטות.
3. ההיפוך בחוויה דומה: מי שרואה את כל הדברים המדהימים הללו- ומרגישה שבגללו נמנעת מהם- חווה את התיסכול כל הזמן. הפיתויים נמצאים שם כל הזמן.
4. ציפיות חברתיות: אם אחד מבני הזוג יוצר קשרים יותר בקלות, גם בבית, כאן הדפוס מתחדד ובן הזוג השני עלול לחוש חוויות קיפוח, חוסר יחס, ואף חרדת נטישה. זה יכול להתבטא, למשל, בכך שהוא רוצה רק אותה והיא רוצה חברת אחרים.
5. אי הבנות: בבית, פיתחנו קודים ושפה בזוגיות, שנובעים מהמוכרות. כשאנחנו אומרים שניפגש בכניסה לקניון, גם מבלי שירדנו לפרטים, שנינו יודעים למה הכוונה. פה- פתאום גילינו שלקניון יש 6 כניסות, כל אחת פונה לרחוב אחר, ועמדתי 'והתייבשתי' ודאגתי, רק בגלל שלא הסברת בדיוק (כן, וודאי שהצד השני אשם, זה קורה גם בבית, אבל בתדירות פחותה…) . ברור שרגשות התלות וחרדת הנטישה מקבלים עוצמות לא מוכרות, ומתבטאים בכעס ואכזבה.
6. ביחד/ קצת לעצמי: חלמנו על חופשה זוגית מדהימה, אז האם זה לגיטימי להיפרד לכמה שעות או שזה מראה שמשהו דפוק בזוגיות שלנו?
7. נהיגה וניווטים: אצל זוגות רבים הוא נוהג. גם כשהוא מקטר על עייפות וכאבי גב הוא ממשיך לאחוז בהגה. היא מחזיקה במפה או אחראית על הדיבור עם ה-GPS. 'חכה רגע, עוד לא התאפסתי' , ' בגללך התברברנו' הם שיח מאפיין, שגורם לאי נחת, כעס ותיסכול. וכמובן שלא הזכרנו את הבקשה שלה ' תשאל כבר מישהו' וההתעקשות שלו שהוא יודע בדיוק איפה הוא גם כשזו כבר הפעם החמישית באותו צומת.
איך פותרים את המשבר?
להכיר בשונות ביניכם. כדאי לפרגן גם לשונות שבין בני זוג. וליכולת של בני הזוג ליהנות מדברים שונים מאלה שמהנים אותנו. פרידהלמספר שעות מאפשרת למצות את הציפיות שהן לפעמים אישיות ולא רק זוגיות.
זוגיות טובה איננה מאופיינת ברצון להיות כל הזמן ביחד ולעשות אותם דברים. נכון שהיא מעוררת את חרדת הנטישה, ומנפצת את אשליית הביחד (בשביל מה נסענו? בשביל להיות לבד?) אבל חשוב לדעת ליהנות גם לבד, ורצוי עוד יותר לחזור לאחר מכן עם האושר האישי ולשתף את בן הזוג בהתלהבות ובחוויה.
להוציא 200 יורו על המגפיים המדהימות אפשר ולפעמים אף רצוי, אם הוא לא אוהב קניות, ו-200 יורו למשחק הטניס של פדרר, גם הם שווים את זה. רצוי אפילו באותו זמן.
בילויים נפרדים: חשוב מאוד להגביל, ולקבוע בצורה ברורה אם נפרדים לבילויים נפרדים: איפה נפגשים, מתי? ותוכנית גיבוי למקרה שלא מצאנו זה את זו במקום ובזמן שחשבנו.
תיאום ציפיות: הכי חשוב לנסות לתאם ציפיות לפני הטיול: מה רוצים? נופים? טיולים ברגל? מוזיאונים? קניות? מנוחה? לקחת אחריות משותפת ולתת לכל אחד מבני הזוג גם ממה שהוא מייחל לו.