ריבים גדולים ומקור לתסכולים רבים לאחר הלידה בהם נתקלתי בקליניקה מגיעים מחוסר ההסכמה של בני הזוג לגבי פינוי זמן איכות לזוגיות לאחר הלידה.
גברים רבים חשים שהם נדחקים הצידה בעקבות הופעת הילד, וכל מרצה, זמנה ותשומת לבה של מי שהייתה עד לא מזמן זוגתם הבלעדית מופנית לתינוק. היצור הקטן וחסר האונים מעסיק אותה 24 שעות ביממה, ופתאום אין לה זמן, חשק או טיפת סבלנות לתינוק השני ? קרי הגבר שלה.
התסכול שהגבר חש מהסיטואציה ובייחוד אם קשה לו להתחבר רגשית לרך הנולד, גורם לו לרצות להזיז את מחוגי השעון אחורה אל התקופה בה היו רק שניהם וליצור לו ולזוגתו זמן איכות פרטי משלהם. אז מתחילות להגיע הטענות על כך שהיא לא מתייחסת אליו, לא אוהבת אותו יותר כמו פעם, אין לה זמן אליו ושהוא פשוט מתגעגע לזמן שלהם יחד אחד על אחד.
בדרך כלל הוא מתחיל לפתע ללחוץ על זוגתו שהוא רוצה שהם ייסעו ביחד, רק שניהם לסוף שבוע באיזה צימר, או הנועזים שבהם אפילו מרחיקים עד חופשה בת שבוע ויותר בחו"ל. וכן כבר דיברתי עם אמא שלי והיא תשמח מאוד לשמור עליו, יש סייל בלונדון, כל החברים שוכרים ביחד יאכטה ביוון, או מצאתי דיל מטורף לקריבים.
היא מצדה, נקרעת בין השניים. היא ממש לא רוצה לנסוע בלי התינוק. רק היא מכירה אותו, הוא קשור אליה מאוד, איך הוא יחיה בלי אמא שלו כל כך הרבה זמן ואת מי מעניין חו"ל עכשיו כשיש פה כזה דבר בבית.
מצד שני, היא חוששת לאבד את בעלה. הוא מתלונן על חוסר תשומת לב ותחושה של מחסור באהבה מצדה. הוא מקנא בתינוק, ורואה בו סוג של יריב שמתחרה איתו על אותם המשאבים.
אז מה עושים?
קודם כל וזה מופנה לאישה, אם הגבר שלך מתלונן כנראה שיש לו סיבה. הקשיבי לטענות שלו. נכון שתינוק חדש שואב ממך כל אנרגיה נפשית ופיזית אפשרית , אבל אל תשכחי שאת עדיין נמצאת בזוגיות ואם חשוב לך לשמור עליה את חייבת להקצות מעט משאבים גם לה.
אל תצאי מנקודת הנחה שהגבר שלך אגואיסט שחושב רק על עצמו ולא רואה את התינוק בכלל. אין זה נכון, פשוט המעבר החד הזה מזוג להורים הכניס אותו להלם והכיל בתוכו שינויים שהוא לא היה מוכן אליהם נפשית. המצוקה שלו היא אמיתית והוא מבקש ממך שתתייחסי אליו.
כמו כן זה דבר נכון לעשות, להקצות זמן איכות שמוקדש כולו לזוגיות. מקום בזמן שהוא רק שלכם בלי התינוק.
אם המחשבה על נסיעה לכמה ימים בלי התינוק קשה לך עד בלתי אפשרית, דברי איתו לא ממקום של תוכחה, אלא ממקום של הבנה.
הסבירי לו שאת מבינה את המצוקה שלו וגם לך זה חשוב לשמור על הזוגיות, אבל האינטנסיביות הרגשית של טיפול בתינוק לא מאפשרת לך להתנתק עד כדי כך. אינך מסוגלת בשלב זה וזה לא פייר לבקש את זה ממך.
עכשיו כשהוא יודע שאת רואה אותו ומבינה את הקושי שלו, הוא פתוח לשמוע אותך. בקשי למצוא דרך פשרה. מקום באמצע. התחילו אולי מלצאת באמצע השבוע לכמה שעות. או לנסוע לאן שהוא לחצי יום, ולחזור בערב אל התינוק.
תראי איך את מתמודדת עם המרחק ממנו לזמן קצר יחסית ואז תוכלו לגבש דרך פעולה. אם את לא מסוגלת להתרחק לכמה ימים, בקשי ממנו עוד קצת זמן. אבל את הזמן הזה נצלי להעמקת הקשר הזוגי.
התייחסי אליו יותר. דברי איתו יותר, ומצאי זמן אפילו בערב, כשהתינוק ישן, להקדיש קצת זמן לפעילות זוגית שנעלמה עם הלידה, ולהחזיר אותה לחייכם. גם צפייה משותפת בטלויזיה בתוכנית ששניכם אוהבים היא פעילות זוגית.
העיקר שתרגישו שוב שאתם יחד.