גרביים, השפה העברית והדמוקרטיה הישראלית

גרביים. הררים של מגבות, בגדים של קטנים, בגדים של גדולים, מצעים וגרביים.  בקיצור שבוע של כביסות ממתין לקיפול במוצ"ש. נוכח הייאוש, לקחתי הכל לסלון, הדלקתי טלוויזיה בנסיון להשאר ערה, ונפלתי על כוכב נולד אפגניסטן, סרט תיעודי.

סיפורה של אחת המתמודדות הסופיות, היה מרתק במיוחד, שכן שיר הפרידה שלה מהתוכנית קומם עליה חכמי דת, ואלו גזרו דינה למוות. פשעה למי שלא מתעדכן בחדשות קבול היה שכיסוי הראש שלה גלש, והיא רקדה על הבמה. תרגעו. ..הכל בחינניות של ילדים בכיתה ג'.

 

ראיתי את הסרט עד תומו, למרות השעה המאוחרת והידיעה שאני קמה עוד פחות מארבע שעות , ולא לא בגלל העניין הרב שיש לי בשירה האפגנית, כבודה במקומה מונח, אלא מתוך תחושה של מסתכלים רחוק ורואים קרוב. 

למרבה הפליאה לא עברה חצי שנה והמראות ממחוזות רחוקים הפכו נפוצים בארצנו הקטנה. ומילים קשות וחזקות, תפארת השפה העברית התחילו להתגלגל על כל לשון. מילים כגון: 

  • הדרה ?של נשים מן המרחב הציבורי לטובת סטנדרטים של צניעות המזכירים את ימי הביניים החשוכים עת היו מעלים נשים על המוקד באשמת כישוף (אפרופו, שמתם לב שגברים לא הואשמו בפשעים מסוג זה);
  • החפצה ? של נשים ע"י אורח החיים החילוני, כפי שטוענים גורמים בציבור החרדי, מלשון ראיה בנשים חפץ ותו לא. אותו ציבור אשר חרט על דגלו את האמרה קול באשה ערווה. לדעתי זה החפצה לא?
  • הכאה ?של מח"ט בצבא באמצעות אבן במסגרת עוד התפרעות שלוחת רסן של נוער הגבעות אשר פעם אחר פעם מדגים את זילותו בשלטון החוק. אותו נוער אשר הפך את פעולות תג מחיר לאורח חיים, אשר מקביליו ברחבי העולם זוכים לתיאור "פעילות אנטישמית" ;
  • הכפשה ? של חילוניים הרואים בחרדים מקשה אחת קיצונית, ושל חרדים הרואים בחילוניים בורים מדעת ותרבות ושוכחים שאם אנחנו רוצים שהזיווג יצליח על שני הצדדים ללמוד לכבד האחד את השני;
  • הפגנה ?של הציבור לטובת מטרות שונות דוגמת בגין יוקר המחיה, ובעד שמירת המרחב הציבורי פתוח לכולם;
  • הפליה ? הפליה של סקטורים שלמים בציבור אשר רואים במדינה בית, ועמלים על תחזוקו ואחזקתו על בסיס יומיומי אך בבואם לבקש הקלה בשכר לימוד למוסדות אקדמאיים, דיור ציבורי או תחבורה ציבורית נשלחים לסוף התור, כי הקואליציה חשובה יותר;
  • הפקעה ?של חלום הדמוקרטיה וערכי השיוויון ע"י גורמים מגורמים שונים (לאו דווקא בשולי החברה);

ועוד ועוד תלי תלים של מילים חזקות ונהדרות כשאת הרשימה חותמת מבחינתי המילה הבלגה.

הבלגה מילה אשר פרשנותה המילולית היא התאפקות, כיבוש היצר, ובמהותה מתארת את התנהגותו של הציבור הישראלי במשך שנים. הציבור שהעדיף לעשות לביתו עד שגילה כי עוד שנייה יקבל צו לפינוי הבית כיוון שהוא זר במולדתו שלו.

 

אז אני מסרבת. מסרבת להתפנות, מסרבת להתקפל ומסרבת להרכין ראש.  אני מתכוונת להפסיק להבליג, להתחיל להתעצבן (למרות שיש יגידו שנולדתי מעוצבנת וצבע שערי מרמז על כך…) ולהרתם למאבק על הבית שלי.

סבא שלי עלה בגיל 13 לבד לארץ, עזב משפחה, בא להפריח את השממה, איבד חברים בקרבות, הקים מפעל, פרנס משפחה. אותו הסבא שכבר לפני למעלה מעשרים שנה, אמר בעצב, לא זו המדינה עליה חלמנו.

 

אז בשבילו, ובשביל כל בני דורו, אבל חשוב לא פחות, בשבילנו ובשביל ילדינו, בואו נפסיק להבליג, נתעצבן קצת יותר, ואולי ביחד נצליח לדחוף את סלע השינוי במעלה ההר.

תגובות (0)
הוסף תגובה