אני והטייקונים
כבכול בוקר קמתי היום מהמיטה והתחלתי בשגרת יומי, רק שהפעם כמובטלת (מי אמר שאין אבטלה??) ופתאום הבנתי שזה בכלל לא משנה אם אני מובטלת או שכירה, מהרגע שאני פוקחת את עיני ועד שאני הולכת לישון (בעצם גם כשאני ישנה) יש מספר אנשים/ משפחות שעושים כסף כמעט מכול צעד שלי….
התובנה הזו גרמה לי לקבל החלטה, אני רוצה להבין סוף סוף לאן הכסף שלי הולך…..
אז כדי להירגע, הרתחתי לי מים בתמי 4 שלי (פעם של קיבוצניקים עם חזון מנתיב הל"ה והיום של שטראוס), שמתי כפית גדושה של קפה עלית (סליחהשטראוס עלית)…. הרגתי 2 ציפורים במכה אחת, בעצם 3…כי גם שמזגתי את החלב יוטבתה (לא מתפשרת על איכות) נזכרתי שגם אותם כבר שטראוס רכשו מקיבוץ יוטבתה. הקפה היה מר, וגם התחושה שלי. אז כדי להירגע מהמשפחה שעוד בטח אתקל בה במהלך היום (כי אם ככה התחיל היום מי יודע איך הוא ייגמר) הדלקתי את המחשב…
ישבתי על הכיסא שרכשתי מהום סנטר (נעים מאד, משפחת פישמן), התחברתי לאינטרנט, נטוויז'ן ששייך לבן משפחה חדש בעץ המשפחתי החדש שלי, דנקנר. התעדכנתי קצת בחדשות, כלכלה וגם (אל תגלו לאף אחד) קראתי גם קצת רכילויות, אף פעם לא מזיק ליהנות קצת מצרות של אחרים.
אבל האמת נהייה לי רע ומר (ולא רק מהקפה של הבוקר), כי עוד לא 9 בבוקר וכבר עזרתי לכמה משפחות להוסיף עוד כמה שקלים לכיסם. אז התקשרתי לחברה מהסלקום שברשותי ותרמתי עוד כמה שקלים לדנקנר (מעניין מה הוא עושה עם כול הכסף הזה..) ודרשתי כוס קפה, עדיף בבית קפה שכונתי, כדי שאוכל להירגע מהגילויים המרעישים שלי מבלי לפרנס את המשפחות החדשות שלי שהפכתי להיות חלק מהן מבלי שאבקש.
אז הלכתי להוציא כסף מהכספומט, ניסיתי בבנק הבינלאומי הסניף הקטן שנמצא ליד ביתי (בבעלותו של איש קטן מימדים, אך גדול בעולם העשירים, בינו צדיק) אך קיבלתי הודעת שגיאה: "עקב תקלה המכשיר אינו עובד כעת"!! כמעט ונבהלתי שהבנק לא מאשר לי למשוך כסף, אז ניסיתי את מזלי והלכתי לבנק שלידו שבבעלותאריסון (פועלים…מכירים?!)…ומשכתי לי 100 ? (בחורה צנועה אני).
כנועה וטובת לב התיישבתי בבית קפה, וכמו תמיד נאלצתי לחכות לחברה, שתמיד מאחרת (אני לא לומדת כלום). אז ביקשתי יפה מהמלצרית, תפריט וכמה עיתונים שינעימו את זמני בינתיים. המלצרית הנחמדה, דאגה להביא לי את כול העיתונים הפנויים שמצאה…. מעריב (דנקנר, שנים לא נפגשנו), ועיתון כלכלה כדי להתעדכן איזה עוד מיסים הולכים מאיתנו ומי עוד מתעשר על חשבוננו): גלובס של פישמן (מסתבר שכול העיתונאים עובדים אצלו)…כמעט והרמתי ידיים, עד שחברה שלי הצטרפה ואז פיניתי את הראש שלי לטובת קצת ריכולים וקשקושים….
הזמנו קפה ("אנחנו משתמשים רק בחלב טרה", התנצלה המלצרית …אז "הסתפקנו" בוורטהיים) וקוקה קולה (סתמם….דיאט קולה), מאותו בית יוצר של ורטהיים. וכדי להמתיק את הגלולה המרה קערת גלידת וניל עם הרבה (שקרנית שכמותי..המון!!!) קצפת של שטראוס (או כמו שאומרים, פעם שלישית גלידה).
שבעה וטובת לב, נפרדתי מחברתי היקרה (מבלי לשכוח להשביע אותה שאת הפעם האחרונה שאני מחכה לה כ"כ הרבה זמן) וקפצתי לסופרמרקט השכונתי "שופרסל שלי" (מתנצלת שאני חוזרת על עצמי, דנקנר), כי בכול זאת אני לא יכולה להרשות לעצמי כול היום לשבת בבתי קפה. אז לקחתי לי עגלה ופתחתי בקניות: חלב, הפעם של "טרה" (כי זה יותר זול), יוגורט (0 אחוז שומן, למי שמתעקש/ת) דנונה של שטראוס, חומוס אחלה (עופרה ונוחי עובדים יחד…?!) ו..זהוו!
בעודי מחכה בתור הלקוחות החסכנים והצנועים- שקונים עד 5 מוצרים (אנשים, 5 מוצרים ולא 5 סוגי מוצרים) לא יכולתי שלא לדמיין בראשי, בכול צליל של מוצר העובר בקופה הרושמת, את צלצולי המרשרשים שנופלים מכיסי ישר לידי "המשפחות" החדשות שלי שיושבות עכשיו, וכול מה שנותר להן לעשות זה לחשב בכמה הם התעשרו היום.
חזרתי הביתה והתחלתי לזפזפ קצת בטלוויזיה, כמו כולם עדיין לא הצלחתי להשתחרר מהוט. ואם יש מישהו שהצליח שירים יד…ויתקשר אליי מיד לספר לי איך הוא עשה את זה (אני לא אגלה ל: נוני, תשובה, פישמן והשד יודע מי עוד..) קצת ערוץ 2 (ורטהיים, שטראוס, תשובה, בינו הצדיק ו…למי שפספסתי אני בטוחה שהוא יסלח לי, כי אני סה"כ אני מפרנסת אתכם די בכבוד) וכשראיתי שבעצם אין כ"כ מה לראות (בכול זאת כול תוכניות הריאליטי מרוכזות בערב) חזרתי למחשב.
שם בדקתי, מה מצב חשבוני הבנק שלי (מזרחי אם את ממש רוצים לדעת איפה אני מחביאה את "המיליונים"), וגם אם חשבתם שדביר החמוד הוא הפנים של החברה, אז תשמחו לגלות שחקנים חדשים וגם ותיקים במגרש הבנקאות…ורטהיים (ההוא מהדיאט קולה), ומשפחתעופר. הבנתי ששוב גבו ממני עמלה שלא היו צריכים. התקשרתי, נזפתי, איימתי לעבור למתחרים (דנקנר שבבעלותו בנק דיסקונט ישמח להרוויח עוד כמה שקלים מממני..) ולבסוף עם קצת התייפייפות (זה תמיד עובד) זוכיתי.
כיביתי את המחשב, ועברתי על הדואר (ככה זה שיש זמן פנוי). כמו כולם, גם אני מאלה שמתרגשים בכול פעם מחדש שהם רואים שמחכים להם מכתבים בתיבה. במקרה שלי אלו היו חשבוניות לתשלום: ביטוח רכב שאני צריכה לחדש ("כלל"- של דנקנר), ארנונה, מים וועד בית.
כדי להירגע מכול המחשבות, החלטתי לעשות מה שכול אדם במצבי עושה, ריפוי בעיסוק. התחלתי לנקות את הבית. הוצאתי את הסמרטוט, סליחה המטליות הלחות של "ניקול", הנייר מגבת של "ניקול" ו הבנתי שגם שכשאני מנסה "להתנקות" , אני עושה זאת בחסות "חוגלה" של דנקנר.
אז כדי להתנקות באמת. החלטתי לעלות על הרכב הצנוע שלי ולנסוע לים, שם לפחות הכניסה היא (בינתיים) חופשית. אבל מה לעשות, שגם הרכב שלי צריך דלק כדי לנסוע (לא המצאתי את הגלגל)… אז התלבטתי בין פז של בינו (שמתם לב שהוא שומר על צבעים אחידים בלוגואים של החברות שלו פז והבינלאומי…צהוב וכחול) או דלק של תשובה. החלטתי ללכת לדור אלון גם ירוק וגם כדי ששניים לפחות יתחלקו בכסף שלי וויסמן ולבייב (איך זה שדנקנר נשאר מחוץ למשחק של שוק האנרגיה,יש משהו שהוא יודע שאנחנו לא?!..).
שמתי לי דיסק של שלמה ארצי וקיוויתי "לארץ חדשה",שיש בה קצת פחות ריכוזיות. והאמת פשוט לא רציתי לשמוע רדיו (גם לשמוע חדשות וגם לממן בדרך איזה עוד בעל ממון שיכול להסתדר עם מאזינה אחת פחות).
כשחזרתי מהים, חיכתה לי המשימה החשובה ביותר, להתחיל לחפש עבודה באינטרנט…וכמה מפתיע, גם שם חיכתה לי כול החבורה…סלקום, טאואר, צים, הוט, קוקה קולה ועוד… כי אם אני משלמת להם כ"כ הרבה אז לפחות שישלמו לי דמי כיס. או כמו שחכמים ממני כבר אמרו:
"If you can?t beat them join them"