אני לא אישה מאמינה.
אני מודה.
קשה לי להתחבר לדת ולכל מה שהיא מתיימרת לייצג, אני מאמינה בדרכי שלי שיש מי שגורם לדברים לקרות.
אולי קוראים לזה גורל, אולי אלוהים ? לא יודעת. אבל זאת אני.
אני לוקחת בעיקר את מה שנוח לי מהמסורת היהודית, ועושים אצלנו קידוש בשבת ,כי זו סיבה נהדרת לרכז את בני המשפחה לדקה אחת שלמה של התאחדות. אני לא מכניסה הביתה אוכל לא כשר – כי לא הייתי רוצה שהילדים שלי יספרו שאכלו חזיר מוקרם בערב כיפור. אני מדליקה נרות בשישי, אם אני לא שוכחת , ואנחנו נוסעים לטייל בשבתות, כי באמת עם לו"ז עמוס , וארבעה ילדים, אין הרבה זמן משפחתי , ושבת זו באמת הזדמנות מצויינת. אז לא, אני לא דתיה, אבל משתדלת לא להיות כופרת.
לסיפור שאני הולכת לכתוב התוודעתי בשישי האחרון , ואין לי מילה אחרת לתאר אותו , חוץ מ- נס.
חלק מהפרטים שונו כדי לשמור על פרטיות הנפשות הפועלות.
זוג נשוי , שיש להם קצת יותר מהממוצע של 2.8 ילדים , עובדים קשה למחייתם , מרוויחים את המשכורת הממוצעת במשק, סביבות 8500 ? , רק מה, שניהם יחד. בקיצור, המצב קשה, אך מתגלגלים מפה לשם, עם קצת עזרה מההורים, סוגרים את החודש, ובעיקר חיים ממינוס למינוס.
הזוג הזה , בשישי האחרון , התלבטו, היו 10 שקלים , רק 10 ? שיכלו להשתמש בהם, מה קונים? חלות לשבת או איזה 2 קילו תפ"א , כי התינוקת שלהם הקטנה, עכשיו בתקופה שאוכלת רק פירה, או את הבקבוק עם התמ"ל , ולכן בשישי האחרון , התלבטו מה לקנות עם המעט מאוד כסף נזיל שנותר להם. התלבטו והחליטו ? האישה תאפה לחמניות , וישמרו את השקלים למקרה חירום עד שיכנס מעט כסף בסוף החודש.
לגבי הפירה לתינוקת, לא נורא, היא תאכל השבת את הבקבוק שלה עם התמ"ל , תנשנש ביס מפה ביס משם , וככה יעבירו את השבת, בלי פירות או ירקות טחונים לתינוקת.
וכך היה, האישה נגשה למלאכת האפייה, עוד הספקתי לקבל ממנה את המתכון המוצלח מאוד ללחמניות מתוקות , ולאחל האחת לשנייה שבת שלום.
כשעה לפני כניסת השבת , החליט הבעל שהוא יורד לזרוק את הזבל , וזה, שלא כרגיל, שהרי האישה היא זו שכל הזמן חופרת לו להוריד את הזבל. הפעם באופן תמוהה הוא החליט להוריד עצמאית את הזבל. רק זה כשלעצמו סוג של נס..
ירד.
זרק הזבל, וחזר הביתה.
בכניסה לבית הוא אומר לה נרגש, "בואי בואי , תראי מה מצאתי!"
היא ניגשת, ולא מאמינה למראה עינייה , שק שלם של תפוחי אדמה, אדומים ויפים בתוך השק רשת הזה של הירקנים, היו שם לפחות 10 קילו של תפוחי אדמה..
"קנית?"
"לא,לא מצאתי!"
"איפה מצאת?"
"על יד הפח"
"מה על יד הפח? הרי אין שם ירקן,או חנות,או שום סיבה שיהיה שם שק תפוחי אדמה…"
"בחיי, על יד הפח."
"אלוהים ישמור, השגחה אלוהית!"
אתם מבינים? באופן לא ברור, הבעל ירד לזרוק זבל,בלי שהיא ביקשה, ומצא על יד הפח שק שלם של תפוחי אדמה, ולא, אין שם שום ירקן או חנות לממכר מזון בסביבה, למעשה המקום הקרוב ביותר נמצא לפחות 500 מטר מהם , ובאופן לא ברור,שכב שם שק תפוחי אדמה.
האישה העמידה מיד סיר עם תפוחי אדמה אדומים ומתוקים , ועשתה פירה לתינוקת , על הדרך זרקה גם גזר אחד אחרון שנותר לסיר אחר עם תפוחי אדמה, מעט תבלינים וכנף עוף אחת שהוציאה מהעוף שהכינה לשבת, ועשתה גם מרק טעים שמחמם לב ונפש.
עכשיו,תראו, אני לא אישה מאמינה , אבל השבת הזו לא שכחתי להדליק נרות, ולברך מכל הלב, "אלוהים , תודה על החסדים שאתה עושה איתנו, תודה."