המילה הורה מקורה בשורש הרה, הריון = מביא לעולם , האם כאן נגמר תפקידו של ההורה?
לעיתים היום הדבר נראה כך .
מצד אחד אנחנו מנופפים בדגל של "חכם האדם מכל בעל חיים אחר" וללא ספק בתחומים רבים זו אכן האמת,
אבל האם נכון הדבר גם בתחום ההורות ???
בעלי חיים מעמידים צאצאים ודואגים למחסורם עד שאלה יכולים לדאוג לעצמם באופן סביר
בני האדם מתחילים גם הם עם אותו הכיוון אך מאחר והדרך ארוכה ומפותלת מוותרים בשלב זה או אחר בתיקווה שהילד
ימצא כבר את דרכו הלאה ,לבד.
זה לא קורה כמובן בגיל 18 ,הגיל אותו קבעו בני האדם עצמם כגיל בו האדם יכול לעמוד בזכות עצמו ,
אלא יותר לכיוון גיל 4, בשלב בו הילד כבר הולך לבד, אוכל לבד, מדבר וללא ספק מסוגל לדאוג לכל מחסורו בעולם.
אנחנו ,בניגוד לבעלי החיים אמורים להדריך את ילדינו לאורך שנים רבות.
לתת להם ספר ערכים , לנווט אותם ,לדעת את מיקומם הריגשי והפיזי בכל רגע נתון.
לכל הקוראים שקופצים עכשיו בטענה שהדרישה מוגזמת ובלתי אפשרית, עיצמו רגע את העיניים והיזכרו
בחוויה של התאהבות מעברכם, אני מניחה שרובכם מכירים את ההרגשה.
האם לא ידעתם או לפחות רציתם לדעת בכל רגע נתון איפה, עם מי ,מתי ואיך אהובכם?
האם לא ניסיתם ללמוד את תגובותיו, הבעות פניו עד לכדי הידיעה שאתם מרגישים אותו ללא מילים?
האם באמת ובתמים אתם יכולים להגיד שאתם מרגישים,מכירים,מבינים כך גם את ילדיכם , שהוא ללא ספק
הדבר היקר ביותר בעולמכם?
יום יום אני שומעת מהורים אמירות כמו : "הוא כבר גדול", "אחותו בגילו כבר עשתה את זה", "היא יכולה, היא לא רוצה",
"עובדה, שכשהולכים לקנות לו מתנה הוא יכול", "יש לו הכל", "היא מקבלת מה שהיא רוצה", "היא עושה לנו דווקא",
"הוא סתם מפונק וכפוי טובה" ועוד ועוד ועוד…
האמנם??? ואם כל האמירות האלה נכונות למה עדיין מבחן המציאות מציג תוצאות אחרות???
אמא חתולה לא מפסיקה לטפל בגור המפגין עצמאות יחסית לאחיו וגם לא משווה את האח האיטי יותר לזה המהיר,
אמא חתולה מתוכנתת להביא את גוריה ,בפרק זמן הקבוע מראש על ידי הטבע , למצב בו יוכלו לחיות באופן עצמאי.
אמא חתולה עושה את זה במסירות אין קץ כשהמטרה שלה מוגדרת לאורך כל הדרך.
רק במקרים בהם אמא חתולה חולה או מתה היא לא דואגת לגוריה.
עובדה מעניינת היא שגור חתולים אשר לא חווה נוכחות אימהית מספקת ,גדלים הסיכויים שיהפך לחתול תוקפני
גם כלפי אותו אדם שאסף אותו ,האכיל אותו מבקבוק,חימם אותו והביא אותו במסירות לגיל בגרות במקום אימו.
בקרב בני האדם האחריות משותפת כמובן לאמא ולאבא.
אם כך ,אולי גם התוקפנות הרבה ומתגברת בקרב ילדים היום קשורה לשיחרור הילד בטרם עת , ללא מפה מכוונת
ואף בגיל שעדיין לא יודע מפה מה היא?
אולי הסיבה היא העדר מטרה ברורה ומוגדרת אליה שואפים ההורים להגיע עם ילדיהם?
הרי על מנת להגיע למכולת אנחנו צריכים לדעת את הכתובת , מה זאת מכולת, מה זאת כתובת?
המשך יבוא!