תקנה 2.5 ….בא לברך ויצא מקלל

חברה שלי שמתגרשת בימים אלו שונאת את הפרוד שלה כול כך שהיא מוכנה לעשות הכול כדי לפגוע בו, שלא תבינו הוא לא חבר שלי ולמעשה אני לא סובל אותו , מה לעשות איתה גדלתי ואותו אף פעם לא חיבבתי עוד שהיו חברים …אבל ששמעתי אותה מספרת לי מה היא עושה לו ….סמרו שערותיי …איך היא אמרה לי …אז אני אתלונן מקסימום יגידו לי נו נו נו ….
 
אני לא רוצה להיכנס לסיפור האישי של אותה חברה, העובדות מדברת בפני עצמן, תלונות שווא הפכו למכת מינה בכול הנוגע לתיקי גירושין, אלו מכם שלא מעורים בתוך התסבוכת האיומה הזו תוהים בודאי על מה אני מדבר ובכן אני מדבר על האפשרות להתלונן כנגד הבעל/בן זוג/פרוד על תחושת איום/ מבט רצחני /צעקות ולקבל באופן אוטומטי ללא חקירה מספקת הרחקה של אותו אדם ל7 ימים במינימום ולעיתים אף הרבה יותר מכך …
 
אז על מה אני מדבר …אני מדבר על תקנה 2.5  ….וברשותכם אני מצטט חלק ממנה …את התקנה המלאה ניתן לקרוא ב : 
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/0AAE8F98-4061-422B-91B7-AF97B903FD5D/0/2×5.pdf
מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ושל קורבן עבירת מין או אלימות שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה
 
1. לא פעם קורה כי עד שנתן עדות במשטרה חוזר בו ממנה במשפט עצמו או מעיד עדות
הסותרת את עדותו במשטרה. לעניין זה קובע סעיף 240 (א) לחוק העונשין כי: 
"המוסר הודעות או עדויות בעניין אחד בפני רשויות שונות והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי העניין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו ? מאסר חמש שנים."
 
5. יחד עם זאת,  מקום שמדובר בחזרה מעדות של קורבן עבירת מין או של קורבן עבירת
אלימות,  יש לנקוט גישה זהירה ולהימנע בדרך כלל מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו
הסותרת. 
 
7. לפיכך,  רק במקרים נדירים ביותר,  אם בכלל,  יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד
במקרה שכזה,  ובוודאי שאין מקום לעוצרו לצרכי חקירה.  יחד עם זאת,  מובן כי עדיין יש
מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה,  ואם כן – מי
האחראי לכך.
 
לקחו משהו שאין לי שום דבר נגדו והפכו אותו למשהו נורא, שאלתי חוקר משטרה שחקר אותי כמה פעמים והתיידדנו …תגיד מה נהייה …הרי אתה כבר מבין …והוא ענה מה לעשות …כה זה בחיים לנשים אסל לגברים בסל …, למעשה תקנה זו משחררת את המשטרה ו/או המערכת המשפטית מלדון בתלונות שווא ואלו הופכות להיות לחם חוקם של נשים שמנצלות את ההזדמנות וקובעות עובדות בשטח …או במילים אחרות פותחות במערכה ראשונה ובכך קובעות מצב בו הגבר מורחק אוטומטית בלי חקירה אמיתית מילדיו , ביתו ורכושו ולמעשה נימצא בעמדת נחיתות ומשם הדרך אל הגירושין תוך כדי שימוש בתלונת השווא כמצג שווה שהנה המשטרה הרחיקה אותו קצר , שלא נאמר על גבול האוטומטי ומפה ….פשע !!!
 
אני יכול לקבל את העובדה שצריך להיזהר זהירות רבה בתלונות של אנשים בנושאי אלימות , אבל אני לא יכול לקבל שמדובר באפליה מגדרית כו בוטה ,אני לא יכול לקבל את העובדה שאם גבר יתלונן או שיתייחסו אליו כאל  כמי שמתלונן תלונה קנטרנית או שתלונתו תיסגר מחוסר עניין לציבור או שיזמנו במקרה הכי רציני את נשוא תלונתו יחקרו כלאחר יד וישחררו בלי לעשות משהו אמיתי כקבוע בחוק , 
 
ולדוגמא : אישה התלוננה ש בן זוגה דאז אמר לה לישון עם עין אחת פתוחה בלילה …אוטומטית הגבר הורחק ל7 ימים …. לעומת זאת …..אותה אישה תקפה את הפרוד שלה שהיה לאחר תאונת עבודה , האיש התקשר למשטרה והתחנן שיגיעו מהר ככל האפשר, אחרי ארבעים דקות הגיעו זוג שוטרים ולקחו את שני הצדדים לתחנה על סמך תלונות הדדיות , למרות שהגבר הוא זה שהותקף !!! למרות שהגבר היה חבוש ונסיעה לתחנת המשטרה המרוחקת כ15 קילומטרים מהמקום עלתה לו בכאבים רבים, בתחנת המשטרה הגבר עוכב בחדר המעוכבים ואילו האישה ישבה ביומן ונתנו לה מים להרגע ….לאחר כשעתיים הסתבר שהגבר צדק …והשוטרים נאלצו לכתוב את כול התלונה מחדש …תנחשו מה קרה אז ….הגבר התבקש לעזוב את הבית ל48 שעות …שסרב …הודיעו לו שהיא מורחקת ל48 שעות אבל יחד עם הילדים …או במילים אחרות התלוננת  ? נעניש אותך ואת הילדים … 
 
מישהו יכול למצוא את ההבדלים בין הסיפורים  ? 
 
 אני לא יכול לקבל שמדובר במשהו שהפך לשיטה מקובלת וידועה לכולם, אני לא יכול לקבל שיטה ממנה מתעלמים כולם כאילו היא לא קיימת ולמעשה יש פה לא רק עיוות דין לו שותפים כול הנוגעים לדבר אלא בעצם סוג של קרדום שיורד על ראשם של גברים רבים ללא יכולת אמיתית להגן על עצמם ….אני לא יכול לקבל את זה שאבות שהיו עד לאותו רגע אבות השנה בהבל פה הופכים למסוכנים…, ביליתי כשירים לגידול ילדיהם , אני לא מוכן לקבל את העובדה שבמאה העשרים ואחת בשם אפליה מגדרית מסויימת מצדיקים עוולות שעולות בחיי אדם 
 
תקנה 2.5 שלעצמה אינה תקנה רעה …נהפוך הוא היא מותירה לרשויות מרחב תימרון נאה להגדיל ראש ולמצוא על מי להחיל את הפטור ועל מי לא, אלא שפה מתגלה המלך במערומיו , איש לא משתמש במרחב הפעולה שניתן לו וכולם הולכים אל הפיתרון הקל ומפה הדרך לממוצע של 150 אבות גרושים שמתאבדים בשנה …..קצר .
תגובות (0)
הוסף תגובה