מחקר שנערך באוניברסיטת נוטינגהם, על-ידי החוקרים אלן טוואנסנד וניקולה פיטפורד (Ellen Townsend and Nicola Pitchford) והתפרסם בשבוע שעבר במגזין British Medical Journal (NMJ), מצא כי מתן אפשרות לתינוק לאכול לבדו 'פינגר-פוד', אוכל מוצק המגיע בחתיכות קטנות, יכולה לסייע לו, בין היתר, להימנע מהשמנת יתר בעתיד.
עוד בonlife:
תינוקות הנגמלים מחלב (חלב אם או תמ"ל) ועוברים לאכול בכוחות עצמם אוכל מוצק יפתחו הרגלי אכילה בריאים יותר וככל הנראה, לא יסבלו מהשמנת יתר במהלך תקופת הגמילה מחלב, ולאחריה. זאת לע,ומת תינוקות שיאכלו בעזרתו מבוגר עם כפית, מחיות למינהן.
המחקר מצא גם כי מתן האפשרות לתינוק לאכול בעצמו בזמן המעבר מתמ"ל או חלב אם למזון מוצק, הובילו את התינוק להעדפה ברורה של פסטה, אורז, ופחמימות אחרות על פני דברי מתיקה. ואכן החידוש העיקרי במחקר זה, הוא הקשר בין אכילה עצמאית, להעדפות הטעמים של הילד בטווח הארוך ובריאותו הכללית בעתיד.
במחקר בחנו הרגלי אכילה של 155 ילדים מגיל 20 חודשים ועד גיל 6 וחצי. 60% מהילדים עודדו לאכול בעצמם 'פינגר-פוד', כמו רצועות של צנימים, או חתיכות של פירות, בעוד שאת ה-40% שנותרו, האכילו מחיות שונות, בעזרת כפית.
אחד הניסיונות המעניינים שנעשו במהלך המחקר, הראה כי למרות שהציעו לקבוצת התינוקות שהאכילו אותם בכפית, יותר פחמימות, פירות, ירקות וחלבונים, הם בסופו של דבר אהבו דברי מתיקה, יותר מתינוקות שאכלו באופן עצמאי
.
החוקרים דיווחו גם כי הילדים שאכלו לבדם, שמרו על משקל תקין. "תוצאות המחקר מציעות שתינוקות האוכלים לבדם בזמן הגמילה מחלב, מקדמת העדפות לאוכל בריא יותר בתקופת הילדות המוקדמת שיכולה להגן מפני משקל עודף בעתיד". כך מסיקים החוקרים, בעקבות תוצאות המחקר. הם מוסיפים גם, כי לתוצאות אלו "יש השלכות הנוגעות למלחמה בעלייה של השמנת יתר בחברות בנות זמננו".
חשוב לציין, כי היו גם מעט תינוקות בתת-משקל בקבוצת התינוקות שאכלו בכוחות עצמם, אך מחקרים עתידיים, עם מדגמים גדולים יותר, הם אלו שיוכלו לאשש את הממצאים.
בספרה של סלמה ס.פרייברג "השנים המופלאות", מציינת כי בשנות העשרים והשלושים, שלא כמו היום, שיטת ההאכלה הייתה לפי לוח זמנים מסודר והתבססה על התיאוריה הפסיכולוגית הגורסת כי עיצוב אופיו של הילד מתחיל מיום היוולדו. לוח הזמנים, לפיו האכילו את התינוק היה כל 3-4 שעות, בהתבסס על כך שתינוק 'רגיל' מתעורר כל 4 שעות בקירוב, במשך החודשים הראשונים לחייו, בדרישה לאוכל.
הורים לתינוקות שלוח הזמנים שלהם היה מעט שונה, או לתינוקות שלא היה להם לוח זמנים כלל, היו נחשבים ל"הורים טובים" אם התעלמו מבכי התינוק, עד לשעת ההאכלה. הניסיון להרגיל את קיבות התינוקות ללוח זמנים זה, מלבד יצירת תחושה של חוסר-אונים וסבל אצל התינוק, הביא עימו בסופו של דבר למאבק עם התינוקות על אוכל, וברבות השנים מאבק זה נמשך לעיתים קרובות, גם סביב שולחן המשפחה.
היום המחקרים מבדילים בין האכלה בתמ"ל, הידוע כמתעכל לאט יותר, לחלב אם, המומלץ לתינוק ומותאם לתזונתו ולכן מתעכל מהר יותר. התפיסה להאכיל לפי דרישה ולא לפי שעון התבססה עם החזרה לעידוד הנקה.
מאז ועד היום, כאמור, שיטות ההאכלה השתנו לטובה. בעקבות התפתחות המדע והידע בתחום, ונוספו עוד משתנים למשוואה, היכולים למנוע עימותים סביב נושא האוכל, למנוע הפרעות אכילה, ומנגד להקנות גם הרגלי אכילה נכונים.
המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים מדגישים שכדאי לאפשר לתינוק המתחיל להתנסות באוכל מוצק, לחוש את המרקמים, לטעום את הטעמים השונים, וליהנות מחוויית האכילה.
בנוסף לכל אלו, אכילה באופן עצמאי, מעוררת אצל התינוק גם תחושות של מסוגלות ועצמאות, החשובות לעיצוב זהותו ואופיו של הילד. מומלץ לא לדאוג אם הפעוט לט תמיד אוכל (כל עוד המצב אינו חריג כמובן), זהו חלק מתהליך הלמידה של רגולציה עצמית, כך אומרים כותבי המחקר.
החוקרים מדגישים כי תינוקות ופעוטות יכולים להבחין מתי הם רעבים ומתי הם מלאים, ולכן מומלץ לתת להם ללמוד ולהגיב לתחושות שלהם עצמם, כמובן עם ההשגחה של ההורים.