חג פורים כבר כאן, אווירת חודש אדר מתגלגלת ברחובות ובעיקר בבתי הספר שבשנים האחרונות מתחילים את החגיגות כשבוע לפני החג עצמו כאשר כל יום יש בבית הספר אירוע אחר, יום בלונים, יום כתום, יום ליצנים ועוד, כיד הדמיון של הילדים והמורים . בעיני זה אחד החגים היותר מוצלחים שיש.
כמעט לכל תרבות יש מן חג כזה שבו מתחפשים, מחליפים זהויות והופכים ולו ליום אחד להיות משהו או מישהו אחר, מן יום כזה של הגשמת משאלות. זה לא קורה סתם, יום אחד מתוך 365 ימים שיש בשנה, החברה נותנת לנו לגיטימציה להתפרק, להשתטות ולהיות מה שתמיד חלמנו (או במקרה שלי – מה שנשאר בחנות …) ביום הזה הילד הכי חלש או פחדן יכול לעטות על עצמו את הגלימה של סופרמן, לשאוב לכמה רגעים את כוחותיו ולהתחזק, הילדה שתמיד הולכת עם צמות מהודקות ובגדים מגוהצים יכולה ביום הזה להתחפש לזמרת רוק פרועה ולהשתולל, ביום הזה יש לנו אפשרות לצאת מגבולות הביטחון ומהאזור המוכר ולבדוק מה היה קורה אילו.
עוד ב onlife:
- ילדים מפחדים מתחפושות – איך מתמודדים
- להכין תחפושות בבית
- משלוחי מנות – איך להכין עם הילדים משלוחי מנות יצירתיים
- אירועים חינם, פורים 2012 בשרון
- סנדאות ופעילויות לחג פורים 2012
ניסיתי להיזכר בתחפושות שהיו לי כילדה, פעם הכל היה הרבה יותר נאיבי ופשוט. התחפשתי לחרצית, אינדיאנית, פיטר פן ותינוקת, דמויות אוניברסליות שהזמן לא מחק. מה שהיה משותף לכל התחפושות שאת כולן עשו ביד , סבתא, השכנה או אמא שלי.
ההכנות התחילו כחודש לפני פורים, הרעיון היה נבחר בקפידה, אמא שלי הייתה מוצאת את כל הבגדים, בדים ואביזרים ובלילה הייתה יושבת ותופרת, רוקמת וסורגת כל מה שצריך. אבא שלי היה זוכר לקנות פילם למצלמה ובבוקר שבו התחפשנו לצאת לבית הספר נעמדו שלושת האחים עם חיוך גדול והצטלמנו , לא 50 תמונות בתקווה שאחת תצא יפה אלא תמונה אחת מדויקת לכל ילד – ככה זה עם פילים, חושבים לפני שמצלמים. כשעה מאוחר יותר היה מתחיל לרדת גשם באופן קבוע ובלתי מוסבר רוב חגי פורים בילדותי היו גשומים.
חג פורים של היום כמו התקופה כולה מאופיין במהירות, אינסטנט, הרבה רעש וצבעוניות חזקה. רוב התחפשות מייצגות גיבורי תוכניות טלוויזיה ששנה הבאה כבר לא היו רלוונטיות, הן סינטטיות, מבריקות ונתפרו במפעל ענק בסין, מצד שני יש לזה יתרון כי אפשר לרכוש כמה תחפושות ולהחליף ביניהן בימים השונים של החג ויותר מכך לשמור בארגז תחפושות.
לארגז התחפושות יש חשיבות רבה בתוך כלל משחקי הילדים – זה פריט חובה בכל בית לילדים בגילאי 2-10 שנים ואולי אף יותר. את הארגז כדאי לשמור במקום נגיש, יומיומי וזמין. היכולת להתחפש מאפשרת לכמה רגעים "לצאת" מתוך עצמי להתנהג, לדבר ולהרגיש מישהו אחר קוראים לזה "משחקי הכאילו".
גם אמא יכולה להתחפש
יחד עם זאת ולמרות כל הכיף והשמחה לא כל הילדים אוהבים או רוצים להתחפש. למה? לפעמים זה נובע מחוסר החלטיות בתחפושת עצמה, לעיתים זה חוסר ביטחון וביישנות, יש ילדים שרואים בהתחפשות למישהו אחר קצת איבוד של עצמם או איבוד שליטה כללי. כל זה לא מתאים לכל הילדים ומומלץ להיות רגישים בתגובות לחוסר הרצון בתחפושת. צריך לכבד את החלטת הילד ובכל זאת בגילאים הצעירים הייתי ממליצה להכניס לתיק שלו שקית עם תחפושת קלילה, אולי קצת אביזרים ולאפשר לו להתחרט במהלך היום.
להורים שבנינו – קחו לכם יום אחד בשנה שבו תשאירו את הרצינות שבהורות בצד, את כל ההחלטות הרות הגורל ואת כל המשימות השוחקות שאינן נגמרות ותתחפשו, לא יודעת למה, אבל תתחפשו. תאפשרו לעצמכם יום אחד להיות מישהו אחר, בתור אמא התחפשתי לפרפר מתוך הרצון הברור להיות קצת חופשיה ולעוף, התחפשתי למכשפה כדי להיות ליום אחד רעה אמיתית, התחפשתי גם לסופרוומן – זו שמצילה את העולם, כי יש ימים במהלך השנה שאני בקושי מצליחה להציל את עצמי ועוד.
כדי להבין את עולם הילדים אי אפשר רק לקרוא עליו במדריכי הורים או להתרכז ברשימת מטלות שמותר ואסור לעשות, כדי להבין אותם וליצור דיאלוג מקדם כדאי לקפוץ לבקר בעולמם – אין יום מתאים יותר להתחבר לילדים שלכם ולילדים שבכם כמו פורים. אז בין אם תלכו על תחפושת שלמה , אביזרים או רק פאה וקצת נצנצים, תוסיפו לכל זה גם חיוך ותיהנו, כי הורות יצירתית מבינה ילדים