כי זה מה שצריך. לבנות ביחד שריון של טעם טוב. אז למה אנחנו מציעים לכם להיות שותפות ברשת האופנה השיתופית? כדי שניצור יחד קולקציה שמדברת אלינו. כי בינינו, זו לא האופנה שלא מתאימה, לא המידות הקטנות, לא הצבעים הנועזים (או המלנכוליה כסגנון חיים צעיר). הבעיה נעוצה בעובדה שזה לא מכוון אלינו. רשתות האופנה לא רואות אותנו, הנשים, שהגיעו לגיל המופלג של 40 והלאה כמו שאנחנו רואות אותנו. ולכן מבחינתנו, הכל ליד. האורך, הצמידות, רוחב הכתפיה ועומק המחשוף. לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה פשוט למצוא את מה שצריך. כשצריך. גיבשנו אישיות, צברנו טעמים, סוף סוף החלטנו שאנחנו יודעות מה אנחנו רוצות, הבנו מה מתאים לנו וגם גילינו שזה בסדר גמור לקבל עצה כי לא בטוח שמה שאנחנו חושבות שמתאים לנו באמת מתאים – ואז זה איננו! נעלם! אין להשיג בחנויות! זה בדיוק הרגע שבו מתחילים להסביר לנו שוב למה אנחנו לא בסדר. לא במילים, במעשים. לא יודעת מה איתכן, אבל הסבלנות שלי לקניות וסיבוב חנויות בקניון מתקצרת מעונה לעונה, ביחס ישיר למידת ההתאמה של המוצרים אלי. האמת? ברוב החנויות אפשר למצוא "משהו". הבעיה שהתדירות של ה"משהוים" הרלוואנטיים הולכת ויורדת. בחנות הראשונה אני עוד מסבירה פנים ונכונה ללמוד מה חדש באופנה. בחנות השניה כבר הבנתי ובחנות השלישית אני כבר מתעצבנת שלמרות שתקעתי חסות בקפידה, מזיעה כבר שלוש שנים בפילאטיס ועדיין מידה 40 אורזת אותי יפה ? אני וקניות כבר לא הולך ביחד. כי רב התסכול על הסיפוק. לשארית הסיבוב כבר מתלווה אלי מן עווית של חמיצות, ואני ממש לא מחבבת את זה כי זה עושה קמטים רעים. הפוכים לאלו שמעידים על נטייה לחייכנות ואישיות אופטימית.
כי מה בסך הכל אנחנו מבקשות? מגוון, חידושים, מבחר גדול ושכוווולו יכוון אלינו. לא לבת שלי, לא לאמזונת על, לא לפאשיניסטה. לנו. שנחוש בטחון שאם נקנה מה שמציעים לנו לא נסתכן בפאתטיות, שהאיכות תאזן את הסולידיות, שהגזרה תחמיא גם אם נדלג על אימון כושר.
לגברים יש מדים, וחליפות, וטי שירט שחורה.
אנחנו יותר פלורליסטיות. מנעד האסתטיקה שלנו רחב וגמיש ויכול להכיל שינויים, ומצבי קיצון, ומולטי פאנקשיון אבל באמא שלכם – וותרו לנו על שיעורי האופנה. נסתפק בתקצירים מדוייקים להפליא בשפתנו.
בקיצור ? הבו לנו שריון של טעם טוב.
איך מצטרפים? פשוט מאוד