הקיץ נגמר, ורוחות הסתו (התאורטיות), מביאות איתן את החגים. מצד אחד, החגים הם תקופה נהדרת למי שנהנה מהחופש והמפגשים המשפחתיים הצפופים. אבל מנגד, יש קבוצה הולכת וגדלה של אנשים, שמרגישים מועקה חונקת ככל שהחגים מתקרבים.
לדברי ענבל חזקיה חלפון, פסיכולוגית קלינית בקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל, אנשים אלה סובלים מ"דיכאון החגים", שהוא בעצם ביטוי פופולרי לתחושת דכדוך ועצבות, הפוקדת חלק מאיתנו דווקא בזמן חג, שבו אנו אמורים לחוש שמחה. "ידוע כי החגים הם תקופה קשה במיוחד עבור אנשים בודדים, שאין להם חברים או משפחה, והם אלה שפגיעים יותר ללקות ב"דיכאון החגים'", היא מסבירה.
אבל לא רק. גם בעלי משפחות, מארחים ומתארחים כאחד, מדווחים על חוסר חשק במפגשים המשפחתיים, שפעמים רבות הופכים להיות מאולצים. "לא לכולם המפגש עם המשפחה הקרובה או המורחבת הוא אירוע משמח. במשפחות שבהם יש קשרים בעייתיים בין בני המשפחה, הצורך לשבת יחד יכול לעורר מתחים", אומרת חזקיה חלפון.
פעם היה פה שמח
הדסה כהן, היא אם לשלושה וסבתא לשני נכדים. היא מודה כי כבר כמה שנים שהחגים לא עושים לה את זה, אבל היא בכל זאת ממשיכה לחגוג ולארח. "פעם אהבתי את החגים וחיכיתי בכיליון עיניים למפגש עם כל בני המשפחה. הייתי נכנסת למטבח שבוע לפני החג ולא יוצאת ממנו עד שהיו לי במקרר מיני סלטים, אורז במגוון סוגים, דגים, בשר ותבשילים שכל אחד אוהב. אני עדיין עושה זאת אבל בהרבה פחות התלהבות מבעבר". היא מסבירה: "אני לא יודעת להצביע על משהו ספציפי שגרם לשינוי, אבל בערך לפני שנתיים, כשישבתי עם חברות לקפה הן התחילו לספר מי יגיע אליהן, מי מהילדים יעשה את החג בחו"ל ומה הן יכינו לראש השנה, ורק אני אמרתי שאני בעצם לא מתה על החגים".
החברות הסתכלו על כהן, כאילו הפילה עליהן פצצה. "הסברתי שהתעייפתי מההכנות הבלתי פוסקות האלה וסיפרתי להן שאמנם כולם באים לארוחה ומחייכים זה לזה, אבל מתחת לפני השטח המצב לא כזה אידיאלי. אמרתי שצריך הרבה אנרגיות כדי שכולם ישבו סביב השולחן, ואני לא בטוחה שהמאמץ והטרחה מצדיקים את זה".
אבל כנראה שדבריה לא נפלו על אזניים ערלות, כי אז החברות התחילו גם הן להתוודות, כי החגים הן לא התקופה הכי קלה בשנה. "פתאום שתיים מחברותיי התחילו לספר שגם הן עסוקות לשכנע את הילדים שלהן לבוא, בגלל נוכחות של בני משפחה שהם לא ממש ששים לפגוש. הבנתי שבלא מעט משפחות יש מחלוקות לא פתורות, יש הרבה תסכול בקרב אנשים, אבל אנשים לא מדברים על זה".
גם בעולם מחכים שהחגים יעברו
לדברי חזקיה חלפון, "דיכאון חגים" יכול לקרות לכולם ובכל מקום בעולם. "באופן כללי, כל מי שבודד או שקשריו עם משפחתו אינם טובים, מועד ללקות ב"דיכאון החגים". כי הוא מגביר את הפער בין תחושת ה'ביחד' הלאומית, לבין תחושת הבדידות שלו. אבל כדאי להיזהר מהידרדרות המצב למצב של דיכאון קליני חריף".
מסתבר כי התופעה הזו היא תופעה חובקת עולם, וידועה יותר בשם holiday blues. היא נפוצה בעיקר בתקופה של מאמצע חודש דצמבר, לקראת חגי המולד ועד אמצע ינואר, סיום חופשת השנה החדשה. לדברי חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, אחת הסיבות להתפתחות התופעה, היא ציפיות לא ריאליות של אנשים מהתקופה הזו. לדבריהם, אנשים רבים זוכרים את תקופת החגים מהילדות שלהם או שהם מפנטזים על איך התקופה הזו צריכה להיראות. כשהדברים לא מתבצעים כמו שהם מצפים, הדיכאון משתלט עליהם. לפעמים תופעת ה- holiday blues משתלבת עם תופעה שנקראת seasonal affective disorder, שהוא בעצם דיכאון "עונתי" שמתרחש בעצם בחודשי החורף. מסקר של חברת המחקר האמריקאית wirthlin לקראת חג המולד בארה"ב, עלה כי במהלך תקופת החגים 43% מהנשים בגיל הפריון דיווחו על עליית מתח ו- 40% מהגברים בגילאי 34-54 ציינו כי הם סובלים מלחץ, בעיות זקפה וחוסר עניין במין.
"זה בכלל לא מפתיע. כמו כל תקופה לחוצה, גם החגים מביאים איתם מתחים, חרדות ותחושת דכדוך", אומרת הסקסולוגית ד"ר איריס בר-און, שמסבירה כי "בתקופות החגים יש יותר לחצים, וטרדות היום-יום יתפסו חלק נכבד מחיינו. כשאנחנו נכנסים לחרדה, לחץ הדם לא זורם לאיבר המין אלא למוח וזה גורם לנו לבעיות בתפקוד מיני".
אפשר להתגבר על זה
לדברי חזקיה חלפון, קשה לקבוע האם דיכאון החגים היא תופעה שקיימת רק לאחרונה, או שמדברים עליה לאחרונה. לדבריה, דווקא מרגע שהחל דיבור גלוי ופתוח בנושא, התברר כמה התופעה נפוצה. "הפתיחות של השיח בנושא הוא חשוב, כיוון שזה בהחלט יכול להגביר את היכולת להיעזר ולהיתמך בתקופה זו. להרגיש פחות לבד בתוך הדכדןך. הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם דיכאון החגים היא להיערך מראש", אומרת חזקיה חלפון, "כדאי לתכנן אצל מי נתארח, מה נעשה בימי החג עצמו כשאין עבודה. כדאי לתכנן את חופשת החג באופן שמשלב זמן המוקדש לאירועים חברתיים או משפחתיים יחד עם זמן פנוי לעצמנו".
היא מוסיפה ואומרת, כי בעוד שביומיום אנחנו מתנהלים בשגרה מסוימת, הרי שהחגים, ובמיוחד חגי תשרי המסמלים התחלה של שנה חדשה, מהווים הזדמנות לעצירה ול"חשבון נפש". הזדמנות לשאול את עצמנו: מה התחדש אצלי מאז השנה שעברה? מה אני מאחל לעצמי לשנה הקרובה? אנשים בודדים או אנשים שלא מרוצים מעצמם ומחייהם, עלולים להיכנס לסחרחרה רגשית, לנוכח כל השאלות הללו". לדבריה, קל מאד להיסחף למרתון של אירוח ממקום למקום, או לחילופין לוותר ולא לצאת מהבית לכל אורך החג. אולם, כל אחת מהאפשרויות הללו עלולה להעצים את תחושת הבדידות ולכן רצוי לאזן ביניהן. בכל מקרה, חשוב לדעת שזו תקופה קצרה שמסתיימת, ומפנה את מקומה לשגרה המבורכת של היום יום.
ליאורה דהן, תזונאית ומנחת קבוצות, קושרת בין מזון ודיכאון ןמסבירה כיצד ניתן לעבור את התקופה:
1. לא להפוך את הבישולים לפול טיים ג'וב. זיכרו שגם מתכונים קלים להכנה יעשו את העבודה ויותר מזה ישאירו לכם זמן פנוי לעצמכם.
2. היו ערים לרמת הסוכר. נכון שדיכאון הוא המסלול הישיר לארון הממתקים והשוקולד, אבל חשוב להקפיד על רמת סוכר בדם ולא להרעיב את עצמנו בימי ארוחת חג.
3.אל תוותרו על מכון הכושר או פעילות גופנית. חגים הם "התירוץ המושלם" אבל חשוב גם במהלך החגים לעסוק בפעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח וההרגשה האישית.
4. חשוב להקפיד על שעות השינה. החגים מפרים את הלו"ז הקבוע של שנת הלילה, ויש לכך השפעות על יכולתו של הגוף לפרק פחמימות, לשמור על איזון ולהתמודד עם לחץ. הקפידו לישון טוב בין 9-8 שעות ביממה.