כולם מקנאים (או כמעט כולם) אבל אין הרבה אנשים שיודו בכך.
לקנאה יש כל מיני צורות "לגיטימיות": חוסר פרגון, ניסיון להכפיש, צרות עין, רכילות שלא במקומה ועוד…
קנאה זה רגש טבעי ואפילו בריא, קנאה בריאה גורמת לאנשים לרצות להתפתח, להשתדרג, לגדול ולהביא אותם להישגים חדשים.
קנאה לא בריאה משאירה אותם עם תחושה כי אחרים לוקחים על חשבונם (כאילו אם מישהו מצליח זה על חשבון אחרים) ועם תחושת חוסר אונים על חוסר ההצלחה שלהם, הם אינם לוקחים אחריות על חייהם ומאשימים את הנסיבות החיצוניות בחוסר הצלחתם: הממשלה, המצב הכלכלי, ההורים, האשה, הילדים… המצב…
הקדשתי לכך פרק בספר "לצאת מהשגרע", אני לא הולכת לחשוף את הפרק, אבל פגשתי את אחת הקוראות שלי וצילמתי אותה בוידאו כשהיא משתפת בתובנה קצרה ומשמעותית מאוד בעקבות קריאת הפרק "הדשא של השכן לא ירוק יותר".
את הוידאו צילמתי על דשא ירוק בנופי הגליל.