דוח חדש שמפרסם הארגון האמריקאי למחקרים בנושאי מזון ותרופות Pharmacopeial Convention (USP), ארגון עצמאי ללא מטרות רווח, מציג מסד נתונים נגיש לציבור, המפרט את המרכיבים הנמצאים באלפי מוצרי מזון. מסקנות הדוח פורסמו בגיליונו האחרון כתב העת היוקרתי למדעי המזון, Journal of Food .Science
עוד ב- Onlife
- לא רק עגבניות וזרעי פשתן: ששת המזונות שאוהבים נשים
- מה אנחנו צריכים לאכול כדי להיות מאושרים
- מנגנון השובע: איך שולטים על תחושת הרעב
"מסד נתונים הוא שלב קריטי בהגנה על הצרכנים", אומר ד"ר ג'ון ספינק, אחד מראשי החוקרים, מאוניברסיטת מישגן סטייט. "הונאת סימון תזונתי או במילים אחרים, הונאת המזון המהול היא בעלת מוטיבציה כלכלית גדולה אשר לא קיבלה את תשומת הלב לה היא ראויה בהתחשב לסכנה שהיא מייצגת", הוא מוסיף.
המונח, הונאת מזון מהול, הוגדר רק לאחרונה בדוח של המחלקה לבטחון פנים ובמימון המרכז הלאומי להגנת המזון של ארצות הברית. הונאת מזון מהול היא החלפה מכוונת, חבלה, או מצג שווא של אוכל, מזון, חומרים ואריזות מזון, או הצהרות כוזבות או מטעות שנעשו על מוצר עבור רווח כלכלי, ללא ידיעת הרוכש לרווח כלכלי של המוכר.
החוקרים שערכו את הדוח מצאו כי ב – 95% מהמקרים שנבדק בהם סימון תזונתי מוחלף רכיב מזון אותנטי, חלקית או לחלוטין על ידי רכיב אחר, שהוא תחליף זול יותר. לדוגמה מציגים החוקרים את ההחלפה של שמן זית עם שמן אגוזי לוז, החלפת חלב וחלבוני חלב במלמין אשר לא נבדק בבדיקות איכות שגרתיות והחלפת תבלינים כמו זעפרן בתרכובות כימיות שונות המאפשרות חיקוי של צבע הזעפרן באיכות גבוהה.
ארגון ה USP – פיתח בדיקות מעבדה ייחודיות במטרה לגלות את ההונאות השונות שאסטרטגיות הבדיקה האנליטיות המוכרות לא יכולות לגלות. "הבדיקות היחודיות שפיתחנו", אומרת ד"ר מור, החוקרת הראשית, "מאפשרות לנו לחפש ולמצוא מאגר אינסופי כמעט של רכיבים, אפילו ברמות זעירות, זהו כלי רב עוצמה לשמירה מפני הונאות מזון וכמובן גם מפני סימון תזונתי שגוי".
ישראל: "אף אחד לא מפקח מדי"
"בישראל לא קיים מסד נתונים כמעט ולא מתבצעת אכיפה וגם הבדיקות שנעשות נעשות בתדירות נמוכה מאוד", אומרת ענת כץ, דיאטנית קלינית העובדת בשיתוף פעולה עם מוסדות שונים, אין בישראל למעשה פיקוח ממשי על המזון שאנו אוכלים.
מי שאמון למעשה על בריאות הציבור בישראל אחראי גם על תקינות המזון שאנו אוכלים, הגוף הספציפי הוא : שירות המזון והתזונה הארצי במשרד הבריאות הפועל על פי פקודת המזון שחוקקה בישראל ב 1983 ותוקנה לאחרונה ב 2010, דינו של מי שמפר את החוק, רק שנת מאסר אחת.
עינב שימרון – גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, מסרה: "בהתאם לחקיקה והתקינה הישראלית שירות המזון במשרד הבריאות מפקח על סוגי המזון השונים המשווקים בישראל", אומרת , "במסגרת הפיקוח נערכו לאחרונה מבצעים של בדיקות שמני זית, אשר התמקדו באפשרות שבמקרים מסוימים סימון תזונתי כמו במקרים של מילוי שמן סויה וסימון המוצר כ-שמן זית. בנוסף, לאחרונה בוצע מבצע בדיקות דבש.
"בנוסף, משרד הבריאות נוקט בצעדים משפטיים ומנהליים העומדים לרשותו נגד העסקים החשודים. משרד הבריאות שב וממליץ לרכוש במקומות מוסדרים".
כץ מוסיפה: "אם אתם קונים מוצר, משווים מחירים ורואים שיש מוצר זול במיוחד, כדאי שהוא יעורר את חשדכם, שמן זית אמיתי, דבש אמיתי, מייפל אמיתי – הם מוצרים שעולים כסף, כי עלות הפקתם גבוהה יחסית, אז אם אתם רואים מוצר זול במיוחד- תבדקו היטב ואל תצאו מנקודת הנחה שמשהו כבר בדק".