במהלך המפגשים עם שותפות ומתעניינות עולה לא פעם השאלה למה בעצם צריך מותג אופנה שיכוון לנשים בעלות טעם טוב שעברו את מידה 36 או גיל 36. השואלות, לרוב אלו שמשייטות במעגל המספרים הקרוב ל 36, טוענות שבעצם הן יכולות לקנות בכל מקום כי עם הגוף שלהן ? אין להן בכלל בעיה למצוא מה ללבוש. זה כמובן נכון וברכות לבביות, הלוואי עלינו, אבל זה לא הענין. הטיעון הזה מזכיר לי את הדיונים בנושא נשים וקריירה. תמיד יש את המנהלות הבכירות שאומרות שהן אף פעם לא הרגישו שקיימת לדידן תקרת זכוכית, והתקדמותן לא נעצרה כי הן נשים. הן עבדו קשה, הצטיינו בתחומן וההישגים הם שהביאו להן את ההצלחה, ההכרה והתפקיד הרם. הן גם נגד אפליה מתקנת. כי אם לא יהיו מספיק מועמדות מוכשרות זה בהכרח יאלץ להתפשר על האיכות ולבסוף נשים פחות מוכשרות יכהנו בתפקידים בכירים. בטח זה נכון. זאת אומרת ? שיש נשים שהגיעו לתפקידים בכירים בקריירה בגלל הישגיהן וללא אפליה מתקנת. אבל האם הן לא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל? הטיעונים האלו תמיד מחזירים אותי לימים בהם עבדתי צמוד עם חנה האורגת. חנה היא אורגת דוגמאות מדופלמת, מסורה, אחראית ואנרגטית שפרנסה את משפחתה מעבודתה. והיא עבדה קשה מאוד. היא השתכרה מעט מעל שכר המינימום, עבדה משרה מלאה, פיללה לשעות נוספות כדי להרוויח עוד קצת, בחגים היא קבלה מתנות, בסוף שנה טובה בונוס קטן, וזה היה חלקה. כל קשר בין השכר של חנה לתוצאות הכלכליות של הארגון היו מקריים בהחלט. לטוב ולרע. ההבדל העיקרי בין חנה וביני הוא, שלי הייתה אפשרות הבחירה. הבחירה האם להמשיך בארגון, לעזוב, להתקדם בתפקיד, לעבור חברה ואז להתקדם בתפקיד. אפשרות הבחירה של חנה היתה בין להיות אורגת בחברה א' או בחברה ב' או לצאת לעצמאות ולהתפרנס כאורגת. לא היה לה אופק שמייצר תקוה לשיפור, ולא היתה לה התלבטות אם לבחור באמהות או בקריירה. היא היתה חייבת להתפרנס. שתינו עבדנו קשה ולשתינו לא היה חלק בחברה. אבל לא היא ולא אני יכולנו להשפיע על גובה המשכורות של הבכירים בארגון, או התעקשותם של הבלבתים להנות מחלוקת דיבידנדים שמקורם בקופה שהתרוקנה.
בקיצור, זה שיש כמה נשות קריירה מצליחות שזורחות בבדידות על שולחנות ההנהלה ויכולות להתלבט אם להמשיך או לחדול ולבחור באמהות, זה לא אומר שאנו פטורות מלהילחם על זכות הנשים לשוויון תנאים והזדמנויות. זה שיש כאלו שמוצאות מה ללבוש בכל מקום, עדיין לא פוטר מהצורך לייצר אופציה עבור האחרות ולדרוש שיתייחסו אלינו במישרין ולא כהערת שוליים נבולה לצד הגבעולית הזקופה בת ה 20. אופציה אמיתית זה אומר שאם אנחנו הלקוחות, "המבזבזות", העובדות או המשקיעות לכולנו יש השפעה על התוצאה. אז אם יש השפעה, מן הראוי שתהיה גם אפשרות בחירה. כזו שמאפשרת גם לחנה האורגת אופק טוב יותר ותקווה לשיפור בלי שום קשר לתנאי הפתיחה.
רשת האופנה החברתית היא הזדמנות שווה לשותפות אמיתית.