הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מועדון יולדות שיבא בייבי
לידת פג נחשבת לאירוע המעורר מתח, מצוקה ורגשות אשמה בקרב הורים. השהות בפגייה לאחר הלידה המוקדמת עלולה להיות חוויה לא צפויה המלווה חששות .
ההורים נאלצים להפוך להורים לרוב באופן פתאומי ללא תהליך רגשי של הבשלה והכנה. לעתים הקשר הראשוני של הפג והוריו בעייתי, הפג נולד מחובר למכשירים וצינורות רבים, דבר המרתיע את ההורים, ופעמים רבות אין אפשרות לאחוז בו באופן שבו ציפו ההורים לפני הלידה.
ריחוק זה מגביר את תגובות הלחץ והחרדה שקיימים ומגביר את הקושי להסתגל לתפקיד ההורות.למעשה בעקבות החשש ותחושת האשם של ההורים,כאשר הילד מתבגר, ההורים מרגישים צורך לפצות אותו, לגונן עליו ולוותר לו.
במצבים אלה עלולים להופיע קשיים בסמכות ההורים וביכולת ההורים להציב גבולות לילדיהם, דבר הנחשב מלכתחילה קשה יותר ב"עידן השפע" של המאה ה-21.
מתי מתחילים להציב גבולות?
ההיררכיה של זוג הורים בראש הפירמידה המשפחתית שהייתה ברורה מאוד בעבר כיום "נשברה" (הורים מנסים יותר ויותר להיות חברים של הילדים ופחות להיות הורים).
המצב הוא שהיום ילדים קטנים "מנהלים את ההורים", דורשים ותובעים. וההורים מנגד נותנים לילדים לא מעט. המצב הזה יוצר פחד ובלבול. ילד בלי גבולות רגיל שעושים מה שהוא רוצה ואז קשה לו במסגרת החינוכית, הוא לא מתחלק עם חבריו, חושב שמגיע לו הכל ושכל תשומת הלב צריכה להיות עליו.
לעומתו ילד עם גבולות יכול לדחות סיפוקים, לפתח עצמאות , מיומנויות חברתיות ובעל ערכים חינוכיים- הגבול מעניק לילד תחושת שייכות, ביטחון ואכפתיות .
הצבת הגבולות מגיל צעיר מאוד היא הדרגתית – מתחיל כאשר אנו מקנים לילד סדר יום., הורים רבים (ובעיקר הורים לפגים או לילדים עם קושי התפתחותי ) מתקשים להציב גבולות לילדים מתוך תחושה שבכך הם עלולים לחבל ברצון שלו לחקור ולהתנסות, ומתוך הנחה שהצבת גבולות אינה מתאימה לתינוק בגיל צעיר.
אכן, קשה להגביל תינוק, אולם הצבת גבולות חיונית כדי למנוע מהתינוק סכנות, ללמד אותו כללי התנהגות ולהעניק לו תחושת בטחון. התינוק לומד שיש פעילויות שאסור לו להתנסות בהן בעצמו, ומתרגל לסמוך על הוריו שיתירו לו פעולות כדאיות ומועילות וימנעו ממנו סכנות, כך הוא מרגיש מוגן ובטוח.
למה קשה לנו להציב גבולות
- רגשות אשם. הורים מרגישים רגשות אשם (גם סביב חוויית הפגות) וצורך לפצות על זמן איכות מועט עקב עבודה קשה. יש אף הורים שמפצים ומשלימים "זמן איכות" בעזרת מתנות, ממתקים וויתורים רבים. התופעה מחמירה שההורים מחזיקים במחשבותיהם תחושות שהתינוקות "סבלו" בפגיה.
- עייפות. קושי להציב גבולות כשעייפים, ההורים טרודים מדברים נוספים (עבודה, לימודים, התרוצצויות בטיפולים שונים וכו') הם קונים שקט במתנות, הבטחות, וויתורים וכדומה.
- פחד. תחושת בושה, ביקורת או פחד ממה הורה אחר או דמות אחרת תגיד (ילד המשתטח בקניון לעיני כל לאחר שלא קיבל את מבוקש).
איך להציב גבולות ולהצליח
- אחידות וגיבוי הדדי: הילד צריך לקבל מסר ברור משני ההורים מה "מותר לו ומה אסור לו", על בני הזוג לגבות אחד את השני מול ילדיהם.
- עקביות והתמדה לאורך זמן : עקביות והתמדה הן מתישים, מצריכים כוחות ואנרגיה וקשים ליישום אך הם החשובים ביותר והכרחיים לבניית סמכות הורים והנחלת גבולות וכללים לילדים.
- אמפתיה: חשוב לשמור על תגובה הורית המלווה אמפתיה ורגישות כלפי הילדים אך אם זאת לא לקבל את "שבירת הגבול", לילדים בגיל צעיר קשה לדחות סיפוקים ולעמוד בתסכול וחשוב כי הם יקבלו את המסר כי ההורה מקשיב להם ומבין את רצונותיו אך עם זאת עדיין לא צריך תמיד להיענות לרצונותיו ( לדוגמא ילד שבוכה כי לא מקבל חטיף נוסף ,ההורה יכול להגיב באמפתיה כי הוא מבין אותו ושומע את מבוקשו אך עדיין זה לא אומר שיוותר לו ).
- מודל הורי: כהורים אנו משמשים מודל לחיקוי להתנהגות, ילדים מפנימים דרך התנהגות ההורים ערכים ודפוסים שונים, אנו לא יכולים לצפות מילד לנהוג באיפוק כאשר אנו לא, לדחות סיפוקים כאשר אנו לא עומדים בכך וכו' דוגמא אמא שצורחת על בנה "אל תצעק" !.
- משוב ולמידה: לעתים ילדים עוברים על הגבול שנקבע להם, יש עימות, ההורים והילדים כועסים ובסוף היום הכל נשכח ! חשוב שההורים דווקא בעת רגיעה יישבו עם ילדיהם, יפרטו את מקרי האירוע ויפיקו מסקנות ויישום לעתיד.
הכותב הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית,במכון להתפתחות הילד, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר