האמת? (רק האמת!) קצת מעליב לקבל אימייל מאתר הנשים onlife וכולו מחווה למתכונים, נפלאות (או מחשכי) החלב וכותרות דומות. אני מודאגת קצת כי לא היתה אף כותרת שתוהה איך משלבים אפייה עם אמהות או קריירה בתנובה עם חופשת לידה. אבל, הי, יש עוד יומיים עד החג, אולי עוד נצליח לקשור באופן מקורי את הנושא הלעוס הזה? אולי פספסתי והתמונה של האם המיניקה את בנה בן השלוש היא היא למעשה הדיון החדש בקשר שבין אמהות, קריירה וחג הביכורים?
בקיבוץ תמיד היה טקס מקסים ומרגש בחג השבועות (שבשבילנו היה יותר חג הביכורים). החקלאים השוויצו עם הטרקטור החדש וגידולי השלחין, הרפתנים עם עגל שזה עתה נולד , הלולנים עם אפרוחים צהבהבים בני יומם (ועם שלישיית מפלסים ששרו לנו סרנדות) והאמהות – עם התינוקות שנולדו השנה.
מקץ שלושים שנה? מקץ הקיץ האחרון? בתום התום של העידן החקלאי והיצרני ובמות תעשיית הטקסטיל ומלאכות הכפיים – הגיע הזמן שלביכורים תינתן פרשנות חדשה, שנרומם גם תוצרים אחרים של התחדשות רעיונית, יוזמות כלכליות, התארגנויות חברתיות. אולי הקיבוץ והמושב איבדו מזהרם אבל לא הכל היה שגוי בתפיסה הזו. כלכלה חברתית וערכית שהיה בבסיסה עסק טוב, הצליחה לפרנס ולקיים משפחות רבות, וחברים צעירים, וערכים, ואידיאולוגיה ולפנות זמן גם לחיים שמעבר לפרנסה. ועסק לא טוב? אמנם דרדר קיבוצים לאיטם אך עדיין הרבה יותר לאט מעסק לא טוב שהתקיים באופן עצמאי. יש מקום להתגאות ולרומם את ביכורי השנה – הקואופרטיבים המתהווים, האלטרנטיבות הערכיות, הצעירים שהבינו שעוד דקה הם יהיו קצת פחות צעירים ובאחריותם לייצר לעצמם עולם חדש שיוכל להכיל גם אותם לכשיגיעו לגיל הפנסיה. הביכורים שאני מביאה בחג השבועות הזה הם ביכורי היוזמה הכלכלית החדשה לנשים (ולגברים פמיניסטיים), יוזמה שאולי לא תייצר קריירות בהרף מניה, אבל היא לבטח מציעה אלטרנטיבה לשילוב עצמאות כלכלית עם ערכים. כמו הורות ועבודה ויוזמה ושיתוף, ומי שרוצה מימוש עצמי יכול לבחור גם באפיית עוגות.