גרייניק ואני חוזרים במופע איחוד
אני עובד עם אבי גרייניק על מופע חדש, מופע איחוד. אנחנו עדיין לא בדיוק יודעים איך ומה זה יהיה אבל בטוח נשלב בזה גם קצת קטעים ישנים. עברו כבר 20 שנה מאז המופע הראשון. כשהחלטנו לפרק את הצמד הרגשנו צורך לשחרר קצת את התלות, רצינו לעשות דברים בנפרד, ממש כמו בזוגיות שלפעמים צריך ספייס. עכשיו, שנים אחרי, חזרנו עם רצון להרגיש אחד את השני שוב.
עוד ב-onlife:
עדיין מבקשים ממני לעשות "מה אתה דפוווק"
זה מצחיק, אחרי כל השנים האלה עדיין אנשים כל הזמן מבקשים ממני את זה. אני די שונא את זה כי כמה אפשר, אבל לפעמים זה נחמד כי ניגש אליך ילד בן 4 שמבקש ממך תעשה "מה אתה דפוווק", ילד שבכלל לא היה קיים אז ואני מבין שהוא צופה בזה ביוטיוב.
קומיקאים הם אנשים די פסיכים והצחוק זה הרבה פעמים מסכה
החברים הקרובים שלי הם האנשים שהכי מצחיקים אותי בעולם. למשל תומ"ש (תומר שרון) ואבי גרייניק זה אנשים שאני יודע שתמיד כשאני איתם יהיו חפירות אבל יהיו גם הרבה צחוקים. בכלל אני מעריץ קומיקאים, אני מעריץ את התכונה הזו שמאפשרת לך להצחיק, אבל הרבה פעמים קומיקאים הם אנשים פסיכים עם הרבה בעיות פנימיות והצחוק זה מסכה או פיצוי. הם משתמשים בהומור כדי להתמודד עם העולם, להסתיר פצעים וכל מיני שריטות.
אנחנו דווקא חושבות שהוא חתיך הורס – עידן אלתרמן (צילום: שחף טוויזר)
ידעתי שאני לא חתיך המחץ ולכן דאגתי להצחיק את הבנות
מגיל צעיר הייתי מצחיקן ובאיזשהו שלב גיליתי שזה הנשק שלי מול הבנות. כשרציתי להשיג מישהי זה מה שהייתי עושה, ידעתי שאין לי נתונים של חתיך המחץ. קומיקאים נולדים ככה, הם צריכים ריפוי באמצעות הקומדיה ולכן הם מתבטאים באמצעותה. רוב הקומיקאים זה לא אנשים שפתאום גילו שהם מצחיקים, הם סוחבים את זה הרבה זמן וכמו שקשה למצוא מישהו שפתאום בגיל 20 ומשהו התחיל לשיר גם קשה למצוא מישהו שגילה שהוא מצחיק בגיל מאוחר. כשאתה ילד מצחיק אתה לא יודע שזה הולך להיות המקצוע שלך, אתה מצחיק כי זה מנגנון ההישרדות שלך ואז לאט לאט אתה רואה שזה משהו שאתה פשוט צריך לעשות.
"המתרגמת" – קטע מהתוכנית "לא לפני הילדים"
היום אני יודע שלא הייתי רוצה סנטימטר אחד יותר, אני 1.69 שזה נמוך מהממוצע אבל אני לא מרגיש נמוך
בסרט התיעודי שלי "נמוך" ניסיתי לבדוק מה זה אומר להיות גבר נמוך בישראל, זה סרט שהייתי חייב לעצמי, הייתי חייב אותו לעידן של גיל 13 שהפריע לו שהוא נמוך. אין מה לעשות, זה משהו אבולוציוני כזה. גבר מרגיש שהוא צריך להיות קצת יותר חזק, קצת יותר מכיל וכן, גם קצת יותר גבוה. פסיכולוגים משתמשים בסרט במרפאות גדילה ואני יודע שהוא עוזר להרבה נערים. זה סרט שמדבר על להיות שונה ודיברו איתי הרבה אנשים שהם בכלל לא נמוכים שאמרו לי "אני הזדהתי עם הסרט כי הייתי הכי גבוה/הכי רזה/הכי מחוצ'קן". ברגע שאתה "הכי" בתור ילד אתה מרגיש שיש לך בעיה, אפילו להיות "הכי יפה בכיתה" זה תיק לא קטן, כי זה תואר. לא עשיתי הרבה דברים בחיים המקצועיים שלי שהגיעו מהאישי. הקומדיה היא בריחה, היא מורכבת מדברים שמצחיקים אותי, אבל הסרט הזה היה משהו שהיה ממש קרוב אלי, ממש חצבתי בנפש שלי ושמתי את החיים שלי על המסך.
לצפייה בסרט "נמוך" של עידן אלתרמן לחצו על הלינק הבא.
עידן אלתרמן: "אני 1.69 מטר ולא הייתי רוצה עוד סנטימטר" (צילום: נמרוד סונדרס)
בשביל שאני אחזור לטלוויזיה אני צריך שזה יהיה משהו שממש ידליק אותי
כרגע אני מרגיש שעשיתי המון בטלוויזיה. עשיתי את הסיטקום הכי מצחיק, "החיים זה לא הכל", השתתפתי בשתי עונות של "לא לפני הילדים", הנחתי את "של מי השורה הזאת?" ופה ושם עשיתי תפקידי אורח ותפקידים דרמטיים. כלומר, היום כדי שאני אחזור לטלוויזיה אני צריך שזה יהיה משהו שמאוד ידליק אותי. חוץ מזה אני טיפוס של לילה, השעון שלי הפוך מזה של רוב בני האדם. רוב האנשים קצת נובלים בשעה 20:00 בערב – אני, לעומת זאת, מתעורר לחיים בשעה הזאת. אני אוהב ללכת לעבודה בערב ולהיפגש עם אנשים אהובים, לעשות נסיעות ברחבי הארץ – וזה בדיוק אורח החיים של שחקן בתיאטרון. לדעתי זה יותר כיף מאשר לקום ב-5:00 בבוקר לצילומים.
אין כמו לעמוד על הבמה ולקבל פידבק מהקהל
התיאטרון זה משהו הרבה יותר מאתגר, יש בזה משהו הרבה יותר מחייב. זה לבוא ערב ערב ולהחיות את הדבר המוכר. מדובר באתגר שמאוד שומר עליך כשחקן, כי אתה צריך כל פעם מחדש לזכור שאתה מחויב לסיפור שכבר סיפרת בעבר. זה כמו להקריא לבת שלי את אותו סיפור שוב ושוב, אני חייב להתחבר לזה כדי שזה לא ישעמם אותי. עכשיו כמובן שעבור קומיקאי אין דבר טוב יותר מהקהל. תשאלי כל אחד, מאדיר מילר ועד קטורזה כולם יגידו שאין כמו המיידיות של הקהל, כשאתה עושה משהו ומיד מקבל פידבק לטובה או לרעה. ככה התחלנו, אף פעם לא למדתי בבית ספר למשחק, גדלתי עם הופעות מול קהל כי ככה זה היה פעם.
עידן אלתרמן לא חוזר לטלוויזיה עד שמשהו ממש ידליק אותו (צילום: דודי מוסקוביץ)
באמצע ההצגה קיבלתי SMS "מזל טוב, הבן שלך נולד והוא דומה לך"
כמובן שהמחויבות הזו לקהל ולתיאטרון יכולה גם לבוא לרעתך לפעמים. הרגשתי את זה בפעם הראשונה כשאשתי ילדה את הבן שלנו, אורי. מיה ילדה עשרה ימים לפני הזמן. באותו ערב הייתה אמורה להיות ההצגה האחרונה שלי לפני הלידה אבל פתאום התחילו למיה צירים. מיהרנו לבית חולים והייתי בטוח שאספיק. בסוף, 40 דקות לפני תחילת ההצגה, עם פתיחה של 10 אצבעות הייתי חייב לטוס לתיאטרון. באמצע ההצגה קיבלנו סמסים "הבן שלך נולד והוא דומה לך". בסוף ההצגה סיפרתי על זה לקהל ועד היום יש אנשים שפונים אלי ברחוב ואומרים לי "אני הייתי בהצגה הזו". באותו יום חשבתי שאני משתגע אבל ידעתי שאין מה לעשות. זאת לא פעם ראשונה שזה קורה וזה קרה כבר לשחקנים אחרים. ככה זה בתיאטרון, אי אפשר לבטל הצגה של 1000 איש ברגע האחרון, גם אם אתה בעצמך מת ומתקשרים מחברה קדישא, התיאטרון אומר להם "לא מעניין אותנו, הוא מגיע". באותו רגע הייתי קצת עצוב ועצבני, אבל תכלס היום יש לי סיפור מקסים לספר.
כשאתה ילד נצחי אתה אבא יותר טוב
השנה מלאו לי 40. הגיל הזה עדיין מאוד מוזר לי ולכן אני נהנה להיות ילד נצחי. זה מחבר אותך למקצוע, זה שומר עליך וחוץ מזה ברגע שאתה ילד נצחי אתה גם אבא מעולה. כשאתה שומר על הילד הפנימי שלך אתה הופך לאבא צבעוני יותר, מורכב יותר וזה מאוד עוזר ליחסים עם הילדים שלך. ברור שלפעמים זה מצער אותי שלא מלהקים אותי לתפקידים של בני גילי והייתי מאוד שמח אם זה היה קורה אבל לאט לאט, גם זה יקרה בסוף.
אני סוגד לבת שלי, שירה, אני פשוט מעריץ אותה
הקשר הזה בין אבא ובת זה נורא כיף; כשאני יוצא איתה למסעדות זה הדייט הכי טוב שהיה לי אי פעם. מגיל קטן אני מלמד אותה מוזיקה, היא מכירה את הביטלס בערך מגיל 3 וזה פשוט כיף לטפח אצלה את הצד הרוחני הזה, את האומנותי. היא ילדה מאוד רגישה לאומנות, יש לה חוש מאוד חזק לזה. היא רקדנית והיא הולכת לשחק תפקיד ראשי במופע הבלט שלה, וחוץ מזה היא קורעת אותי מצחוק – אני תמיד שם תמונות מצחיקות שלה בטוויטר. היום ממרומי גיל 8 היא כבר קצת טינאייג'רית, היא קצת מייבשת אותי עם כל מיני משפטים.
עידן אלתרמן: "הבת שלי, שירה, קורעת אותי מצחוק"
מוזיקה היא האהבה שלי אבל בחיים לא הייתי יכול לוותר על המשחק
אני מופיע יחד עם לקהת מג'יקל מיסטרי טור, בימים אלו אנחנו מבצעים כל מיני שירים שאני מתרגם, בעיקר שירים משנות ה-60 וה-70, הביץ' בוייז והרולינג סטון. אני מאוד אוהב לעשות מוזיקה, אני מתרגם ואני גם מלחין פה ושם. אם היית שואלת אותי בתור צורך של מוזיקה וסרטים על איזה חוש הייתי מוותר – על חוש השמיעה או הראייה, אז בחיים לא הייתי מוותר על היכולת לשמוע מוזיקה. מצד שני, בתור איש מקצוע, ברור לי שמאוד קשה לעשות מוזיקה בארץ ורק יחידי סגולה יכולים באמת לחיות מזה כמו שצריך. אצלי זה תחביב, אני עושה אותו ונהנה ממנו אבל משחק זה המקצוע שלי.
"המוזיקה זו האהבה שלי, המשחק זה המקצוע שלי"
הייתי יושב לקפה עם דיוויד בואי
אני מעריץ את דיוויד בואי כבר שנים. אני אוהב אותו מגיל קטן, הוא דמות שמשדרת חוזק פיזי כזה. נראה לי שאם הייתי יושב איתו לקפה פשוט הייתי בוהה בו ולא אומר מילה. ברור שיש לי עוד המון גיבורים ואלילים אחרים אבל בחרתי מישהו שעדיין חי.
ההופעה הבאה של עידן אלתרמן ולהקת ה"מג'יקל מיסטרי טור" תתקיים ב-8 ביוני בתיאטרון תמונע. להזמנת כרטיסים התקשרו 03-5611211 או כנסו לאתר.