הסיפור מוכר: אנחנו הולכים לטיפול שנים. זה עוזר, במידה מסוימת. אח"כ אנחנו מפסיקים את הטיפול, ואחרי כמה שנים, במקרה הטוב, אנחנו מגלים ששוב אנחנו לא במיטבנו. אתגרים חדשים מגיעים, ואנחנו שוב זקוקים לטיפול. הטיפול שעברנו עזר לנו לפתור בעיות, אך לא יצר לנו מספיק כלים פנימיים לשחזר את ההתקדמות בעצמנו. נדמה כאילו שהטיפול נשאר במסגרת חדר הטיפולים. למטפל יש איזו יכולת מסתורית שאין לנו, ובטח שאין לאנשים סביבנו. בשביל לקבל טיפול אנחנו צריכים לשלם, כל הזמן, והרבה. אותו דבר עם אימון. האימון עוזר, וכשהוא מסתיים, לאחר זמן מסוים ? אתגרים חדשים מופיעים, ואנחנו שוב זקוקים לאימון נוסף, כדי לא לדרוך במקום.
למטפל יש משהו סודי ונשגב
כל המערכת הזו פועלת על הנחת יסוד שלמטפל או למאמן יש משהו שאין לכל אדם. אדם צריך אספקה חיצונית של מרכיב הקסם, מישהו שיקדם אותו. אדם לא יכול להתקדם בעצמו.
ויש בזה משהו. רובנו לא יודעים איך לקדם את עצמנו היטב. אולי בתחומים מסוימים כן, אבל בתחומים אחרים ? אנחנו תקועים שנים. שנים באותה משרה לא מתאימה. שנים כועסים על ההורים. שנים לא מעזים לשיר. נדמה כאילו אנחנו צריכים את המטפל או המאמן כדי להתקדם. הוא הסמכות. הוא חכם. הוא יודע לאן ללכת.
אבל למה זה צריך להיות מסתורי כל כך? נשגב כל כך? מה כל כך מסובך בללמוד איך להתקדם בחיים? איך לצאת מתקיעויות? להתגבר על מכשולים רגשיים? להבהיר לעצמנו את הכוון? למה צריך אדם שעובר הכשרה של שנים (מטפל, מאמן) כדי ללוות אותנו אישית צעד צעד? אי אפשר לארגן משהו פשוט יותר, ואולי גם יעיל יותר?
משהו שהמטופל עושה, לא המטפל
קארל רוג'רס היה הראשון שהתחיל לדבר על זה. להוציא את המסתורין מהטיפול. להגדיר במדויק מה עושים שם, כדי ש(איזו כפירה!) לא רק פסיכולוגים יוכלו לעשות את זה. פרופ' ג'נדלין, פסיכולוג ופילוסוף, המשיך את הכוון הזה, כבר בשנות ה – 50. הוא שם לב שיש מטופלים שהטיפול עוזר להם, ולרבים מאוד הוא לא עוזר. ע"י הקלטה של מאות שיחות הוא הגיע למסקנה שניתן לחזות אם הטיפול יצליח תוך שתי שיחות! טיפול של שנים נקבע בשיחה השניה! אם זה ניתן לחיזוי מהיר כל כך, הסיק – אין קשר למטפל. זו יכולת של המטופל. הוא הבחין בכך שזה סוג של התבוננות פנימית.
ג'נדלין קרא למה שהמטופלים האלה עושים ? ההתבוננות הפנימית הזו ? התמקדות (פוקוסינג), והחליט ללמד את כולם לעשות את זה. הוא קורא לזה giving therapy away. למסור את הטיפול, לשחרר אותו, לתת אותו לכולם. זה הפסיכולוג שהיה מוכן לוותר על כתר הפסיכולוג, וללמד את כולם לעשות את מה שהוא עושה ? עם עצמם, ואחד עם השני. בלעדיו.
אנשים "רגילים" עובדים יחד
התמקדות היא רק אחת מכמה טכניקות שאני מכירה שבהן אנשים "רגילים", מן השורה, לא פסיכולוגים, מאמנים או מומחים לנפש האדם ? נפגשים זה עם זה בקביעות, פיזית, בטלפון או בסקייפ, ומנהלים ביניהם שיחות משמעותיות מאוד. שיחות שמקדמות אותם בצורה משמעותית, בכל תחום בחייהם שבו הם בוחרים לעבוד: להתגבר על אתגרים בזוגיות, בהורות, בקריירה, בבטחון עצמי, עם כסף, עם נהיגה, באמנות או בעסקים. הכל חינם. הזמן מחולק שווה בשווה, בד"כ חצי שעה לכל אחד. בסוף השיחה המיוחדת הזו ? שעובדת לפי טכניקה מסוימת שהם למדו ? הם יוצאים רגועים יותר, שמחים, עם בהירות גדולה יותר לגבי תחומים בחייהם, מוכנים לפעול בתחומים בהם קודם נעצרו. בימים שלאחר מכן הם מוצאים את עצמם פועלים אחרת, חושבים ומרגישים אחרת. הם קובעים לעצמם שיחות כאלה כמה שהם רוצים, הכל חינם ובשפע. פעם בשבוע, פעמיים, שלוש, או כל יום. הם חברים, זה נכון, אבל לא רק חברים. הם חולקים מיומנות שמאפשרת להם לנהל שיחות משמעותיות, מקדמות, מהפכניות.
אין מומחה, כל אחד לומד להוביל
אף אחד מהם אינו מומחה. ואם אחד מהם מומחה, הוא שומר את המומחיות שלו לעצמו. אין סמכות. כל אחד מוביל את התהליך שלו, בקצב שלו, בכוון שלו. אף אחד לא חולק על הבחירות של האחר, אלא רק מעודד אותו לבחון אותן ? לעצמו. אם הוא רוצה. אין ביקורת, אין הכוונה, יש רק שותפות לדרך. ליווי טהור. אמפטיה. אמון. כבוד. והקשבה מסוג מיוחד מאוד.
יש לסוג עבודה כזה בונוסים אדירים: זה חינם (אחרי הלימוד הראשוני), זה יכול להמשך שנים, זה זמין הרבה יותר מפעם בשבוע, אם רוצים, זה כיף, זה מחזק אותנו להוביל את עצמנו במקום להיות תלותיים, וזה גם מחזק את היכולת שלנו לבנות קשרים משמעותיים יותר ויותר, עם כל אחד סביבנו. אדם שלומד לשוחח שיחות משמעותיות כאלה יכול ללמד את חבריו לעשות אותו דבר איתו. הנה החלום שלנו מתגשם: אנשים סביבנו יכולים ללמוד להקשיב לנו. אנחנו נלמד אותם, כי אנחנו לימדנו את עצמנו. קשרים מעמיקים, מחלוקות מתמוססות. אנחנו מתחילים לגלות עוד ועוד מקומות נסתרים בתוך עצמנו, ולהביא לשם שינוי. החויה הפיזית שלנו בחיים משתנה. יותר קלילות, יותר צחוק, יותר סקרנות לעצמנו ולאחרים.
טכניקות פשוטות ללימוד
הטכניקות הללו פשוטות. קל ללמוד אותן, וקל ללמד אותן. זה לא נרכש ברגע, נכון, אבל קורס של בערך 50 שעות ? שכולל תפיסת עולם ותרגול רב ? מספיק כדי ללמוד אותן ברמה לגמרי מספיקה לתרגול עצמי או עם שותפים. יש בעולם אלפים רבים מאוד של אנשים שמתרגלים התמקדות, ויש בארץ כמה מאות טובות. טכניקה נוספת ששווה להזכיר בהקשר הזה היא "יעוץ הדדי להערכה מחדש", שפותחה גם היא ע"י פסיכולוגים, ויש לה מטרות דומות, ותרגול דומה במידה מסוימת.
קורסים להתמקדות נערכים ברחבי הארץ, ע"י מורים מעולים.
הכותבת היא מאמנת ומנחה סדנאות חווייתיות ללימוד התמקדות ברמה מעמיקה.