האם תרבות הפנאי שלנו הופכת לשטחית יותר?

כמעט בכל ספר או חיבור שתקראו שמנתח חברה או תרבות, אפשר להיתקל בביטויים בסגנון של "ירידת הדורות" או "הדור של היום הוא כבר לא כמו הדור של פעם". כך, ישנו מוטיב חוזר לפיו הרמה של הדורית ? מבחינה מוסרית, ערכית, תרבותית וכו', יורדת ופוחתת עם הזמן.

מצד שני, אם נבחן את הדברים על פני זמן ? ניתן לראות דיי בקלות שהאנושות, או לפחות העולם המערבי, נמצאים בהתקדמות מתמדת מכל הבחינות. רמת ההשכלה והאוריינות עולה, ישנה התקדמות טכנולוגית, שיפורים מדעיים, האומנות והבידור מתרחבים, ובסך הכל הכלכלה האנושית צומחת כמעט מדי שנה.

אם כך, כיצד ניתן להסביר את העובדה שתמיד נדמה לנו שהדור הקודם (או למעשה, הדור "שלנו") הוא תמיד טוב יותר מזה הצעיר? או שמא מדובר רק באשליה גרידא? על כך בדיוק נדבר בפוסט הנוכחי

התפרקות התא המשפחתי ואינדבידואליזם

מבחינה ראשונית, ללא שנתייחס לשאלה הפילוסופית יותר ? ניתן לראות כמה התפתחויות תרבותיות-חברתיות מרכזיות שפוקדות את העולם בעשורים האחרונים.

מצד אחד, קיימת התפתחות ניכרת מבחינה טכנולוגית ומדעית, כאשר המידע נהפך לנגיש יותר, המדע והרפואה עוברים תהפוכות אסטרונומיות כמעט מדי שנה ועוד.

מצד שני, ישנה התפתחות כלכלית אדירה ? ההכנסה לנפש של אזרח מערבי היא הייתה גדולה בסדרי גודל רבים לעומת ההכנסה לפני 100 שנים. אנחנו חיים טובים יותר, נהנים משירותים ומוצרים טובים יותר וגם יש לנו יותר זמן פנוי מבעבר.

לבסוף, התפתחות נוספת הינה לכיוון חברה ליברלית יותר ? שבה אנשים יכולים לחיות לבדם, מחוץ לכל מסגרת מחייבת. זה כמובן מוליד גם חוסר יציבות והתפרקות של תאים משפחתיים, וחשיבה של כל אדם בעיקר על עצמו.

לכל אחת מההתפתחויות הללו ישנם יתרונות ניכרים אך גם חסרונות ? ניתן למצוא בהם גם עניינים שליליים, אך מנגד ? האם באמת הולך ופוחת הדור?

תרבות בידור רדודה ושטחית

תרבות הבידור שלנו היא לעיתים קרובות מובאת כדוגמא לרמה ה"רדודה" אליה יורדת התרבות והחברה שלנו. תכניות הריאליטי המרובות, אופרות סבון זולות, הפסטיגל שנהיה שטחי במיוחד (לכאורה) ועוד ? כולם מהווים עדות לרמה הרדודה.

למעשה, גם בתור בעלים של לופט למסיבות רווקים, אני יכול לומר שכמעט כל מסיבת רווקים כוללת מופע רדוד ודיי טפשי של חשפניות ואף מעבר לכך.

במבט ראשון, באמת נדמה שיש כאן הדרדרות מסויימת ? לפני 50 שנים היו לנו בארץ ציונים חלוצים שהפריחו את השממה ואהבו שירה עברית, נלחמו למען המולדת ועוד. אבל מצד שני, אם תקראו על תקופת ראשית המדינה ? תגלו שגם אז הייתה תופעת זנות בערים הגדולות, וגם סרטי "אסקימו לימון" שמתארים את ראשית המדינה אינם דמיוניים במיוחד.

בנוסף ? תדמיינו לעצמכם את העולם לפני 2,000 שנים, למשל בתקופה הרומית ? כאשר הבידור הפופולארי היה לבוא לקוליסאום ולצפות בגלדיאטורים נלחמים אל מותם ? האם זה בידור טוב יותר?

בני אדם מאז ומתמיד אהבו ונמשכו אל בידור זול, מטופש וחסר עומק ותמיד יימצאו אלו שיבקרו אותם על כך. יכול להיות שבעולם שלנו הבידור הזה הזה נהיה נגיש יותר, אך לאו דווקא יש כאן בכדי להצביע על ירידה ברמה של האנושות.

הדשא של מי נראה ירוק יותר?

לראייתי קשה מאוד לנתח תרבות בזווית אובייקטיבית ? שהרי בסופו של דבר תמיד יהיה זה הדרך שלנו מול הדרך "שלהם".

אנחנו תמיד נסתכל על הדשא שלנו מול הדשא של השכן ? אלא שבמקרה של תרבות וחברה, הדשא שלנו ייראה לנו ירוק יותר.

כמו שהתחלתי את הפוסט, העולם חווה התפתחויות אדירות בהרבה תחומים, גם בתחום התרבותי. ישנם כאלו שהם חיוביים וישנם כאלו שהם שליליים.

בכל מקרה אני לא רואה בסיס לטעון שהחברה נהיתה רעה, מושחתת, לא מוסרית וכו' ? אנשים אומרים זאת כבר אלפי שנים אך העולם דווקא מתקדם והולך קדימה. כל דור ודורו.